תוכנית "כחלון הוזלות" בוטלה - המס על מוצרי חשמל יעלה
אתמול פקע תוקף הוראת השעה המעגנת את תכנית שר האוצר כחלון, "נטו הוזלות", משנת 2018, שביטלה מכסים על מוצרי חשמל, תמרוקים וקוסמטיקה, צעצועים ואביזרי ספורט, תאורה והלבשה. עם פקיעת תוקפה, יחולו מכסים בשיעורים של 6% עד 12%. ככל שהכנסת תתפזר, יוארך תוקפה עד תום שלושת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת החדשה, אחרת, תפקע בהעדר צו חלופי (כלומר המכסים צפויים להיכנס לתוקף בעוד 6 חודשים).
ואולם, פטור ממע"מ ביבוא מוצרים בשווי עד 75 דולר בתוקף, נותר על כנו, תוך פגיעה בתחרות ההוגנת של הספקים הישראליים.
"בשורה" נוספת לתעשיינים, בצו שפורסם ברשויות (וממתין לאישור ועדת הכספים), יושת בקרוב מס על שמנים, ממסים ותחליפי דלק, בסך של 2.94 שקלים לליטר. המס יחול ביבוא, ברכישה מקומית והחזקת מלאי ערב כניסתו לתוקף. שימוש לתהליכי ייצור ייהנו מפטור, הכרוך בפרוצדורות מכבידות ומענה מוגבל. זאת, בהתעלם מפיקוח הדוק של המשרד לאיכות הסביבה המונע שימוש כתחליפי דלק.
יוזכר, כי השתת מכס, בלו מס קניה מייקרת גם את המע"מ החל על המחיר הכולל מסים אלו. כך או אחרת, מנהל רשות המסים ערן יעקובי אמר מספר פעמים לאחרונה כי צריכה להיות רפורמה בתחום המס, גם כדי לאזן את תקציב המדינה שנכנס לגירעון שהולך וגדל.
פגיעה נוספת בתעשיינים, הגיעה בדמות פסיקה, בעקבות פרשנות דווקנית של רשויות מע"מ, לעניין חברה ישראלית המייצרת מוצרים בחו"ל ומוכרת ללקוחות זרים. נקבע, כי אינה רשאית לקזז מע"מ על ההוצאות הכרוכות בפעילות זו, שהינה מחוץ לבסיס המס הישראלי. האבסורד, שאילו היתה מובילה את המוצרים לישראל ומשם ללקוחותיה בחו"ל, היו עסקאותיה מוכרות כייצוא המאפשר קיזוז מע"מ על ההוצאות! ואמנם, רשויות מע"מ מקלות בהתקיים קניין רוחני בבעלות החברה הישראלית והגלום במוצר הנמכר, אך פסק הדין מציב רף הוכחתי גבוה (מידי).
- דירוג רואי החשבון: איזו פירמה עלתה למקום השני ומי הידרדרה?
- מדריך לעסקים קטנים ובינוניים להערכות לסוף שנת המס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצואני השירותים ספגו שורה של פסקי דין והחלטות מיסוי המצמצמים את הקלת מע"מ אפס וכמעט מרוקנים אותה מתוכן. התוצאה היא פגיעה בכיסו של נותן השירות הישראלי, שאינו מסוגל לגלגל את עלות המע"מ על לקוחותיו, שאינם רשאים לקבל החזרי מע"מ ישראלי, בניגוד למע"מ במדינות אחרות, ולפיכך נאלץ לספוג את המע"מ, בניגוד לרציונל העומד בבסיס החוק.
הטבות מס הקניה ביבוא רכבים ידידותיים לסביבה, ייפגעו מתחילת שנה הבאה. מס הקנייה על רכבים היברידיים יעלה מ-30% ל-45% בשנת 2020, 50% ב-2021 ומשנת 2022 מס רגיל בשיעור של 83%. מס הקנייה על רכבים חשמליים לכאורה יישאר 10% עד 2023, אך יוכפף לתקרת הטבה בסך 75,000 שקל (לעומת המס על רכב רגיל). משנת 2023 יעלה ל-20% ובשנת 2024 ל-35% (תוך התאמת התקרה). מס יוקרה ימשיך לחול על רכב שמחירו לצרכן עולה על 300,000 שקל.
בתחום הנדל"ן, בעקבות פס"ד חנניה גיבשטיין, הוגברה אכיפת חבות במע"מ במכירת נכס ע"י מי שמכר, גם אם בטווח של שנים, מעל 10 נכסים, גם אם עיסוקו אינו בנדל"ן, תוך בחינת מכלול הנסיבות. הפרשנות הרחבה ל"סממנים עסק", לא בהכרח מצאה ביטוי באפשרות להחזרי מע"מ ברכישת הנכס, בפרט כשמדובר בדירת מגורים, כאשר רוכש "עסקי" חייב במע"מ ברכישה מאדם פרטי, הגם שהאחרון ספג כבר מע"מ כשרכש, כך שעלול להיווצר כפל מס.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
למי שפנה להשקעה ביאכטה, ממתינה אכיפת "מס עשירים" שהושת ב-2103 בשיעור 15%, התופסת ברשתה מי שחזר מהפלגה, כאילו ייבא אותה לראשונה, גם אם נרכשה מקומית ממי שיבא אותה לפני כניסתו לתוקף, עתירה בעניין נדחתה ע"י בגץ לאחרונה, מטעמים פרוצדוראליים.
לא נותר אלא לקוות להסרת עיוותים ויצירת תנאי תחרות הוגנת בסביבה הגלובאלית לתעשייה ולציבור הישראלי.
- 7.מס דירה שלישית חוזר 02/01/2020 20:53הגב לתגובה זומשקיעים ברחו, העלו מס רכישה הכבדת מיסוי, שוקלים לבטל פטור על שכירות עד 5,000 שקל , כנראה מס דירה שלישית חוזר, הנדלן בקריסה חדה.
- 6.עם לפיד אין עתיד 02/01/2020 20:52הגב לתגובה זורכב על גב המחאה החברתית 2011. לא חברתי ,הצביע נגד זוגות צעירים נגד מעמד הבניים נגד מס דירה שלישית. ייתרסק בבחירות, כמו מחירי הדיור.
- 5.אלביס 02/01/2020 03:00הגב לתגובה זומדינת מע"צ - מיסים ועצבים ממשלה עושקת ועבריינית עם רשיון עבודה מאנשים שלא יודעים קרוא וכתוב פשוט עולם תחתון
- 4.פנסיות תקציביות זה פרה קדושה (ל"ת)אבי 01/01/2020 23:47הגב לתגובה זו
- 3.אלמוג 01/01/2020 21:44הגב לתגובה זואדם שקנה מוצר בחו"ל ויש לו קבלה על סכום הרכישה יכול לבוא פקיד שומה ולקבוע שהמחיר מהמחירון שהמציא פקיד אחר מלפני מספר שנים הוא הקובע לחישוב המס ולא העובדות במציאות.גנבה חוקית ע"י רשויות המס והתעמרות בציבור עלמנת להעשיר את המדינה בעוד כמה פרוטות.אין דבר כזה בעולם!!!!! במדינות אחרות מחפשים סמים ותוצרת חקלאית אצלנו מחפשים מוצרי חשמל!
- 2.שור 01/01/2020 18:40הגב לתגובה זולפי דעתי הגזרות האחרונות שמטילים הליכוד על קבוצת הבוחרים שלהם שהם הנפגעים הישירים של המפלגה ישפיעו בבחירות הקרובות על הסיכוי שלהם להיבחר מחדש .לכן הצעה אישית תכינו את המזוודות והחליפות אתם כנראה יוצאים לפנסיה מוקדמת.
- 1.יוקר מחיה 01/01/2020 18:16הגב לתגובה זוכל דבר שאני רואה בחול מקבילו בארץ יקר פי כמה. זה לא רק המיסים. זה כל המונופולים שחיים טוב מאד בצל שלטון מושחת.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
