הונאות טלפוניות שמכוונות כלפי קשישים נהפכו למכה של ממש בשנים האחרונות. ארגוני פשע מתוחכמים, לרוב מארצות מזרח אירופה ובראשות רוסיה, מנסים להונות קשישים על ידי התחזות לנציגי בנק, מוסדות ממשלתיים, ולעתים אף לבני משפחה. במסגרת ההונאה, הקשישים מתבקשים להעביר כספים לחשבונות מזויפים או למסור פרטים רגישים כמו מספרי חשבון בנק או כרטיסי אשראי. הקורבנות נופלים בפח בשל אמונתם באנשים המתחזים לבעלי תפקידים אמינים.

בישראל, מספר מקרי ההונאה כלפי קשישים גובר והולך. על פי נתונים מהשנים האחרונות, מספר מקרי ההונאה הטלפונית עלה בצורה דרסטית. ב-2023 לבדה דווחו יותר מ-3,000 מקרים של הונאות טלפוניות שבהן מעורבים קשישים, כשחלק מהן הסתיימו בגניבת כספים בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים. ההונאות האלה פוגעות בעיקר באוכלוסיות פגיעות, ובכך פושעים מצליחים לנצל את חוסר הידע והטכנולוגיה המתקדמת כדי לגזול כספים ולגרום נזק רב לקורבנות.

העוקץ הרוסי הוא אחד ממבצעי ההונאה המתוחכמים והחמורים ביותר שהתגלו בעשור האחרון, ולא במקרה הוא מכונה "עוקץ" – מדובר בשיטת רמאות שהצליחה להונות אלפי אנשים וגופים ברחבי העולם, ולגרום לנזקים כלכליים עצומים. ההונאה כוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וניצול חולשות של מערכות פיננסיות, כשהמטרה העיקרית היא השתלטות על כספים של אזרחים וחברות בדרכים מתוחכמות ונסתרות. מאחורי הפעולות האלה עומדים ארגוני פשע מאורגן, בעיקר מרוסיה וממדינות נוספות במזרח אירופה, שנחשבים מובילים בתחום ההונאות הפיננסיות ברמה הבינלאומית.

העוקץ הרוסי מתבצע בשיטות מגוונות, אך העקרונות המרכזיים מתמקדים בהתחזות ושימוש בטכנולוגיות סייבר כדי לגנוב כספים. אחת הדרכים הבולטות היא שימוש בתוכנות זדוניות (Malware), שמופצות דרך דואר אלקטרוני (מייל) או אתרי אינטרנט מזויפים. התוכנות האלה מאפשרות לפורצים להשתלט על מידע רגיש, כמו סיסמאות לחשבונות בנק, כרטיסי אשראי ופרטים אישיים אחרים, ובעזרת המידע הזה מבצעים עסקות פיננסיות לא חוקיות.

• הסיפור על קפטן קונדור שהפסיד לקבוצת המשקיעים שלו 50 מיליון דולר בשבוע אחד
• המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התחזות לגורמים מוסמכים כמו נציגי בנקים ועורכי דין צילום: Pixabay

בנוסף, ההונאה כוללת התחזות לגורמים מוסמכים, כמו נציגי בנקים, עורכי דין ועוד, ופנייה ישירה לקורבנות עם בקשות להעביר כספים לחשבונות בנק, כביכול לצורך סגירת עסקות או תשלומים שונים. כך לדוגמה, בעסקות נדל"ן, הפושעים מתחזים למתווכים או לעורכי דין של המוכר, ומשכנעים את הקונה להעביר את התשלום לחשבון מזויף. כך, סכומי כסף גדולים מאוד נעלמים מבלי שהקורבנות יבחינו בכך מיד.

הקורבנות מגוונים - מאנשים פרטיים ועד חברות ענק

הקורבנות של העוקץ הרוסי מגוונים מאוד, וכוללים אזרחים פרטיים, עסקים קטנים, חברות ענק, ואף מוסדות פיננסיים ובנקים. הפושעים אינם בוחלים בשום אמצעי, ומשתמשים במידע שנגנב בדרכים שונות כדי להוציא כספים ממערכות פיננסיות ברחבי העולם. הנזקים שנגרמים לקורבנות הם עצומים – החל ממאות שקלים שמאבדים אנשים פרטיים, ועד למיליוני דולרים שנגנבים מחברות ובנקים.

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בישראל, מקרים רבים של עוקץ רוסי נחשפו בשנים האחרונות. באחד מהמקרים הידועים ביותר, פעלו הפושעים באמצעות זיוף עסקות נדל"ן באילת. הם התחזו למתווכים או לעורכי דין, ושכנעו רוכשי דירות להעביר את תשלום המקדמות לחשבונות מזויפים. הנזקים במקרים האלה הסתכמו במיליוני שקלים, והחקירה נמשכת.

במקרה נוסף, שהתרחש באזור המרכז, הצליחה רשת של פושעים להחדיר תוכנות זדוניות למחשבים של כמה חברות ולגנוב מהן סכומים גדולים של כסף. הפושעים השתמשו במידע שהושג כדי לבצע העברות כספיות לחשבונות בנק בחו"ל, וכך נגנבו מיליוני שקלים. גם במקרה הזה, החקירה עדיין נמשכת.

העוקץ הרוסי לא מתבצע לרוב על ידי קבוצות קטנות של פושעים, אלא מהווה חלק מפעילות רחבה של ארגוני פשע מאורגן. רוב המעורבים בהונאות מגיעים כאמור ממדינות ברית המועצות לשעבר, ובראשם רוסיה, אוקראינה וממדינות נוספות במזרח אירופה. ארגוני הפשע האלה ידועים כמי שמתמחים בהונאות פיננסיות, ומשתמשים באנשי מקצוע בתחום הסייבר והטכנולוגיה כדי להוציא לפועל את התוכניות שלהם.

הכסף משמש למימון פעילות פלילית נוספת צילום: Pixabay

הפעילות של הארגונים האלה לא מסתכמת רק בהונאה עצמה, אלא גם בשימוש בכספים שנגנבים לצורך מימון פעילות פלילית נוספת, כמו סחר בסמים, סחיטה ואפילו מימון פעולות טרור. המורכבות של הרשתות הפליליות האלה מקשה מאוד על רשויות החוק להילחם בתופעה, למרות המאמצים הרבים שמושקעים בכך.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, נעשה מאמץ רב להילחם בעוקץ הרוסי ולהביא את הפושעים לדין. משטרת ישראל, ובייחוד יחידת להב 433, פועלת בשיתוף פעולה עם האינטרפול ועם רשויות אכיפה במדינות נוספות כדי לנסות ולעצור את העבריינים. במהלך השנה האחרונה הצליחה המשטרה ללכוד כמה חשודים שהיו מעורבים בעוקץ הרוסי בישראל, בהם גם אזרחים זרים מרוסיה ואוקראינה.

מיילים מזויפים ותוכנות זדוניות

באחד המקרים, נתפסה רשת פושעים שניסתה להונות אזרחים בעזרת שיטה מתוחכמת של התחזות לעורכי דין ומתווכי נדל"ן. הרשת הפעילה את ההונאה דרך שליחת מיילים מזויפים והפצת קישורים נגועים בתוכנות זדוניות, שמטרתם היתה להשיג מידע אישי ולגנוב כספים מחשבונות בנק.

החקירות הרבות, המעצרים והמאמצים הבינלאומיים מהווים חלק ממאבק מתמשך, אך ניכר שהמאבק עדיין רחוק מסיום. המורכבות של הרשתות הפליליות והטכנולוגיה המתקדמת שבה הן משתמשות מקשות מאוד על רשויות החוק לעקוב אחרי כל המעורבים ולהביאם לדין.

מעבר לפגיעה האישית בקורבנות, העוקץ הרוסי משפיע באופן משמעותי גם על הכלכלה העולמית. מוסדות פיננסיים נאלצים להשקיע סכומים עצומים באבטחת סייבר ובטכנולוגיות שנועדו להגן על הלקוחות מפני הונאות. בנוסף, חברות רבות חוות ירידה באמון מצד לקוחותיהן, שנפגעו מהונאות קודמות.

גם הבנקים נפגעים - לא רק כלכלית

גם הבנקים עצמם נפגעים - לא רק כלכלית, אלא גם תדמיתית. כשבנקים נופלים קורבן להונאות כאלה, לקוחות רבים מאבדים אמון בבטיחות של המערכות הפיננסיות. המוסדות האלה נאלצים להתמודד עם תביעות משפטיות של לקוחות ולשאת באחריות על אובדן הכספים.