20 באוגוסט 1971: הממשל האמריקאי מחלץ את לוקהיד

ב-20 באוגוסט 1971 חתם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון על חוק שמעניק ערבויות של עד 250 מיליון דולר לחילוץ חברת התעופה לוקהיד. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים עמדה החברה על סף קריסה - לא בשל אירוע ספציפי שהתרחש בתאריך מסוים, אלא כתוצאה מהצטברות של כשלים כלכליים, בפרט בפרויקט המטוס L‑1011 TriStar. עלויות הפיתוח התקזזו במהירות, ובעקבות קריסתו של ספקית המנועים, חברת רולס רויס הבריטית, נדחו ביקושים, ועיכובים כבדים הפכו את הפרויקט למעמסה כלכלית.

בתגובה עמד הקונגרס האמריקאי בפני הכרעה דרמטית. נכון ל-2 באוגוסט 1971, לאחר ויכוחים סוערים ובהצבעה צמודה, התקבל צו על-ידי הסנאט שמאפשר הפיכת ערבויות ממשלתיות להלוואות. בסופו של דבר, כאמור חתם הנשיא על החוק כדי להציל את החברה. ההצעה עברה בבית הנבחרים ברוב צר של 192-189, מה שמעיד עד כמה הביקורת הציבורית התפצלה בין תמיכה במהלך שנועד לשמר תעשייה אסטרטגית ומקומות עבודה, לבין התנגדות להתערבות ממשלתית בשוק החופשי והעמדת כספי ציבור לרשות חברה כושלת

מעבר לאירוע החילוץ הנקודתי, לוקהיד הפכה לדוגמה מובהקת למודל של חילוץ תאגידי על-ידי המדינה. הערבויות שניתנו איפשרו לחברה לקבל קווי אשראי חיוניים, שהיו הכרחיים להמשך פעילותה ולקיום שוטף של הייצור. החברה שילמה עמלות, ואף שילמה חזרה חלק ניכר מההלוואות, כך שהממשל הפך את המהלך לאפיק רווחי במידה מסוימת - ואף תרם לשמירת כ-60,000 משרות ישירות ועקיפות.

בהמשך הדרך, בשנות התשעים, התרחשה מהפכה תאגידית: לוקהיד התמזגה עם חברת מרטין מרייטה ונולדה חברת לוקהיד מרטין, שממשיכה לשחק תפקיד מרכזי בתעשיית ההגנה, החלל והאווירונאוטיקה של ארה"ב.

• המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה
• לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

20 באוגוסט 1940 - מתנקש יורה בליאון טרוצקי, תורתו הכלכלית מתחסלת גם

ב-20 באוגוסט 1940 נרצח ליאון טרוצקי, אחת הדמויות הבולטות ברעיונות המרקסיסטיים של המאה העשרים, לאחר שנפצע קשה במהלך ניסיון התנקשות במקסיקו. המתנקש, רמון מרקדר, שוגר על ידי ה-NKVD הסובייטית ותכנן מראש את המתקפה - דקירה עם גרזן קרח, שפגעה בלבו של טרוצקי.

טרוצקי היה מי שהציע את התיאוריה של "המהפכה המתמדת" - לפיה המסע הסוציאליסטי אינו מוגבל לגבולות לאומיים, אלא צריך להתפשט במהירות ובתיאום בין מדינות. רעיון זה מנוגד למה שסטאלין התווה - איטיות תכנון מרכזי, תיעוש מבוקר, והעדפה של תהליך הדרגתי. טרוצקי האמין שהמעבר למודל כלכלי קולקטיבי דורש גם שליטה מבוזרת יותר, דינמיות ועידוד של יזמות תקשורתית, ממשק שמאז, עדיין נידון במודלים של סוציאליזם מתוקן ושוק מעורב.

מעבר לכך תמך טרוצקי ב-NEP, תוכנית כלכלית זמנית שהוצגה כדרך לייצור הון ראשוני ביחד עם יתרונות תעשייתיים, והציע מערכת של תכנון גמיש שמורכב גם ממוסדות אזוריים שנושאים באחריות ובניהול, בניגוד לבירוקרטיה המרכזית הקשוחה.

• ניו-מד אנרג'י נערכת לקידוח אקספלורציה בבולגריה; תחילת הפעילות צפויה החודש
• סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מותו של טרוצקי היה לא רק סופה של תורה אידיאולוגית, אלא גם איפשר לסטאלין לבסס את שליטתו בכלכלה הסובייטית. במקום דינמיקה ציבורית של החלפת רעיונות, התבסס תכנון יחיד ומרוכז.