פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג
פרשנות

העלאת מסים בדרך ועדיף כמה שיותר מוקדם

הדילמה של בנק ישראל, הקשר בין הריבית לשער הדולר, ההרחבה הפיסקלית הצפויה והשיפור הכלכלי ולמה אין מנוס מהעלאת מסים?

שני כלי מדיניות מוניטרית עומדים לרשותו של בנק ישראל. הגוף החשוב שאמון על המדיניות המוניטרית שמשמעותה בעצם וויסות כמות הכסף, דרך הריבית או הדפסת כסף-הנפקת חוב ו-או שימוש בנכסים נזילים על-ידי הבנק המרכזי כדי להשיג מטרות של המדיניות הכלכלית. הכלי המרכזי הוא הריבית. האם צריך להוריד את הריבית במועד העדכון הקרוב? ניכר בזמן הזה לחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית המוניטרית לאור המלחמה המתמשכת ומאידך מצופה מבנק ישראל למכור חלק מרזרבות המט"ח של מדינת ישראל על מנת למתן את החלשות השקל. הכלכלנים מבינים שקימת פה דילמה לא פשוטה ולא קיים פתרון פשוט. הדילמה נובעת מכך ששימוש בכלים אלו במקביל עלול לגרור אפקטים כלכליים בלתי רצויים.  מקובל לחשוב היום בכלכלה העולמית המערבית כי הורדת הריבית המוניטרית הינו צעד מוניטרי מרחיב, דהיינו צעד המעודד פעילות כלכלית, אך במקביל זה צעד שעשוי להעצים את הלחצים האינפלציוניים להם אנחנו עדים בשנתיים האחרונות. יחד עם זאת הורדת הריבית עשויה להחליש את השקל דבר שיוסיף ללחצים אינפלציוניים עקב התייקרות מוצרי יבוא, המהווים חלק ניכר מסל הצריכה בישראל, וזה בשעה שהשקל נחלש דרמטית בזמן האחרון והוא נסחר כבר מעל 4 שקלים. 

מאידך, מכירת חלק מרזרבות המט"ח של ישראל עשויה לחזק את השקל ובמקביל, מאחר ומכירת מט"ח כרוכה בצמצום מוניטרי עקב העובדה שקוני המט"ח משלמים במטבע מקומי, הדבר עשוי לגרור האטה כלכלית מסוימת, אחרי הכל כמות הכסף מצטמצמת (כמות השקלים מצטמצמת). יתירה מזו, צמצום רזרבות המט"ח באופן ניכר כרוך בהעלאת מה שמכונה "סיכון מדינה" דבר שעלול לגרור הורדת הדרוג הבין לאומי של ישראל. הדירוג נשאר יציב בין היתר בשל רזרבות גדולות במט"ח (סדר גודל של 200 מיליארד דולר). חשוב לזכור עובדה אחת שלא מרבים לדבר בה. כלכלת מלחמה כרוכה במדיניות פיסקלית מרחיבה. ההיסטוריה מראה כי ההשפעה הראשונית של מלחמה על הפעילות הכלכלית הנה שלילית אך עקב עלייה ניכרת בצד הוצאות הממשלה, המגמה מתהפכת דבר שבדרך כלל מביא לשגשוג כלכלי. אירוני למדי להזכיר כי כלכלת ישראל בשנה האחרונה דשדשה ואף עמדה על סף מיתון. יתכן מאוד שהמלחמה הנוכחית מהווה דרך מוצא פיסקלית  מהדשדוש הכלכלי שהיה לפניה. יחד עם זאת קיים מחיר ברור להתאוששות כלכלית עקב מדיניות פיסקלית מרחיבה וזה שוב, לחצים אינפלציוניים. לפיכך, בהינתן שסביר שהמלחמה הנוכחית תגרור הרחבה כלכלית ולחצים אינפלציוניים,  הורדת ריבית, כפי שרבים סבורים ככלי הכרחי, תהיה בניגוד למטרה. מכירת רזרבות המט"ח  חייבת להיות מתונה מאוד לאור החשש הסביר שהדרוג הבין לאומי של מדינת ישראל יפגע.  יוצא שידיו של בנק ישראל כבולות שכן אין פתרון פשוט שיכול להביא לתוצאה הרצויה, שהיא בראש ובראשונה מיתון הלחצים האינפלציוניים. יוצא אם כך שעיקר הדגש חייב להתייחס לכלי מדיניות הפיסקלית, כלומר ניהול זהיר של תקציב המדינה בעת מלחמה.  בזמן מלחמה קיימת ההרגשה שגידול הגרעון התקציבי של המדינה הנו נושא שולי, שלגביו תדחה ההתמודדות לאחר סיום המלחמה. אמנם בשלב ראשון מנסים מעצבי המדיניות הפיסקלית להשתמש בתקציבים או רזרבות קיימות, אך כשאלו מנוצלים במלואם, גדלו של הגרעון התקציבי הופך לנושא יחסית שולי. עד כמה שהדבר לא נשמע פופולרי, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים דרסטית ומוטב קודם מאשר מאוחר יותר. לא נראה סביר שניתן לסמוך באופן מלא על Uncle Sam שיזרים מענקים שיכסו את הגרעון התקציבי כתוצאה מהמלחמה. לסיכום, ידיו של בנק ישראל כבולות ויכולתו בימים אלו להשיג את מטרות המדיניות מוטלות בספק. עיקר האחריות אם כך מוטלת על כתפי מעצבי המדיניות הפיסקלית, שבשלב זה מנסים לפתור בעיות עד הוק. 

תגובות לכתבה(45):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 31.
    שיעלו ריבית לא מיסים. ככה יש סיכוי גם לירידה בהמשך (ל"ת)
    asdf 19/10/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 30.
    צילה 19/10/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    הסחטנות הפמיניסטית עולה למדינה מילארדי שקלים כל שנה. גיל אזרחית ותיקה חמש שנים לפני גברים, על מה?
  • 29.
    בת אל 19/10/2023 00:09
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופה הציבורית
  • 28.
    אחד העם 18/10/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
    ..קורית כשההוצאות הן למטרות צמיחה, תשתיות וכו'. לא כשההוצאות הולכות למשהו שהוא לא יצרני. לא כל הוצאה תורמת לשיגשוג.
  • 27.
    [email protected] 18/10/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    כמו בשנות השמונים במלחמת לבנון הראשנה. אנחנו לפני מיתן קשה תתחילו לאגור מזומן בבית בכספת. מקומות עבודה יהיו סגורים ופתוחים לסירוגין כי לא יהיה מי שיגיע . אנשי המילואים יקבלו הרבה מענקים והאזרחים יסבסדו את זה עי מיסים
  • מצוין 19/10/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    מומלץ,לצורך חלוקת משאבים צודקת לא רק שופטים
  • 26.
    קודם ולפני הכל 14 מליארד חזרה (ל"ת)
    יודעים מאיפה 18/10/2023 14:12
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 18/10/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
    יותר מטריליון שקל עד שנסיים עם זה
  • למה גנץ 19/10/2023 09:58
    גם וגם ובעלי קיצבת נכות ופנסיה או,או?
  • 25.
    רועי 18/10/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    שכל הדרכים מובילות לקריסה עם יעלו את הריבית בועת החובות ואם לא את הריבית השקל יקרוס ותהיה פה היפר אינפלציה כמו בשנות השמונים
  • 24.
    הצעתי לשר האוצר הנפקת מלווה מלחמה חובה 5% מהשכר (ל"ת)
    אברמזון 18/10/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
  • פעם 19/10/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
    היום יש חלוקה,למי שיש בבית מכונית חשמלית אודרוב למסות,כנראה שיש לו עודפים,כ"כ בעלי דירות יוקרה להשקעה
  • 23.
    זליג 18/10/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
    צריך לטפל במעלימי המס במגזר החרדי והערבי
  • 22.
    מיסוי על משכירי הדירת באופן משמעותי, ואל חשש הם כבר לא יעלו את שכר הדירה החיזירי מעבר למה שכבר העלו.גם את בעלי הדירות צריכים למסות. (ל"ת)
    מס גבוהה על משכירי הדירות 18/10/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    השנים האחרונות ובהכל אשמה המלחמה (ל"ת)
    נוני 18/10/2023 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    זה הזמן לתקן עיוות כלכלי בהיבט המיסוי.יש להטיל מס גבוהה על בעלי דירה שניה.ויש לההעלות את המיסוי למשכירי הדירות יש עיוות מיסוי גדול ויש להגדיל את המיסוי ל 30% .יש הרבה הון שחור בכל הקשור לנדל"ן ולהשכרת דירות. (ל"ת)
    להטיל מיסים על בעלי דירות 18/10/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    תגלו סוד המדינה כמה עולים חרדים ומוסדות דת לפני שמעלים מילים. (ל"ת)
    אחד שמבין 18/10/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
  • מריה 19/10/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את המעט שנשאר
  • המגיב 18/10/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
    כל שנה. וטריליון שקל עד שכולם יעזבו.
  • 18.
    שמואל 18/10/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    העלאת מיסים כיום נראית צעד כלכלי רע כיוון שתגרור חוסר אמון ציבורי ופיטורי עובדים. רצוי לתעל את כספי הממשלה לייעדים נכונים עוזרי פתרון לכלכלה.
  • 17.
    זה אותו עלי שלפני שנה קבע שהדולר עכשו יהיה 3.49 (ל"ת)
    הדר 18/10/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    cut 50 billions for 18/10/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
    cut 50 billions for religion
  • 15.
    יורם 18/10/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    לא צריך שם קיצוץ צריך למחוק משרדים כמו משרד הסברה ועד ולהעביר כספים שהעבירו לחרדים
  • 14.
    יובלי 18/10/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
    כרגיל בתקופתו המגזר הציבורי לא קוצץ אלה רק גדל באנשים מיותרים מקורבים וחברי מרכז שלא עוברים שום רף והשרים המושחתים עשו קומבינות והכניסו אותם בהורדת רף הדרישות ושאר קומבינות. קריסת המשרדים זה התוצאה הישירה מהשחיתות של השרים וחברי המרכז.
  • אבנר 19/10/2023 00:13
    הגב לתגובה זו
    המתועבים בוזזים את הקופה
  • 13.
    יותם 18/10/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
    ולהעיף את כל העובדים שהנבלות בממשלה ובכנסת מכניסים בגלל קשרים וחברי מרכז.
  • מוריה 19/10/2023 00:11
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל אחריותה לטבח?
  • כמו גיסתו של הלפיד ? (ל"ת)
    המגיב 18/10/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    כמה טמטום 18/10/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
    באו תתנו עוד סיבות למה לברוח מהמדינה המפגרת הזאת .. זה הזמן אתם צודקים
  • 11.
    בזמן מלחמה צריך להרחיב את הגרעון ולא להטיל מיסים.... (ל"ת)
    איפה למדת כלכלה ???? 18/10/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    פולק 18/10/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמשתכר מעל 25K יש להקטין את שכרו ב 10% כל מי שמשתכר מעל 36K הקטנת שכר של 15% משכר של 49K יש להקטין את השכר ב25% חסכון של 20 מיליארד לשנה
  • 9.
    סטודנט 18/10/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    להפסיק לתקצב אוכלוסיות ואנשים לא יצרניים, לא הגיוני שאדם עובד יקרוס ממיסים ומצד שאני אנשים שבוחרים לחיות את חייהם באבטלה יקבלתו תקצוב.
  • המגיב 18/10/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    יש לבטל פנסיה תקציבית לאלתר.
  • 8.
    פרידריג 18/10/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    ל 90%
  • לסגור אותו לגמרי. זה אתר הימורים. (ל"ת)
    אני 19/10/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
  • שמואל 18/10/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    גם ב 90% מס לא יהיה פתרון לתקציב..
  • 7.
    שם דבר 18/10/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי את הריבית היו צריכים להעלות בהחלטות הקודמות, ולמנוע פער גדל בין ריבית ישראל לארה"ב. פער זה ואולי גם ההפגנות כנראה תרמו להיחלשות השקל. לא אתפלא אם עכשיו מאוחר מדי. מקוה שכל אחד ואחת בעם ישראל יפעל בתבונה ובשיקול דעת להצלחה. עם ישראל חי לנצח!
  • 6.
    צדיק 18/10/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
    שקודם יחתכו לכל הבכירים את המשכורות והפנסיות החזיריות לפני שיטילו גזרות על הציבור כולם יודעים שהפנסיות התקציביות הם פצצה כלכלית מתקתקת
  • גם רצוי שצדיקים כמוך יתחילו לעבוד, ולהפסיק להיות פרזיט (ל"ת)
    שירי 18/10/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    העלאת מיסים לא, צימצום הממשלה והכספים הקואליציונים כן (ל"ת)
    קלבסיאלה 18/10/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 18/10/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    חשיבה חד צדית, חוסר אמפתי, לא הגיוני, תוסיפו אתם עוד... הכל מתיקר גם לחתוך את אמצעי קנייה שווה אסון לאומי
  • 3.
    ברק 18/10/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
    לבנק ישראל יתרות מט"ח של כ-200 מיליארד ₪!!!!!!שער הדולר עלה מ-3.2 ₪ ל-4 ₪ למעלה מ-20%כלומר בנק ישראל מרווח 40 מיליארד $- כ-160 מיליארד ₪ על יתרות המט"ח של מדינת ישראלתתכבד הממשלה ותשתמש ברווח הנ"ל לפני ששוקלת להטיל את נטל המחדל שלה על אזרחי מדינת ישראל!!!!!!
  • מני 18/10/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    הבנק מכר מק''מ שזו הלוואה שהבנק לקח מהציבור, הלוואה שעליה הוא משלם 4 אחוז לשנה. בשקלים שקיבל עבור המק''מ קנה מט''ח וגם מניות ועוד נכסים. הבנק מופסד כמעט מאה מיליארד ש''ח (מופיע במאזן הבנק) על ההרפתקאה של רכישת הדולרים והמניות שנקנו בשערי שיא. את ההלוואה שלקח הבנק מחזיר ע''י הנפקת מק''מ נוסף - כלומר לקיחת עוד הלוואות - או ע''י מכירת דולרים ומניות.לכשיגיע לרווחים - וכמו שזה נראה זה לא יקרה כי הוא משלם 4 אחוז על ההלוואה שלקח ומקבל הרבה פחות לשנה על הדולרים והמניות , הוא מחויב להעביר את הרווחים לתקציב. אבל לא נראה שהיום הזה יגיע. אם היה חוסך מעצמו את רכישות המטח המיותרות הוא היה ברווח בכל שנה כמו כל בנק מרכזי אחר שמעביר את רווחיו לתקציב.
  • 2.
    תקצצו במגזר הציבורי גם ככה הם לא שווים את הכסף שמשלמים (ל"ת)
    להם. מס על הפנסיות 18/10/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גולדפינגר 18/10/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
    על מי תשית מסים, על עסקים קטנים שאוטוטו קורסים, על מילואימניקים, על משפחות שמתמודדות עם משכנתאות מפלצתיות
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?