הסיבה לפרץ האופטימיות אתמול ברקע לנאומה של תרזה מיי - הנה הסבר אפשרי
ברקזיט לפני יומיים הפאונד הבריטי הגיע לרמתו הנמוכה ב-40 השנים האחרונות וירד אל מתחת ל-1.2 מול הדולר, אך ביומיים האחרונים הפאונד התחזק באופן משמעותי ובזמן נאומה של ראשת הממשלה הבריטית אתמול, ת'ריזה מיי, התחזק הפאונד ביותר מ-2%.
לפני שניסחף בגל האופטימיות ונפתח את השמפניות, מוכרחים לציין, כי הפאונד בסך הכל חזר לרמה בה היה בשבוע שעבר. לפני מספר ימים דיווחו כלי התקשורת כי ראש הממשלה מתעתדת לנאום ולומר כי הבריטים מוכנים ללכת, אם לא תהיה ברירה, לפרידה פחות נעימה ומסודרת מהאיחוד האירופי. פרידה שכזו מכונה "Hard Brexit" וכמובן שהשווקים לא אוהבים תהליכים קשים וחדים. הפאונד נחלש בחדות ושוקי המניות הגיבו בירידות.
נאומה של ת'ריזה מיי אכן היה כזה – ראש הממשלה אמרה כי הבריטים הולכים לקראת הברקזיט עם עיניים פקוחות וכי הבריטים רוצים להשיב לעצמם את השליטה המלאה על גבולותיהם ועל חקיקת החוקים. היא טענה כי לא ניתן להיות עם רגל אחת בתוך האיחוד האירופי ורגל אחת מחוצה לו ולכן אין מנוס אלא לזנוח את הסכמי הסחר החופשי עם מדינות האיחוד (השוק המשותף) ולהגיע להסכמים חדשים. הבריטים רוצים להפסיק לשלם לאיחוד האירופי, רוצים לשלוט בכמות המהגרים שנכנסים לשטחיהם, רוצים לנסח הסכמי מסחר חדשים ומהבחינה הזו, מי שציפה לקבל ראש ממשלה נחושה לקראת פרידה מהאיחוד, על כל המשתמע מכך, אכן קיבל זאת אתמול בנאומה של מיי.
אז מהיכן מגיעה האופטימיות?
במהלך נאומה, ת'ריזה מיי גם אמרה כי הסכם עזיבת האיחוד האירופי אליו יגיעו הבריטים עם האיחוד יעלה לאישור הפרלמנט. אמירה מפתיעה, שכן ראש הממשלה לא חייבת להעלות את ההסכם העתידי לאישור הפרלמנט. מה גם שאם ת'ריזה מיי לא רוצה לראות את תהליך הברקזיט הולך ונמרח, הדבר האחרון שהיא צריכה זה חודשים של עיכובים בפרלמנט. בנוסף עולות כאן מספר שאלות נוספות – מה יעשו אם ההסכם יהיה מורכב ממספר רב של הסכמים עם מדינות שונות?
- המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
- האיש הכי שנוא באמריקה מורשע בהונאת משקיעים ומה קרה היום לפני 14 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי סקוטלנד? למי ששכח, הסקוטים חברים בממלכה הבריטית אך רק מחכים למשאל עם נוסף כדי לצאת מהממלכה המאוחדת ויציאה של הממלכה מהשוק המשותף בהחלט מספקת עילה עבורם לעשות זאת.
ומה אם ההסכם פשוט לא יעבור בפרלמנט? ת'ריזה מיי מתכוונת להפעיל את סעיף 50 תוך מספר שבועות מהיום, ברגע שיופעל הסעיף, הבריטים צריכים תוך שנתיים להגיע להסכמות עם מדינות האיחוד האירופי ולאשר את ההסכם. יש לציין, אחד הסעיפים בסעיף 50 מאפשר הארכה, במידה ויש הסכמה של שני הצדדים, של תקופת המעבר. עם זאת, קשה מאוד לראות את האירופאים באים לקראת הבריטים ומאריכים את תקופת המעבר. במצב כזה תהיה יציאה לא מסודרת של הבריטים מהאיחוד, והמסחר של הסחורות והשירותים בין האיחוד לבריטים ייפגע מאוד.
בשורה התחתונה, מדובר בבלגן שלם. המון שאלות ומעט מדי תשובות ובנאומה אתמול, ראש הממשלה ת'ריזה מיי רק הוסיפה עוד שאלות למשוואה. אך אולי זו גם הסיבה שהפאונד מתחזק והשווקים חזרו לעלות – יותר אי-סדר אומר סבירות גבוהה יותר לדחייה של התהליך או לריכוך שלו.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
נאומה של ת'ריזה מיי רחוק מאוד מלהיות חדשות טובות לכלכלה ולשווקים אך השוק בעיקר מגיב לסבירות שעלתה לדחיית התהליך ולמה שעשוי להיות כמו בעיטה של הפחית במורד הדרך.
- 3.האם זה זמן הפאונד ?- 122-127 -פעם ראשונה-היה-ועכשוו ? (ל"ת)כותבי תרחישים 19/01/2017 11:47הגב לתגובה זו
- 2.אזרח 18/01/2017 16:07הגב לתגובה זוהעברת הסוגייה להכרעת בית הנבחרים רומזת אולי על פסילת הברקזיט.
- 1.לילי 18/01/2017 13:31הגב לתגובה זומפעלים חדשים צומחים במזרח הרחוק . במערב האוכלוסייה קטנה ללא הגירה . המערב עדיין לא הבין שהביוקרטייה הורגת את הכלכלה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
