ארז כהן
צילום: יח"צ
דעה

46 אלף הדירות המתוכננות באשדוד - הימור על מיליארדים

ארז כהן | (13)

דומה שכבר התרגלנו למספרים העצומים של הסכמי הגג בין הממשלה ל-18 עיריות. שיא חדש הושג אתמול כשנחתם הסכם עם עיריית אשדוד על קידום 46 אלף יחידות דיור תוך 7 שנים בלבד, מה שיהפוך את אשדוד מעיר בת כ-230 אלף תושבים כיום למטרופולין בן כ-400 אלף תושבים תוך פחות מעשור, ובמילים אחרות, כמעט אותו מספר תושבים כמו תל אביב.

אין זו הפעם הראשונה שאני מבקר את הקלות הבלתי נסבלת שבה נחתמים הסכמי גג, ללא מוסדות ציבור הולמים, ללא תשתיות תחבורה, ללא בדיקה רצינית מי יגור במתחמי הענק החדשים, ותוך הימור ממשי על כך שמיליארדים יישפכו לריק. במקרה של אשדוד החשש שלי הינו כפול ומכופל. אשדוד מתאפיינת כבר היום בקיטוב לא מבוטל בין השיכונים הוותיקים שנבנו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת לבין המגדלים שצצו בה במהלך עשרות השנים האחרונות, והיתה לה הזדמנות פז ללכת על מהלך של התחדשות עירונית מקיפה בשטחים הקיימים בתוך העיר, זאת תוך כדי ניצול מירבי של זכויות הבנייה.

הסכמי הגג, לצערי, יסתמו את הגולל על הזדמנות זו, ייגרמו לבזבוז משווע ובלתי סביר של שטחים, יצרו כאוס תכנוני, צפיפות בלתי נסבלת, כולל מחסור במוסדות ושטחי ציבור, שלא לדבר על בעיות תחבורה וחנייה בלתי נסבלות שלא ייפלו מאלה של תל אביב. מירב תושבי אשדוד, לצערי, ייאלצו להמשיך ולהיטלטל בפקקים המתארכים בדרך מהבית לעבודה בגוש דן, מה שיהפוך את אשדוד לעיר הלוויין הגדולה ביותר בישראל, עם מספר תושבים כשל מטרופולין, ומאפיינים ברורים של עיר שינה לכל דבר.

באותו יום בדיוק בו נחתם הסכם הגג עם אשדוד, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה 27 אלף יחידות דיור חדשות בתכנית המתאר החדשה הר/2040 של הוד השרון, מה שיהפוך אותה על פי התכנון, תוך 20 שנה, מעיר לוויין קטנה בת כ-60 אלף תושבים כיום, לעיר בינונית בגודלה בת 150 אלף תושבים סביב 2040. לכאורה גם כאן המספרים נראים די מפחידים, שלא לדבר על כך שהעיר תוכפל פי שניים וחצי, ובכל זאת ישנם מספר הבדלים לעומת המקרה של אשדוד:

1. הוד השרון יושבת על שטח גדול מאוד, כ-20 אלף דונם, כשטחה של העיר חולון, במרכז הארץ, מה שמחייב את ניצול זכויות הקרקע, ובמיוחד בעידן בו שוק הדיור סובל ממחסור בהיצע הולך וגדל. בניגוד לאשדוד.

2. מרבית שטחה הנוכחי של הוד השרון איננו מבונה, ודווקא הבנייה תתרום לחיבור טוב יותר בין חלקי העיר המורכבת מארבע מושבות היסטוריות שהתאחדו ב-1964, רמתיים, מגדיאל, הדר ורמת הדר.

3. בשונה מה"קייס" של אשדוד, שם הסכם הגג מדבר על קידום מיידי של אלפי יחידות דיור מידי שנה, מדובר כאן בתכנית הדרגתית ל-20 שנה לפחות.

4. התכנית של הוד השרון, למי שטרח לעיין בה, כוללת במובהק אלמנטים תכנוניים דוגמת פתרונות תחבורתיים מושכלים, כולל שתי תחנות רכבת בתוך העיר, יציאות נוספות וכו',  למעלה ממיליון מ"ר עסקים ומסחר, מוסדות ציבור ועוד. נכון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

5. היא גם מנצלת היטב זכויות בנייה קיימות, הן בהתחדשות עירונית ושדרוג השדרה המרכזית של העיר (דרך רמתיים) והן ב"לקונות" שנוצרו עם השנים בין השכונות הוותיקות דוגמת הרצועה החוצצת בין מגדיאל לגיל עמל, הרצועה לשעבר של המועצה האזורית דרום השרון החוצצת בין מגדיאל לבין מרכז העיר, הרצועה החוצצת בין רמתיים והדר לבין רמת הדר ועוד.

נכון, גם תכנית המתאר של הוד השרון  רחוקה מלהיות מושלמת, יש בה עדיין לא מעט "חורים", והיא מחייבת זהירות בביצוע, דוגמת יישום מלא של הפתרונות התחבורתיים אולם ההשוואה האוטומטית לכאורה, בין שתי תכניות הענק, זו של אשדוד וזו של הוד השרון,  איננה נכונה במקרה זה. חומר למחשבה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עוד חזון למועד (ל"ת)
    אורי... . 06/08/2017 00:44
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ממי 03/08/2017 07:35
    הגב לתגובה זו
    ההמלצות שלך כל כך שקופות. הכל כדי לעכב את הבניה. תוכנית ל 7 שנים?? לא טוב, מהר מידי. תוכנית ל 20 שנה? כן, טוב. לבנות מהר בשטח פתוח, בלי צורך להגיע להסכמות והסדרים ובלי צורך להרוס? לא טוב. לבנות לאט, על קרקע שאנשים גרים בה, כאשר צריך להגיע להסכמה איתם, לפצות אותם, להרוס ולבנות מחדש, מהלך שייקח מינימום 15 שנה?? כן טוב מאוד. אני מציע שלפני שאתה מפרסם דעה, כשמאי מקרקעין ( מקצוע די פרוץ כשלעצמו, ללא כל פיקוח) תחשוף כמה דירות יש לך? ומי הם לקוחותיך? משקיעים? קבלנים? בנקים? או אזרחים פרטיים, שמחפשים לקנות דירה למגורים? נראה לי שאתה יודע לבד את התשובה...
  • שי 04/08/2017 16:00
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאתה מתבלבל עם מתווכים.
  • ממי 06/08/2017 03:12
    אם היה לך קצת ניסיון בנדל"ן או בשמאות בכלל, היית יודע למשל ששמאי של הבנק תמיד יתן הערכה נמוכה. איך אתה מסביר את זה?? נראה לי שאתה מבלבל את עצמך עם מישהו שמבין משהו מהחיים שלו.
  • 7.
    לא יעזור לארז כהן: העולים 02/08/2017 18:22
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לארז כהן: המחירים עולים. הוא חתיכת אינטרסנט שרק רוצה להוריד מחירים אבל בפועל רק הפוך. הכל עולה יותר: דירה, נסיעה, מטבח. הכל עולה בעיקר הדירות.
  • ממי 06/08/2017 09:17
    הגב לתגובה זו
    גם מרצדס 500 החדשה עולה מיליון שקל, אבל רק 10 אנשים בארץ קנו אותה. שיעלה. עוד יגיע מועד פירעון האגחים של גינדי, המנייה של דימרי צוללת, יסתיימו בניות של אלפי דירות. נראה מי יקנה. נגמרו הפראיירים. המשקיעים בחוץ. תהנה
  • 6.
    אם ארז כהן נגד אז ללכת על זה במלוא הכוח.ארז תמיד טועה (ל"ת)
    אור לגויים 02/08/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ישראל ישראלי 01/08/2017 21:37
    הגב לתגובה זו
    רובוטים ומיחשוב יחליף אותם. ושלא יעבדו עליכם. הכול כסף וחבל שכך.
  • 4.
    דניאל 01/08/2017 12:46
    הגב לתגובה זו
    קשה לך שכחלון בונה הרבה ומהר.
  • 3.
    כם אם יחתמו על הסכמי גג לבניית מיליון דירות לא אקנה דיר (ל"ת)
    אדי 01/08/2017 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אברום 01/08/2017 11:29
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקרוא את הדעות שלו בעיון רב. וזה טוב, כי הנבואה ניתנה לאינטרסנטים.
  • 1.
    אין עיר בארץ יפה ומושקעת כמו אשדוד (ל"ת)
    ארז 01/08/2017 11:06
    הגב לתגובה זו
  • מתוכננת חכם... (ל"ת)
    יעקב 01/08/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.