יחסינו לאן? לפריפריה כמובן - איפה באמת כדאי לקנות דירה
היחסים המוזכרים בטור הנוכחי הם למעשה החוזה הלא כתוב שבין הכיס שלנו לשאיפות האישיות שלנו בתחום הדיור, בוא נודה על האמת, מדינת ישראל לא שופעת בשטחים וכרגע, אין באופק, כך אני מקווה, כוונה להתרחב צפונה או מזרחה. נכון יש לנו את הנגב והגליל, וזה גם חלק מהסיפור.
לעומת זאת, קצב גידול האוכלוסיה במדינתנו קטנת הממדים הוא מהגבוהים בעולם, מה שמבטיח כי סביב 2030 יחיו בין גדרה לחדרה סדר גודל של 11 מיליון תושבים. כדי להסתכל קדימה על אותם יחסים, כדאי גם שנקבל את העובדה שמדיניות ממשלת ישראל בנוגע לקרקעות היא מקסום הרווח, כלומר מכירת הקרקעות לבנייה עתידית לכל המרבה במחיר.
כדי לסכם את פרק ה"והואיל" הזה, כהקדמה לחוזה כתוב, נזכיר כי עלות הקרקע היא המרכיב העיקרי עליו אנחנו משלמים ברכישת דירה. אני לא רוצה להתעכב על המיסים הנוספים בעת הרכישה, הפטורים האפשריים, על רווחי היזמים ו/או העסקנים, אלא בעיקר - מחיר הקרקע גבוה וממשיך לעלות. אתם מדמיינים את ראש הממשלה חותך את המע"מ או מס החברות ב-50%? זה כנראה לא ייצא לפועל גם בהפחתת מחירי הקרקעות.
אם לא יהיה משהו יוצא דופן, הסיטואציה בה זוגות צעירים עומדים מנגד, משתהים אל מול רכבת המחירים הדוהרת, המתרחקת מהתחנה בלעדיהם, לא עתידה להשתנות ורק להחריף. אם במקרה אתם דואגים ליזמים, הסירו דאגה מלבכם: כאן, נכנס למשוואה האבסורד הגדול - ההיצע כל כך נמוך, כך שבקרב המבקשים - תמיד ימצא זה שיוכל לשלם כל סכום שיידרש.
- הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה?
- משכנתא ל-40 שנה: פתרון כלכלי או מלכודת לכל החיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לציין, כי מי שחלום דירת 5 חדרים בתל אביב עם הון עצמי של 350 אלף שקלים עדיין חי ובועט בכל הכח, לעזוב אותנו, אני ככל הנראה אכעיס אותו מאד. לא כי אני נגד חלומות, אלא מבחין בין לשבת ולחלום לנקיטת צעד, כדי שנוכל להמשיך ולחלום.
בעוד כמה שנים, ערים כמו נתניה יהיו תוססות וצעירות לא פחות, כך גם לגבי רחובות, נס ציונה, חדרה ועוד. אחריהן יעלו ויבואו אשקלון, פרדס חנה, קריית מלאכי ועפולה. זה לא עניין של דעה, אלא דמוגרפיה פשוטה. השאלה היחידה שנותרת היא בכמה נקנה את אותה דירה.
למי שיש היום 300 אלף שקלים בבנק ונותן לכסף שלו לשכב לישון בהיעדר אופציה סולידית להרוויח, יש כאמור 2 אופציות. הראשונה, לא להפריע לכסף לישון ולהמשיך לטפח חלומות על בית במושב או על אותה דירה בלב גוש דן. אפשרות נוספת, פשוט להפנים שאפשר לקנות בסכום הזה דירת 4-5 חדרים באזורים מתפתחים, ושוב, במקרה של ערים ושכונות בנדל"ן, הרי ש"מתפתחות" אינה מכבסת מילים לשכונות מצוקה. בהיעדר יכולת של הרוב הגדול, הרוב האיכותי, כולנו נגיע בסופו של דבר לאותם מקומות, וכשאלו יהפכו למפותחות, יהיה ברשותנו נכס - אותה דירה שכל כך חשוב לנו להחזיק בבעלותנו.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...
אם רכבת מחירי הנדל"ן תעלה? הידד אתם על הרכבת!
גם בערים הנדחות ביותר בארץ יש עדיין 25%-30% שוכרי דירות "שישמחו" לסייע לכם בתשלומי המשכנתא. זוהי, ככל הנראה האלטרנטיבה השפויה והריאלית ביותר עבור מרביתנו, אלו שרוצים לרכוש דירה.
- 19.דניאל 31/12/2013 09:13הגב לתגובה זואמא שלי ואמא של אשתי גרות במרכז ולנו יש תינוקת קטנה שתצטרך בהמשך בייביסיטר. אם אגור רחוק מהן הן לא יוכלו לעזור לנו. גנים - אני עובד בתל אביב ואשתי אכן עובדת בפריפריה אפילו יותר רחוק מזה ממש מחוץ לטווח של חדרה גדרה למעשה נסיעה של כשלושת רבעי שעה נסיעה דרומה מרחובות.. אם נגור בפריפריה (רחובות, נס ציונה גדרה וכו') זה אומר שיקח לנו שעה נסיעה לכל כיוון נכון? עכשיו בוא נסתכל על שעות הפעילות של הגנים - בדר"כ משבע וחצי עד ארבע וחצי. אוקיי. אז נניח שאנחנו שמים אותה בגן בשבע וחצי מה שאומר שנגיע לעבודה בשמונה וחצי ונצטרך לצאת בשלוש וחצי על מנת להוציא אותה. נראה לך שהבוסים שלי יאהבו את זה? אז מה נשאר לנו? שנחפש דירה במרכז (ת"א ר"ג גבעתיים) ולצערי המחירים גבוהים כי כל בעל דירה אפילו המסריחה ביותר דורש עליה מחיר מוגזם. הבעיה נעוצה לדעתי במתווכים שמתמחרים את הדירות במחירים המופקעים. (דוגמה: דירת 3 חדרים באזור הגבול ר"ג ת"א, ללא חניה בטאבו דורשת שיפוץ רציני דורשים למעלה מ1.75. מי אמר להם שהדירה שווה ככה?)
- 18.רועי 30/12/2013 18:27הגב לתגובה זואנשים שנולדו במרכז וכל חייהם שם לא צריכים לעבור דרומה או צפונה כי אנשים אינטרסנטים כמוך גורמים להם לעשות. אין לי מה לחפש באזורים האלה, לא חברים לא משפחה וגם לא עבודה.
- לרועי 31/12/2013 09:12הגב לתגובה זוכי לא בהכרח הרעיון לעבור לגור שם, אפשר גם להתחיל להגיע לדירה אפיה שאתה רוצה בארץ דרך השקעה בדירה ראשונה וזולה יותר סביר שתמצא בפריפריה מאשר בבועה שאתה גר בה.
- שוזי 30/12/2013 22:08הגב לתגובה זואלה מרכזי הזדמנויות חדשים. מי שיעבור וייזום ראשון, ירוויח. אנחנו צריכים לעבור לשם ולבנות לילדינו בתים שם.
- 17.שוק ההון 30/12/2013 13:59הגב לתגובה זוותשיגו לעצמכם תשואה טובה יותר, מפוזרת יותר, פחות סיכון. ובזה תממנו שכירות .... מי חייב בית בארץ עם 4 כיווני טילים ?
- 16.ליאורה כספי 30/12/2013 11:33הגב לתגובה זובמרכז. ואנחנו מאד מרוצים. בית עם גינה, מי היה מאמין.
- 15.ARIEL 30/12/2013 09:29הגב לתגובה זוקנדה נחשב פריפריה? כי לשם אני עובר.
- 14.ואיפה מתגורר הכותב? (ל"ת)גיא גלילי 30/12/2013 03:08הגב לתגובה זו
- חוקר 30/12/2013 11:15הגב לתגובה זוהוא גר בקרית אונו...... !!! ההיפך הגמור ממה שהוא ממליץ כאן. מצד שני אם להיות כנים, הוא גם כותב כל הזמן תגורו בשכירות איפה שאת רוצים לגור ותקנו להשכרה במקומות שאתם לא רוצים לגור (כתבות קודמות פה). עד כאן שירותי בחינם (:
- 13.רות 30/12/2013 00:23הגב לתגובה זומה יהיה ההמשך -לאן תגיע הרכבת הבאה - רכבת העמק או רכבת לאופקים...
- 12.מחזקת דמוגרפית את האזורים הרחוקים (ל"ת)העלייה משנה את ישראל 29/12/2013 13:58הגב לתגובה זו
- 11.עפולה!!! עופו עליה (ל"ת)אפרים מעפולה 29/12/2013 13:57הגב לתגובה זו
- 10.כתבה טובה. גר בפריפריה. (ל"ת)צורי לוי 29/12/2013 13:55הגב לתגובה זו
- 9.העיקר רוצו לקנות משהו לפני שיגמר. מה עם שכירות? (ל"ת)יוגב 29/12/2013 13:53הגב לתגובה זו
- 8.אורית קליין 29/12/2013 13:30הגב לתגובה זועברתי לפני שנים מהעיר לפריפריה - ואין דבר יותר טוב מזה, ! נסו ותיהנו!..
- 7.מיכל קציר 29/12/2013 13:25הגב לתגובה זואכן נכון - אנחנו השקענו בדירה בעפולה בעזתם ויעוצם של גדות נדל"ן
- 6.שקרים ועוד שקרים- לא לקנות. נקודה. (ל"ת)אולג 29/12/2013 12:39הגב לתגובה זו
- 5.אבנר שהם 29/12/2013 12:24הגב לתגובה זואין תשואה כבר . תשקיעו בדרום ובצפון ותרויחו
- 4.שלמה 29/12/2013 12:23הגב לתגובה זוהמילה פריפריה הומצאה על ידי אנשי המרכז שרוצים לעלות את ערך הבתים שלהם.
- 3.רוני 29/12/2013 12:22הגב לתגובה זופריפריה ? כבר פחות נרגיש. לעומת זאת יהיה איכות חיים ומחירים שפויים
- 2.משקיע 29/12/2013 11:42הגב לתגובה זולא רואה עצמי עובר לגור במקומות אלו, אבל אין ספק שלמי שרוצה להצטרף למשחק האכזרי הזה בו כל יום מתחרטים שלא קנינו אתמול - זה פתרון מעולה. פעם הכוב הרצה בפנינו ואמר שהוא שוכר איפה שהוא רוצה לגור ומשכיר איפה שהוא לא רוצה לגור- אפילו את אשתי הרעין הצליח לשכנע (כמעט....)
- 1.אנונימי 29/12/2013 11:00הגב לתגובה זוהמרכז הולך ונהיה כ"כ צפוף ובעייתי שאנשים עושים חשבון ובוחרים לצאת למקומות שפויים ונעימים יותר ובהפרש של הכסף חיים את החיים הטובים. יש קבוצה גדולה של אנשים מכל הארץ שבאו לשכונה החדשה בעפולה - קנו בפחות ממליון ש"ח בית חדש ונהנים מהחיים. אוכלוסיה צעירה ואיכותית שלכולם אותו סיפור - רצינו, ניסינו, היה יקר וראינו מה מקבלים פה אז באנו. זו המגמה. נ.ב. - לזה שהולך להגיב הייתי בא אם הייתה עבודה - הגיעו כבר 1000 משפחות ואף אחד לא נשאר מובטל. ולזה שהולך להגיב אין מה לעשות שם... למה אפשר לחשוב איזה בליין אתה??? גם ככה למי שיש ילדים לא יוצא כל יום. הצגות וסרטים יש גם פה ואם בא לך לעשות ספיישל - קח מסוק פרטי שיביא אותך כמו מלך לאן שאתה רוצה - עדיין ייצא לך יותר זול (אנחנו החלפנו את הבילויים הטרחניים בחו"ל פעם בשנה). יש פה גם טבע!!!

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
