הסיבה לפרץ האופטימיות אתמול ברקע לנאומה של תרזה מיי - הנה הסבר אפשרי
לפני יומיים הפאונד הבריטי הגיע לרמתו הנמוכה ב-40 השנים האחרונות וירד אל מתחת ל-1.2 מול הדולר, אך ביומיים האחרונים הפאונד התחזק באופן משמעותי ובזמן נאומה של ראשת הממשלה הבריטית אתמול, ת'ריזה מיי, התחזק הפאונד ביותר מ-2%.
לפני שניסחף בגל האופטימיות ונפתח את השמפניות, מוכרחים לציין, כי הפאונד בסך הכל חזר לרמה בה היה בשבוע שעבר. לפני מספר ימים דיווחו כלי התקשורת כי ראש הממשלה מתעתדת לנאום ולומר כי הבריטים מוכנים ללכת, אם לא תהיה ברירה, לפרידה פחות נעימה ומסודרת מהאיחוד האירופי. פרידה שכזו מכונה "Hard Brexit" וכמובן שהשווקים לא אוהבים תהליכים קשים וחדים. הפאונד נחלש בחדות ושוקי המניות הגיבו בירידות.
נאומה של ת'ריזה מיי אכן היה כזה – ראש הממשלה אמרה כי הבריטים הולכים לקראת הברקזיט עם עיניים פקוחות וכי הבריטים רוצים להשיב לעצמם את השליטה המלאה על גבולותיהם ועל חקיקת החוקים. היא טענה כי לא ניתן להיות עם רגל אחת בתוך האיחוד האירופי ורגל אחת מחוצה לו ולכן אין מנוס אלא לזנוח את הסכמי הסחר החופשי עם מדינות האיחוד (השוק המשותף) ולהגיע להסכמים חדשים. הבריטים רוצים להפסיק לשלם לאיחוד האירופי, רוצים לשלוט בכמות המהגרים שנכנסים לשטחיהם, רוצים לנסח הסכמי מסחר חדשים ומהבחינה הזו, מי שציפה לקבל ראש ממשלה נחושה לקראת פרידה מהאיחוד, על כל המשתמע מכך, אכן קיבל זאת אתמול בנאומה של מיי.
אז מהיכן מגיעה האופטימיות?
במהלך נאומה, ת'ריזה מיי גם אמרה כי הסכם עזיבת האיחוד האירופי אליו יגיעו הבריטים עם האיחוד יעלה לאישור הפרלמנט. אמירה מפתיעה, שכן ראש הממשלה לא חייבת להעלות את ההסכם העתידי לאישור הפרלמנט. מה גם שאם ת'ריזה מיי לא רוצה לראות את תהליך הברקזיט הולך ונמרח, הדבר האחרון שהיא צריכה זה חודשים של עיכובים בפרלמנט. בנוסף עולות כאן מספר שאלות נוספות – מה יעשו אם ההסכם יהיה מורכב ממספר רב של הסכמים עם מדינות שונות?
- המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
- האיש הכי שנוא באמריקה מורשע בהונאת משקיעים ומה קרה היום לפני 14 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי סקוטלנד? למי ששכח, הסקוטים חברים בממלכה הבריטית אך רק מחכים למשאל עם נוסף כדי לצאת מהממלכה המאוחדת ויציאה של הממלכה מהשוק המשותף בהחלט מספקת עילה עבורם לעשות זאת.
ומה אם ההסכם פשוט לא יעבור בפרלמנט? ת'ריזה מיי מתכוונת להפעיל את סעיף 50 תוך מספר שבועות מהיום, ברגע שיופעל הסעיף, הבריטים צריכים תוך שנתיים להגיע להסכמות עם מדינות האיחוד האירופי ולאשר את ההסכם. יש לציין, אחד הסעיפים בסעיף 50 מאפשר הארכה, במידה ויש הסכמה של שני הצדדים, של תקופת המעבר. עם זאת, קשה מאוד לראות את האירופאים באים לקראת הבריטים ומאריכים את תקופת המעבר. במצב כזה תהיה יציאה לא מסודרת של הבריטים מהאיחוד, והמסחר של הסחורות והשירותים בין האיחוד לבריטים ייפגע מאוד.
בשורה התחתונה, מדובר בבלגן שלם. המון שאלות ומעט מדי תשובות ובנאומה אתמול, ראש הממשלה ת'ריזה מיי רק הוסיפה עוד שאלות למשוואה. אך אולי זו גם הסיבה שהפאונד מתחזק והשווקים חזרו לעלות – יותר אי-סדר אומר סבירות גבוהה יותר לדחייה של התהליך או לריכוך שלו.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
נאומה של ת'ריזה מיי רחוק מאוד מלהיות חדשות טובות לכלכלה ולשווקים אך השוק בעיקר מגיב לסבירות שעלתה לדחיית התהליך ולמה שעשוי להיות כמו בעיטה של הפחית במורד הדרך.
- 3.האם זה זמן הפאונד ?- 122-127 -פעם ראשונה-היה-ועכשוו ? (ל"ת)כותבי תרחישים 19/01/2017 11:47הגב לתגובה זו
- 2.אזרח 18/01/2017 16:07הגב לתגובה זוהעברת הסוגייה להכרעת בית הנבחרים רומזת אולי על פסילת הברקזיט.
- 1.לילי 18/01/2017 13:31הגב לתגובה זומפעלים חדשים צומחים במזרח הרחוק . במערב האוכלוסייה קטנה ללא הגירה . המערב עדיין לא הבין שהביוקרטייה הורגת את הכלכלה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
