ירון שמיר
צילום: Bizportal

תשואה מול דמי ניהול: מודל קרנות ברירת המחדל מזעזע את השוק

ירון שמיר, המומחה הפנסיוני של Bizportal, מסביר למה דמי ניהול נמוכים לפעמים עדיפים על קרנות עם תשואה גבוהה
ירון שמיר | (5)

מכרז קרנות הפנסיה ברירת המחדל קבע כללים חדשים בשוק הביטוח הפנסיוני, שגם קודם לכן לא ידע שקט רב גועש ורועש יותר מתמיד. אבל האם אין אנו מפספסים משהו? האם דמי הניהול הם מהות הכל?

 

ראשית, חשוב לציין כי גם הממונה על שוק ההון ביצעה את המכרז שבמסגרתו נבחרו הקרנות בשביל לעזור לאותם עובדים מוחלשים עם משכורות נמוכות, אשר למרות השינוי שחל בשוק הפנסיוני בשנים האחרונות עדין שילמו את דמי הניהול המלאים של 6% ו-0.5%. יחד עם זאת, אני מניח שאם חלק מקוראי טור זה יפתחו את האישור השנתי שלהם הם יגלו שדמי ניהול אלו אינם נחלתם כבר זמן רב, וחלקם משלם היום דמי ניהול נמוכים בהרבה מדמי הניהול המקסימליים. בנוסף, אני מניח שחלק מאותם קוראים שיפנו לקרנות הפנסיה שלהם היום יזכו בהנחה נוספת על דמי הניהול.

 

המחיר הוא הכל: קרן פנסיה כמוצר מדף

כמה שזה נשמע תלוש מהמציאות, קרן פנסיה שמשווקת כמוצר ברירת מחדל היא מוצר מורכב, ומורכב יותר משאר המכשירים הפנסיונים מעצם העובדה שהיא ביטוח הדדי ומעצם העובדה שהיא מושפעת מגורמים חיצוניים כמו ריבית במשק.

 

אם אתם עמיתים בקרן פנסיה של הראל לדוגמה, האם החברה המבטחת שלכם היא הראל? אז זהו, שממש לא - אתם מבטחים את עצמכם. בכל קרן פנסיה מי שמבטח אלו העמיתים עצמם, ואם יש תביעות עודפות על פני פרמיות שנגבו - מי שמשלם אותן הם העמיתים עצמם דרך הפחתה בכסף הצבור שלהם. דרך אגב, אם זה הפוך העמיתים יקבלו חזרה חלק יחסי מהפרמיות אותן שילמו.

 

לדוגמה, בחודש אחד נגבו פרמיות ביטוח של 100,000 שקל, ובאותו חודש נגרמו תביעות של 150,000 שקל. אותם 50,000 שקל נחשבים כגרעון ביטוחי והם יילקחו באופן יחסי מהיתרות הקיימות באותה קרן.

 

בפועל, עקב ההפחתה בתעריפי הביטוח בקרנות, חלק גדול מקרנות הפנסיה סובלות מגרעון דמוגרפי המתבטא בעלויות נוספות היורדות מהעמיתים, ועוד לא התחלנו לדבר בכלל על השפעות בריבית, תוחלת חיים ועוד.

 

היתרון הגדול של קרנות הפנסיה נובע היום בעיקר מעצם העובדה שמדובר על מוצר מובנה וברור, מוצר מקיף שמבטיח קצבת שארים וקצבת נכות במחירים נמוכים מהאלטרנטיבות הקיימות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אבל האם לא נותר מקום לתכנון ספציפי? התשובה היא בוודאי שכן. תכנון פיננסי ופנסיוני נכון אשר יינתן על ידי איש מקצוע שידע לבנות את הצורך הביטוחי האמתי של הלקוח, הרי ביטוח עולה כסף, ידע לבצע את ההתאמה הפנסיונית הנכונה וידע להתחשב בסיכון הן בתחום ההשקעות והן בתחום הביטוחי, שווה כסף, ולעתים כסף רב.

 

קרנות הפנסיה הנן מוצר שנותן לנו תשובה טובה מאד לשכבת ההגנה הראשונה, אך חשוב להבין כי פרט לכך אנו זקוקים לאנשי מקצוע שידעו להסתכל על התמונה המלאה ולהתאים את כל הרכיבים. הסתכלות ובקרה כזו יכולים לתת ערך מוסף  גדול מאד ללקוח – ערך מוסף שמתבטא בהגנה נכונה מפני אירועים ביטוחיים וחסכון לגיל פרישה.

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**   

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה 14/09/2016 15:54
    הגב לתגובה זו
    להבנתי, קרנות פנסיה מסויימות (קטנות יותר ?) עושות ביטוחים אצל גורם חיצוני כדי למנוע גרעון ביטוחי. זה משפיע לרעה על התשואות אבל מנטרל את התנודות ביתרות הקרן.
  • 3.
    אחד שיודע חשבון 14/09/2016 15:44
    הגב לתגובה זו
    אם בראיה של 10 שנים אחרונות, קרנות ברירת המחדל הרוויחו בממוצע 3% פחות בשנה. איך 0.5% שווה יותר אתה צוחק עלינו ?
  • יוסף 14/09/2016 20:13
    הגב לתגובה זו
    על פי מחקרים מעמיקים יש תסוגה לממוצע קרן לא תציג תשואה עודפת מעל 5 שנים (מעל זה נדיר מאוד מתחת לזה שכיח מאוד ) ולאחר מכן תציג בהסתברות גבוה מאוד תשואות נמוכות לאחר ההצלחה שלה ותתקשה לחזור על זה עם בכלל לכן דמי ניהול נמוכים זה רווח בטוח בעוד תשואה עודפת היא הימור לכן הוא צודק מבחינה הסטטיסטית
  • 2.
    תוהה 13/09/2016 16:14
    הגב לתגובה זו
    האם לאחר שיקול של תשואה מול מי ניהול, לדעתך עדיפה קרן ברירת מחדל עם דמי ניהול נמוכים שלפחות ישאירו משהו לפנסיה?
  • 1.
    מלל רב ללא תוכן מענין..סליחה (ל"ת)
    מלל 12/09/2016 09:20
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.