גוגל מחשוב קוונטי
צילום: טוויטר

האם חלום המחשוב הקוונטי מתחיל להתגשם?

הודעה אחת של גוגל בחודש ספטמבר הספיקה כדי להצית חלום חדש בוול סטריט, לא פחות גדול מחלום ה-AI בזמנו. בינתיים הדרך ליישומים מסחריים עדיין ארוכה, אבל המניות של התחום כבר חוגגות 


בתחילת ספטמבר 2024 שמתי לב שסל ומניה שאני עוקב אחריהם שנים (כגרופי של שיבושים טכנולוגיים), סל ה-QUTM וחברת IonQ Inc  (סימול:IONQ), נדלקו והתחילו לטוס מעלה. למה? כי בתחילת ספטמבר 2024 חשפה גוגל שבב חדש שלטענתה לוקח לו חמש דקות כדי לפתור בעיה שכרגע ייקח למחשבי העל המהירים בעולם עשרה ספטיליונים (10 עם 24 אפסים אחריו) שנים להשלים. השבב הוא הפיתוח האחרון של גוגל בתחום המחשוב הקוונטי שמנסה להשתמש בעקרונות הפיזיקה של החלקיקים כדי לייצר סוג חדש של מחשבים חזקים ומהירים להפליא. גוגל אומרת שהשבב הקוונטי החדש שלה, המכונה "Willow (ערבה)", סולל את הדרך למחשב קוונטי שימושי בקנה מידה גדול". 


אם שבבים מסוג זה יצליחו להשתלב/להתמזג בתעשייה, אז יש כאן שיבוש אדיר ממדים שמתקרב הרבה קודם למה שחשבו המומחים כולם. כמובן שאני לא אתיימר לנסות ולהסביר ולהגדיר מה הדבר הזה בדיוק, אבל הווידאו המצורף מסביר בבירור ובעברית. גם כאן ישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה ופרויקט לאומי מתבקש.



מחשבי קוונטים פועלים בצורה שונה מהותית מהמחשב (בטלפון או במחשב שולחני ונייד). הם רותמים את מכניקת הקוונטים (ההתנהגות המוזרה של חלקיקים זעירים במיוחד) כדי לפצח בעיות הרבה יותר מהר ממחשבים מסורתיים. מחשבים קוונטיים, כך מקווים, יוכלו בסופו של דבר להאיץ תהליכים מורכבים כמו יצירת תרופות חדשות, ובנוסף יוכלו גם לשבור סוגים מסוימים של הצפנה המשמשת להגנה על נתונים רגישים. 


יחד עם זאת, הסביר הרטמוט נבן, הגאון שמוביל את מעבדת ה-Quantum AI של גוגל, מומחה מוביל בעולם בתחומי מחשוב קוונטי, ראייה ממוחשבת, רובוטיקה ומדעי המוח וגם בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה, שבב כזה, שמסוגל יהיה לבצע יישומים מסחריים, לא יופיע לפני 2030. כלומר, גוגל עושה צעד גדול קדימה בנישה שמדענים עובדים עליה כבר מאה שנים, וזה הספיק לוול סטריט, כמו רק בוול סטריט, כדי להצית חלום טכנולוגי שדומה לחלום לא פחות גדול שהוצת לפני כשנתיים (אם איני טועה) עם מניות ה-AI, ושהוביל את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) לחלל החיצון. 

כמעט כל המניות שמזוהות עם המחשוב הקוונטי טסו בחודשיים האחרונים, בקצב שהזכיר את זה של אנבידיה לאחר שהתקשורת החליטה שהיא מונופוליסטית במעבדי AI. 


מי לא הצטרף לחגיגה?

המניות היחידות, אגב, שלא הצטרפו לחגיגה הן דווקא ענקיות הטכנולוגיה, כמו IBM, INTC, AMZN ואחרות, שמובילות את התחום אבל יש לכך סיבה. מבחינתן, ולמרות שהן מובילות את התקדמות הטכנולוגיה הזו, השפעת ההתפתחות הספציפית הזו עדיין קטנה מאוד בהשוואה לביזנס שלהן כולו, ואילו תשומת הלב המשקיעים התמקדה בחברות שהקוונטום הוא עיסוקן המרכזי. בלטו מניות כמו IONQ או RGTI או QBTS, שמוגדרות כ"מניות קוונטיות".


IONQ, שמפסידה כרגע 4.5 דולר על כל דולר שהיא מוכרת, עלתה מאז תחילת ספטמבר 2024 ועד יום ג' האחרון, ב-615%. Rigetti, שמפסידה 6.25 דולר על כל דולר אחד של הכנסה, עלתה ב-1432%, ו-QTBS, שמפסידה 8 דולר על כל דולר הכנסה, עלתה ב-900%. הסל שמייצג את המגזר, ה-Defiance Quantum (סימול:QTUM), עלה גם הוא חזק אבל לא כמו המניות הנ"ל כי המניות הגדולות שכלולות בסל, עצרו את העלייה. IONQ הונפקה בתחילת 2021 ב-10 דולר למניה אבל עד ספטמבר 2024 נסחרה בין 3 ל-7 דולר. RGTI הגיעה לבורסה באמצעות SPAC בתחילת 2022 במחיר של 10 דולר, ובספטמבר 2024 נחתה על 66 סנט, משם הגיעה ביום ג' האחרון ל-21.4 דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


ממה נובעת ההתלהבות? מכך שהאמריקאים, במיוחד דורות ה-XYZ, אוהבים חלומות, לבטח חלום שנראה להם שהסיכוי להתגשמותו הופך לרציני. כאשר קצב ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה גובר, כאשר רואים מה קורה בתחום ה-AI, וכאשר חברה כמו גוגל מוציאה לפתע הודעה על ה-Willow, אז כל אמריקאי, בטח מאלו שיצא לנו להכיר, רץ וקונה קצת מניות כאלו לפינת החלומות שלו מבלי להתחשב במחיר כי לאחר מה שקרה בעשור האחרון, עם ענן, IOT, AI ועוד הם בטוחים שהדברים יתממשו הרבה לפני 2030.


חשוב לחזור ולהסביר, מדובר בניסיון אחד שהצליח וזאת כאשר למחשבי הקוונטום יש היסטוריה ארוכה למדי של תקוות שהתבדו, ובהחלט יכול להיות שעד התגשמות החלום המלהיב הזה יעבור זמן רב, אולי מעבר ל-2030 אם בכלל, כי הניסיון גם מראה שבמקרים כאלו, אם לפתע עולה חשש בקשר למחשוב הקוונטי, המניות חוטפות ובגדול. זה מה שקרה ביום ד'. כשמנכ"ל אנבידיה אישר את דבריו של הרטמוט נבן מגוגל. 


בקשר לכך אני חוזר וטוען שסלים זה הפתרון, אבל מה לעשות, סלים לא עולים כמו "מניה מנצחת" והם גם לא יורדים כמו אחת כזו כשמסתבר שהניצחון רחוק. אז ננון, IONQ וחברותיה התרסקו ביום ד', ועדיין, גם אם הדרך להצלחה ארוכה, הפוטנציאל הוא אדיר מבחינת המאמינים, כפי שהגדיר זאת פרופ' סיימון בנג'מין מאוניברסיטת אוקספורד, שביחד עם ממשלת יפן מנסה לפתח מוצר מעשי: "אנו מקווים לתור זהב של תגליות מהרגע שהמכונות הללו יהיו מקוונות".



בינה מלאכותית
בינה מלאכותית - קרדיט: טוויטר



אני מאמין שהתקדמות הטכנולוגיה תביא למיזוג המחשוב הקוונטי בדיוק כפי שהביאה, הרבה קודם לתחזיות, את מיזוג הבינה המלאכותית. הניסיון מראה שברגע שוול סטריט, העולם העסקי ולבטח הביטחוני, מתחילים לחשוב שטכנולוגיה, מהסוג של המחשוב הקוונטי (טכנולוגיה משבשת או תומכת צמיחה), מתחילה להראות סימנים של מימוש בתחום העסקי, אז קצב הפיתוח לכיוון המימוש המסחרי של הפוטנציאל גובר משמעותית, בדיוק כפי שקרה, מאז 2009, בתחומים כמו הרובוטיקה, התוכנה, הסייבר וה-AI, תחומים שמובילים לצמיחה כלכלית, לגידול בהכנסות ולהתייעלות. מאז 2022, הוקמו, רק בארה"ב, במימון קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיות, קרנות הון פרטי ומשקיעים פרטיים, 194 סטארטאפים בתחום.


התהליך הזה, של הזרמת כספי השקעות לתחומים שמוערכים כמשבשי נישות בעלות פוטנציאל כלכלי גדול ושראינו חוזר על עצמו ובקצב גדל מאז 2009 בתחומים כמו הענן, ה-IOT, הרפואה, ה-AI ועוד, חוזר כעת על עצמו גם בתחום המחשוב הקוונטי והוא מושך בהתקדמותו גם השקעות גדולות של מדינות שמבינות שצריך "לעודד" את מימוש הפוטנציאל, שאי אפשר להישאר מאחור. ממשלות למדו, מאז 2009, שהן חייבות להשתתף בקידום טכנולוגיות משבשות. ממשלות מערביות, אגב, השקיעו למעלה מ-50 מיליארד דולר ב-2024 במענקים בתחום המחשוב הקוונטי, והשנה מדובר בסכומים גדולים בהרבה.


אז כיצד משקיעים?

ראשית, חשוב שהמשקיע יהיה משוכנע שהמחשוב הקוונטי אכן "עולה על המסלול להתמזגות לתעשייה. במקרה הזה ישנו הסל QTUM שעוקב אחרי מדד ה-BlueStar Learning Machine and Quantum Computing (סימול: BQTUM). מדובר על המדד שעוקב אחר הביצועים של החברות הגדולות והנזילות ביותר בתעשיות המחשוב הקוונטי ולמידת מכונה העולמית, ושכולל רק חברות שמייצרות לפחות 50% מההכנסות שלהן ממוצרים ושירותים הקשורים למחשוב קוונטי או למידת מכונה, כגון פיתוח או שימוש במחשבים קוונטיים או שבבי מחשוב, חומרים מוליכים-על, יישומים הבנויים על מחשבים קוונטיים, שבבי בינה מלאכותית או תוכנות המתמחות בתפיסה, איסוף, הדמיה או ניהול של ביג דאטה. במהלך 2024 עלה המדד ב-62%. 


סל ה-QTUM, שיצא בספטמבר 2018, עוקב אחרי המדד ותוכלו לראות את הנתונים שלו כאן. הסל כולל את כל 70 המניות בראשות RGTI, OBTS ו- IONQ המובילות, כאשר אחריהן באות כל החברות שעוסקות בתחום, מ-IBM ועד TSM, NVDA, INTC, GOOG  ומארוול. טאואר, הישראלית היחידה בסל, נמצאת במקום השישי בסל. הסל, שב-2024 היכה בגדול את QQQ, הוא לדעתי מהסלים המעניינים ביותר בתחום הטכנולוגיה כי הוא מייצג בצורה מדויקת את הפוטנציאל הטכנולוגי השיבושי הגדול ביותר. 42 מהמניות אמריקאיות ואחריהן יפניות, הולנדיות וטייוואניות, 7,6 ו-4 בהתאמה.


החברה שהופכת לשחקנית משמעותית במחשוב הקוונטי

אתר ה-securities.io פרסם כתבה בעברית, פרי עטו של מומחה הסייבר והתקשורת דניאל מרטין, תחת הכותרת, "חמש חברות המחשוב הקוונטי הטובות ביותר (ינואר 2025)", שבו מככבות IBM, INTC, GOOG, HON ו-IONQ שעליה הם כותבים, "למרות שאולי אין לה את אותו המעמד כמו IBM אינטל או GOOG, מצליחה IonQ לבסס את עצמה כשחקנית משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי". כיוון שאת IONQ אני מכיר עוד מלפני שהונפקה, אכתוב אודותיה כדוגמה מייצגת לחברה שהיא "100% מחשוב קוונטי" וגם בגלל שרבים מאמינים שהיא בעלת הפוטנציאל הגדול מבין הקטנות ומועמדת לרכישה על ידי אחת הגדולות.


IonQ Inc, שנוסדה ב-2015, עוסקת בפיתוח מערכות מחשוב קוונטי. היא מוכרת גישה למחשבים קוונטיים בעלי יכולות קיוביט שונות (Qubit=יחידת מידה למידע קוונטי וגם לתיאור אלמנט אחסון המידע הקטן ביותר במחשב קוונטי). החברה מאפשרת גישה למחשבים הקוונטיים שלה דרך פלטפורמות ענן, כמו Azure Quantum של מיקרוסופט, Cloud Marketplace של גוגל ו-AWS של אמזון, וכן מספקת ייעוץ, תחזוקה ותמיכה במערכות חומרה ותוכנה של מחשוב קוונטי. 


החברה נוסדה על ידי פרופ' כריסטופר מונרו ביחד עם פרופ' ג'ונגסאנג קים מאוניברסיטת דיוק שרכשו רישיון לטכנולוגיית ליבה בתחום מאוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטת דיוק, ולאחר מכן גייסו 20 מיליון דולר נוספים מ-Amazon Web Services ואחרים. בכסף בנו שניים מהמחשבים הקוונטים המדויקים ביותר בעולם. 


הבאזז התקשורתי סביב מניות המחשוב הקוונטי התגבר, והתחזיות מציבות אותן כטרנד החם הבא לשנת 2025", נכתב באתר הבריטי Jomfruland, "משקיעים הלהוטים לתשואות גבוהות מעבירים את המיקוד שלהם מ-AI למחשוב קוונטי, מונעים על ידי תובנות אופטימיות טריות ודיונים בתקשורת המזהים את המניות האלה כחדשות מובילים בהשקעות בטכנולוגיה", המאמר נכתב לפני יום ד' האחרון. למרות הירידות אני מסכים עם מה שנאמר בו, עם הסתייגות אחת - לא לרדוף אחרי מניות בודדות כי עד שיגיע המחשוב הקוונטי למעמד ה-AI בוול סטריט, אם בכלל, יהיו לא מעט הזדמנויות, וככלל אני מעדיף את הסל. נא לזכור שגם אחרי הירידה של יום ד' המניה, מהבחינה הכלכלית, יקרה מאוד, אבל למי שמאמין בהתקדמות התחום נוצרת כאן הזדמנות קנייה.

לבסוף, גם כאן ישראל מהמובילות בתחום. IonQ נכנסה לישראל בקיץ 2022 כאחד משני המרכזים שפתחה מחוץ לארה"ב (השני בגרמניה). החברה מינתה למנכ"ל את נועם זכאי, ממנהלי ה-IT ב-IBM ישראל. 

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

 

 



 




 

 

 

 

 

 

    

 

 

 


תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דב 15/01/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
    הכתבות של שלמה מעיינות והנסיון שלו נוטף אני שנים עוקב אחרי שלמה תודה ענקית .כדאי לקרוא את הכתבות נותן הרבה עומק.
  • 13.
    חישובי שגיאה 14/01/2025 02:14
    הגב לתגובה זו
    חלום שיהםוך למציאות כי היכולת כבר קיימת.
  • 12.
    Nירון 13/01/2025 13:57
    הגב לתגובה זו
    שלמה אשמח לסקירה על rklbLmndפוטנציאל הצמיחה והסיכונים מדןבר בחברות מאוד מעניינות בצמיחה אשר מדוברות ברשתות ואצל הדור הצעיר .
  • 11.
    ערן 12/01/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
    שלמה גם QUBT בעלת פוטנציאל אדיר לאחרונה היא קבלה מספר הזמנות ליצור שבבים פוטניים
  • לכן היא בשלישייה המובילה של הסל (ל"ת)
    שלמה גרינברג 13/01/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    תודה רבה ושבוע טוב (ל"ת)
    . 11/01/2025 23:59
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ובינתיים מניות הקוונטום נפלו (ל"ת)
    א 11/01/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יהוושוילי 11/01/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
    על מנת להשכיר למשתמשים שונים
  • כגן 12/01/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    .
  • 7.
    הזקן 11/01/2025 05:35
    הגב לתגובה זו
    לא התיימר להבין מהו מחשוב קוונטי ובניגוד למה שציפיתי לא קשר את זה למהפיכה הטכנולוגית שמתרחשת תמיד.אהבתי את הזהירות.כנראה נסיון של שנים בצחוק.
  • חבל שלא טרחת לקרוא הכתבה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 11/01/2025 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה משה 11/01/2025 05:04
    הגב לתגובה זו
    איך יודעים שהתשובה לשאלה היא נכונה .
  • 5.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאוד (ל"ת)
    עמית 10/01/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    guy 10/01/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    שלמה יקר מה דעתך על אדובי תודה
  • תגולל בבקשה כתבתי מאמר שלם עליהם לא ממזמן (ל"ת)
    שלמה גרינברג 11/01/2025 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המשיח יגיע לפני 10/01/2025 16:24
    הגב לתגובה זו
    אולי הוא מטעה בכוונה כדי שלקוחות כמו מדינות יעדיפו לחכות לפלא הקוואנטים ולא לרוץ לקנות השבבים היקרים שלו... לך תדע
  • שלמה גרינברג 11/01/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    אבל עדיף לבדוק מה הוא אמר בדיוק
  • הוא מחפש עובדים ורוצה לקנות בזול. הם יאכלו אותו. עשה מניפולציה (ל"ת)
    לא צריך ללכת לדעת 10/01/2025 22:15
    הגב לתגובה זו
  • גנסן אמר שהמחשב הקוואנטי יגיע עוד 30 עד 50 שנה (ל"ת)
    המשיח בדרך 10/01/2025 21:32
    הגב לתגובה זו
  • יישומיים קוונטיים כבר נמצאים בשימוש בתחילת דרכם והצפי למהפכה הוא 4 שנים הקרובות (ל"ת)
    זה לא מעניין האמת 10/01/2025 22:16
  • 2.
    אור 10/01/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
    מקווה לטוב
  • 1.
    האם יש קרן סל המשקיעה במניות מחשוב קוונטי (ל"ת)
    משה 10/01/2025 15:52
    הגב לתגובה זו
  • שלמה מזכיר את סל הQTUM (ל"ת)
    הכול כתוב 10/01/2025 21:33
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).