תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

כמה מרוויח עובד הייטק והאם גם השכר שלכם עלה ב-6% בשנה האחרונה?

השכר הממוצע של שכיר בישראל עומד נכון לחודש יולי על 13,591 שקל, אבל עובדי ההייטק מרוויחים כ-31 אלף שקל. בכמה עלה השכר הממוצע בשנה החולפת ובאיזה מגזר עובדים הכי הרבה ישראלים?
איציק יצחקי | (9)

השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בחודש יולי 2024 עומד על 13,591 שקל - עלייה של 6% לעומת יולי 2023 (12,819 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) עומד על 11,296 שקל, עלייה של 2.8% לעומת יולי 2023 (10,990 שקל) - כך עולה מנתוני הלמ"ס. לפי אומדני ההבזק (הערכות) בחודש יולי יעמוד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של כלל העובדים על 13,138 שקל, עלייה של 5.3% לעומת אוגוסט 2023 (12,478 שקל).

שכר ממוצע לפי ענף (למ

פחות מ-11 אלף בתחום החינוך. שכר ממוצע לפי ענף (למ"ס)

לפני הטבלה, כיום, שכירים בתחום המידע והתקשורת מרוויחים קרוב ל-30 אלף שקל. אנשי חינוך מרוויחים קצת פחות מ-11 אלף שקל לחודש, בתחום הנדל"ן מרוויחים יותר מ-15 אלף שקל לחודש, במינהל המקומי ובביטוח הלאומי מרוויחים סביב 18,500 שקל בחודש. אם אתם מרוויחים קרוב ל-30 אלף שקל ברוטו בחודש, אתם ברף הגבוה ואם אתם עובדים בתחום המזון, השכר שלכם הוא בתחתית הרשימה - פחות מ-6,500 שקל ברוטו.

עוד עולה מהנתונים, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 13,368 שקל, עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023 (12,857 שקל). מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים) היה 3.985 מיליון, ירידה של 3.0% לעומת יולי 2024 (4.109 מיליון) וירידה של 1% לעומת אוגוסט 2023 (4.026 מיליון).

ומהו השכר ממוצע למשרת שכיר? בחודשים מאי-יולי 2024 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-3.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2024. במחירים קבועים.

בחודש יולי 2024 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.62 מיליון משרות שכיר (63.8% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 14,756 שקל.

מה קורה בתחום ההייטק? בחודש יולי 2024 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 31,508 שקל, עלייה של 7.4% לעומת יולי 2023 (29,328 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 402.8 אלף, עלייה של 0.3% לעומת חודש יוני 2024 (401.5 אלף)  ועלייה של 1.0% לעומת יולי 2023 (398.7 אלף).

קיראו עוד ב"בארץ"

שכר ממוצע בהייטק (למשכר ממוצע בהייטק (למ"ס)

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גולדפניגר 06/10/2024 17:30
    הגב לתגובה זו
    הנתון החשוב שחסרהוא החציון, הנקודה שבא חצי מהאולסית השכירים נמצאת מתחתיה והחצי השני מעליה והיא נמוכה משמעותית מ-13,368
  • 5.
    צחי 06/10/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    מה שמעניין הוא השכר החציוני ואם נהיה יותר מדוייקים השכר השעתי החציוני
  • 4.
    אזרח‎‎ 06/10/2024 17:02
    הגב לתגובה זו
    בכל הקשור לשכר האומדן של שכר החציוני (זה שבאמצע טבלת השכר כאשר היא ממוינת) הרבה יותר חשוב מהשכר הממוצע. זאת משום שהערכים הגבוהים מעלים את הממוצע כלפי מעלה הרבה יותר מהערכים הנמוכים כלפי מטה (אף אחד לא מקבל משכורת 100 שקל). רוב העובדים בהייטק (ולא חצי מהם) מרווחים פחות מהממוצע שעשוי להיות 31 אלף. קל יותר למדוד את הממוצע מאשר את החציון, אבל הוא לא באמת משקף.
  • יאיר 06/10/2024 20:53
    הגב לתגובה זו
    יש המון הון שחור שלא נכנס לגרפים. גם אצל שכירים... יש עובדים שנותנים כמה שעות בחודש. נוער וכאלה שאם יקבלו עבודה טובה בשביל 200 שרך הם יעבדו. וזה יהיה המשכורת החודשית שלך. ועם כל זה. צריכים לקחת את החציון ולא את הממוצע. כי מנכ"לים ואנשים עם משכורות מאוד גבוהות משבשות את הממוצע
  • 3.
    רונן 06/10/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    את הנטו איתו הולכים למכולת ומשלמים על הכל. הברוטו זה בדיחה.
  • 2.
    רון גל 06/10/2024 13:49
    הגב לתגובה זו
    והכי מוזר זה שאני לא מרגיש מיוחד או שונה מכל אחד אחר. זה נראה שכל עם ישראל חי באותה רמת חיים. בחגים תמיד הפייסבוק מלא במשפחות שמטיילות בעולם. כל חודש מישהו כותב "תגידו מברוק, עברתי לבית חדש" מעניין מה ההסבר לזה
  • מבין אותך רואה את כולם נוסעים על רכב חדש ולא מבין מאיפה (ל"ת)
    כן 06/10/2024 14:35
    הגב לתגובה זו
  • אבי 01/11/2024 12:44
    תן מקדמה 15למשל ושלם 1000בחודש , כמו הלוואה.הרבה עם הלוואןת
  • 1.
    שאול 06/10/2024 13:49
    הגב לתגובה זו
    "ביטחון" ממוצע 18 אלף ברוטו? כי לא סופרים את המאבטחים בבתי הספר שמרוויחים 8 ברוטו במקרה הטוב. עובדים בשכר מינימום למאבטח שזה 37 ₪ לשעה, ולפי ימי הלימודים בבית ספר. בניגוד לעובדי החינוך, מאבטח בית ספר לא יישב בבית ויקבל שכר. לא בחגים ולא בחופש הגדול.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.