תקציב המדינה לשנת 2024 המעודכן אושר בשבוע שעבר לאחר ישיבה סוערת בממשלה. תקציב המדינה המעודכן עומד על כ-582 מיליארד שקל, ומשקף גידול של כ-70 מיליארד שקל במסגרת ההוצאה. התקציב כעת צריך לעבור את אישור הכנסת ב-3 קריאות עד לכניסתו לתוקף.

בבנק ישראל פרסמו היום נתונים לגבי התחזית שלהם לשנת 2024 ו-2025. בבנק ישראל מעריכים כי "ההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023 ושהמלחמה תימשך עד סוף 2024, אך בעצימות הולכת ופוחתת. בדומה לתחזיות הקודמות, באוקטובר ובנובמבר, התחזית הנוכחית מבוססת על הנחת עבודה שלפיה המלחמה תתרכז בעיקר בחזית הדרומית".

בבנק מסבירים כי "על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 בשיעור של 2%, כמו בתחזית נובמבר, וב-5% בשנת 2025 – כך שפער התוצר צפוי להיסגר בשנה זו. בשנים 2024 ו-2025 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25–64) צפוי לעמוד בממוצע על 5.3% ו-3.2% בהתאמה.כמו כן האינפלציה השנתית במהלך ארבעת הרבעונים של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4%, ובמהלך 2025 – על 2%, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות – בין היתר על רקע אי-ודאות לגבי משך המלחמה והיקפה".

• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

  נתוני בנק ישראל

​בבנק מציינים כי "ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 בעת הנוכחית חשופה עדיין לאי-ודאות לגבי ההחלטות שתקבל הממשלה בעניין ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים מהמלחמה. לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה של ההכנסות ממסים, ובמקביל יגדלו הוצאות הממשלה על הביטחון ועל התוכניות לסיוע אזרחי. להערכת החטיבה כל אלו צפויים להתבטא בגידול ניכר של הגירעון בתקציב הממשלה".

בבנק מצדיקים את ההחלטה שלא להוריד בתחילת המלחמה את הריבית

בבנק ישראל פרסמו היום גם את סיכום הוועדה המוניטירית שכזכור הורידה את הריבית במשק החודש ברבע אחוז, וציינו כי הם "מעריכים כי למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. וכי מידת אי-הוודאות לגבי משך הלחימה והיקפה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם על מידת הפגיעה בפעילות. בדומה לחטיבת המחקר מעריכה הוועדה כי ההשפעה הכלכלית של המלחמה תתבטא בקצב צמיחה מתון ב-2024 ובהתאוששות והתכנסות למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים שלפני 2019 רק ב-2025. בהערכה זו יש מידה גבוהה של אי-ודאות, גם כתוצאה מאי-הוודאות לגבי ההחלטות שתקבל הממשלה בעניין ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים מהמלחמה".

בבנק ישראל ציינו כי "בדומה לתחזית של חטיבת המחקר מעריכה הוועדה כי האינפלציה השנתית תתכנס לתוך תחום יעד האינפלציה במהלך השנה הקרובה, ותגיע למרכז היעד, 2%, במהלך 2025.

• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...

לטענת הוועדה המוניטירית "התנודתיות בשווקים, ובייחוד בשוק המט"ח, במהלך המחצית הנסקרת, ובפרט לאחר פרוץ המלחמה בראשית אוקטובר, הייתה שיקול עיקרי בהחלטות הוועדה שלא להוריד את הריבית ולהשאירה ברמה של .4.75% בשלהי המחצית היה נראה כי היציבות חוזרת לשווקים, דבר שאפשר על רקע מגמת ההאטה באינפלציה והפגיעה בפעילות כתוצאה מהמלחמה, להפחית את הריבית ל-4.5%". בבנק ישראל מציינים כי תוואי הריבית העתידי ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. עם זאת, תוואי הפחתות הריבית שהוועדה מעריכה מתון מזה שמעריך השוק".

 נתוני בנק ישראל

בבנק ציינו כי "על רקע המלחמה עלה הגירעון בתקציב הממשלה בשנת 2023 והסתכם ב-4.2% תוצר, לעומת עודף של 0.6% תוצר ב-2022. הגירעון בתקציב המעודכן לשנת 2024 צפוי לעמוד על 6.6% תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-66% בסוף 2024, לעומת שיעור של כ-60% ערב המלחמה. עלויות המלחמה בצד ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות ואובדן ההכנסות מוערכות על ידי החטיבה ביותר מ-200 מיליארד שקל. 

  נתוני בנק ישראל

בבנק ציינו כי בעת ההחלטה על הורדת הריבית החודש ירד קצב האינפלציה השנתי ל3.3%, עפ"י מדד חודש נובמבר שהיה ידוע באותה העת, לאחר שעמד על 5.4% בינואר 2023. בבנק ישראל מסבירים כי "המלחמה לא הובילה לעליית האינפלציה בטווח המיידי. בניגוד לאירועים ביטחוניים קודמים ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה בתחילת המלחמה, אך בהמשך שבו לרמתן ערב המלחמה".

בבנק עוד ציינו כי "לאחר פרסום מדד דצמבר 2023 ממנו עלה כי קצב האינפלציה עמד על 3% בשנת 2023 - משמעות הדבר כי קצב האינפלציה נכנס לתחום יעד יציבות המחירים הקבוע בחוק בנק ישראל, וזאת על רקע המדיניות המוניטרית המרסנת".

    נתוני בנק ישראל

מכרו 8.5 מיליארד דולר בלבד

בבנק ישראל ציינו כי לאחר ההחלטה בתחילת המלחמה על מכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולרים. מכר בנק ישראל 8.2 מיליארד דולרים בחודש אוקטובר וכ-338 מיליון דולר בחודש נובמבר. ההסבר של הבנק לכמות הקטנה לעומת ההחלטה היא משום ש"בתחילת חודש נובמבר התהפכה המגמה, והחלה מגמת ייסוף משמעותית של השקל. מגמה זו נמשכה עד לסיומה 2023, כך שבסיכומה השקל היה מיוסף לעומת רמתו בתחילתה".

בבנק ישראל מציינים כי "מדדי המניות בישראל רשמו ברבעון השלישי של 2023 עליות שערים, ובכך בלטו ביחס למגמה העולמית. עם זאת, מדדי המניות בישראל מתחילת שנת 2023 התאפיינו בביצועי חסר משמעותיים בהשוואה למדדים בעולם. אי-הוודאות הגדולה בימים הראשונים של המלחמה באה לידי ביטוי בירידות חדות של מחירי הנכסים הפיננסיים – מניות, אג"ח תאגידיות ואג"ח ממשלתיות – בהתגברות התנודתיות של המחירים ובירידה של רמת הנזילות. מרבית ההשפעות התפוגגו לאחר זמן קצר, אך התנודתיות בשווקים נותרה גבוהה, וכמוה גם פרמיית הסיכון של המדינה".

לנוכח המלחמה בישראל הודיעו שתיים מחברות הדירוג המובילות כי הן מכניסות את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי", וחברת הדירוג P&S החליטה להוריד את תחזית הדירוג. לגבי שוק הדיור מציינים בבנק כי "לראשונה מאז שנת 2018 קצב העלייה השנתי של מחירי דירות הפך לשלילי ועמד על 1.3%- זאת לעומת הנתון המקביל,  של 9.8% בסיום המחצית הקודמת, וקצב עלייה שהגיע לשיא של 20% בחודש ספטמבר 2022.