במערכת בחירות שתוארה על ידי פרשנים כאחת המשמעותיות בעיר בעשורים האחרונים, בחרו תושבי ניו יורק בזוהראן ממדאני לראשות העיר - והעניקו לו רוב של 50.3% מהקולות. ממדאני הדיח את מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, שהתמודד הפעם כמועמד עצמאי לאחר שהפסיד לממדאני בפריימריז הדמוקרטיים. הרפובליקני קרטיס סליווה קיבל רק 7.2% מהקולות.

רק בן 34 שנים ועם פרופיל פוליטי נמוך יחסית, וכבר ראש העיר ניו יורק. ממדאני סחף אחריו קהל רחב של צעירים, מהגרים ובוחרים מהשכונות הפחות מבוססות. בכך הפך ממדאני לראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות ניו יורק, ולבן העדה הדרום־אסייתית הראשון שעומד בראש עיר בת כ־400 שנה. מדובר גם בראש העיר הצעיר ביותר מזה מאה שנה.

אג'נדה פרוגרסיבית במרכז הבמה

המסר המרכזי של ממדאני לאורך הקמפיין היה אחד - ניו יורק חייבת להיות נגישה יותר, שוויונית יותר, ובעיקר - ניתנת למגורים. בין ההצעות המרכזיות בקמפיין: הקפאת שכר הדירה בלמעלה ממיליון דירות בפיקוח, מימון תחבורה ציבורית חינמית באוטובוסים, הקמת מעונות יום אוניברסליים, הטלת מסים נוספים על תאגידים ועל עשירים, והקמת חנויות מזון עירוניות בשכונות מוחלשות.

בנוסף לכך, ממדאני קרא לסיים את השליטה של ראש העיר על מערכת החינוך ולהקים יחידה ייעודית בתוך משטרת ניו יורק שתתמקד בטיפול באירועי בריאות נפש - מהלך שמצביע על תפיסת ביטחון ציבורי שמרחיבה את תחום האחריות מעבר למשטרה בלבד.

• ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
• "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קמפיין אישי, גיוס המונים ותמיכה מהשטח

למרות שהיה חסר ניסיון ממשלתי רחב, הוא כיהן שלוש קדנציות קצרות בלבד בפרלמנט המקומי - ממדאני הצליח לייצר קמפיין שובר שוויון. דרך גיוס המונים מבוסס תרומות קטנות, שיווק אינטנסיבי במדיה החברתית וצבא של מתנדבים, הצליח להפוך לאופציה ממשית מול הממסד הדמוקרטי המסורתי בעיר.