העלאת מסים בדרך ועדיף כמה שיותר מוקדם
שני כלי מדיניות מוניטרית עומדים לרשותו של בנק ישראל. הגוף החשוב שאמון על המדיניות המוניטרית שמשמעותה בעצם וויסות כמות הכסף, דרך הריבית או הדפסת כסף-הנפקת חוב ו-או שימוש בנכסים נזילים על-ידי הבנק המרכזי כדי להשיג מטרות של המדיניות הכלכלית. הכלי המרכזי הוא הריבית. האם צריך להוריד את הריבית במועד העדכון הקרוב? ניכר בזמן הזה לחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית המוניטרית לאור המלחמה המתמשכת ומאידך מצופה מבנק ישראל למכור חלק מרזרבות המט"ח של מדינת ישראל על מנת למתן את החלשות השקל. הכלכלנים מבינים שקימת פה דילמה לא פשוטה ולא קיים פתרון פשוט. הדילמה נובעת מכך ששימוש בכלים אלו במקביל עלול לגרור אפקטים כלכליים בלתי רצויים. מקובל לחשוב היום בכלכלה העולמית המערבית כי הורדת הריבית המוניטרית הינו צעד מוניטרי מרחיב, דהיינו צעד המעודד פעילות כלכלית, אך במקביל זה צעד שעשוי להעצים את הלחצים האינפלציוניים להם אנחנו עדים בשנתיים האחרונות. יחד עם זאת הורדת הריבית עשויה להחליש את השקל דבר שיוסיף ללחצים אינפלציוניים עקב התייקרות מוצרי יבוא, המהווים חלק ניכר מסל הצריכה בישראל, וזה בשעה שהשקל נחלש דרמטית בזמן האחרון והוא נסחר כבר מעל 4 שקלים.
מאידך, מכירת חלק מרזרבות המט"ח של ישראל עשויה לחזק את השקל ובמקביל, מאחר ומכירת מט"ח כרוכה בצמצום מוניטרי עקב העובדה שקוני המט"ח משלמים במטבע מקומי, הדבר עשוי לגרור האטה כלכלית מסוימת, אחרי הכל כמות הכסף מצטמצמת (כמות השקלים מצטמצמת). יתירה מזו, צמצום רזרבות המט"ח באופן ניכר כרוך בהעלאת מה שמכונה "סיכון מדינה" דבר שעלול לגרור הורדת הדרוג הבין לאומי של ישראל. הדירוג נשאר יציב בין היתר בשל רזרבות גדולות במט"ח (סדר גודל של 200 מיליארד דולר). חשוב לזכור עובדה אחת שלא מרבים לדבר בה. כלכלת מלחמה כרוכה במדיניות פיסקלית מרחיבה. ההיסטוריה מראה כי ההשפעה הראשונית של מלחמה על הפעילות הכלכלית הנה שלילית אך עקב עלייה ניכרת בצד הוצאות הממשלה, המגמה מתהפכת דבר שבדרך כלל מביא לשגשוג כלכלי. אירוני למדי להזכיר כי כלכלת ישראל בשנה האחרונה דשדשה ואף עמדה על סף מיתון. יתכן מאוד שהמלחמה הנוכחית מהווה דרך מוצא פיסקלית מהדשדוש הכלכלי שהיה לפניה. יחד עם זאת קיים מחיר ברור להתאוששות כלכלית עקב מדיניות פיסקלית מרחיבה וזה שוב, לחצים אינפלציוניים. לפיכך, בהינתן שסביר שהמלחמה הנוכחית תגרור הרחבה כלכלית ולחצים אינפלציוניים, הורדת ריבית, כפי שרבים סבורים ככלי הכרחי, תהיה בניגוד למטרה. מכירת רזרבות המט"ח חייבת להיות מתונה מאוד לאור החשש הסביר שהדרוג הבין לאומי של מדינת ישראל יפגע. יוצא שידיו של בנק ישראל כבולות שכן אין פתרון פשוט שיכול להביא לתוצאה הרצויה, שהיא בראש ובראשונה מיתון הלחצים האינפלציוניים. יוצא אם כך שעיקר הדגש חייב להתייחס לכלי מדיניות הפיסקלית, כלומר ניהול זהיר של תקציב המדינה בעת מלחמה. בזמן מלחמה קיימת ההרגשה שגידול הגרעון התקציבי של המדינה הנו נושא שולי, שלגביו תדחה ההתמודדות לאחר סיום המלחמה. אמנם בשלב ראשון מנסים מעצבי המדיניות הפיסקלית להשתמש בתקציבים או רזרבות קיימות, אך כשאלו מנוצלים במלואם, גדלו של הגרעון התקציבי הופך לנושא יחסית שולי. עד כמה שהדבר לא נשמע פופולרי, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים דרסטית ומוטב קודם מאשר מאוחר יותר. לא נראה סביר שניתן לסמוך באופן מלא על Uncle Sam שיזרים מענקים שיכסו את הגרעון התקציבי כתוצאה מהמלחמה. לסיכום, ידיו של בנק ישראל כבולות ויכולתו בימים אלו להשיג את מטרות המדיניות מוטלות בספק. עיקר האחריות אם כך מוטלת על כתפי מעצבי המדיניות הפיסקלית, שבשלב זה מנסים לפתור בעיות עד הוק.
- 31.שיעלו ריבית לא מיסים. ככה יש סיכוי גם לירידה בהמשך (ל"ת)asdf 19/10/2023 15:23הגב לתגובה זו
- 30.צילה 19/10/2023 14:00הגב לתגובה זוהסחטנות הפמיניסטית עולה למדינה מילארדי שקלים כל שנה. גיל אזרחית ותיקה חמש שנים לפני גברים, על מה?
- 29.בת אל 19/10/2023 00:09הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופה הציבורית
- 28.אחד העם 18/10/2023 17:57הגב לתגובה זו..קורית כשההוצאות הן למטרות צמיחה, תשתיות וכו'. לא כשההוצאות הולכות למשהו שהוא לא יצרני. לא כל הוצאה תורמת לשיגשוג.
- 27.[email protected] 18/10/2023 15:53הגב לתגובה זוכמו בשנות השמונים במלחמת לבנון הראשנה. אנחנו לפני מיתן קשה תתחילו לאגור מזומן בבית בכספת. מקומות עבודה יהיו סגורים ופתוחים לסירוגין כי לא יהיה מי שיגיע . אנשי המילואים יקבלו הרבה מענקים והאזרחים יסבסדו את זה עי מיסים
- מצוין 19/10/2023 09:53הגב לתגובה זומומלץ,לצורך חלוקת משאבים צודקת לא רק שופטים
- 26.קודם ולפני הכל 14 מליארד חזרה (ל"ת)יודעים מאיפה 18/10/2023 14:12הגב לתגובה זו
- המגיב 18/10/2023 16:08הגב לתגובה זויותר מטריליון שקל עד שנסיים עם זה
- למה גנץ 19/10/2023 09:58גם וגם ובעלי קיצבת נכות ופנסיה או,או?
- 25.רועי 18/10/2023 13:51הגב לתגובה זושכל הדרכים מובילות לקריסה עם יעלו את הריבית בועת החובות ואם לא את הריבית השקל יקרוס ותהיה פה היפר אינפלציה כמו בשנות השמונים
- 24.הצעתי לשר האוצר הנפקת מלווה מלחמה חובה 5% מהשכר (ל"ת)אברמזון 18/10/2023 13:18הגב לתגובה זו
- פעם 19/10/2023 09:55הגב לתגובה זוהיום יש חלוקה,למי שיש בבית מכונית חשמלית אודרוב למסות,כנראה שיש לו עודפים,כ"כ בעלי דירות יוקרה להשקעה
- 23.זליג 18/10/2023 13:02הגב לתגובה זוצריך לטפל במעלימי המס במגזר החרדי והערבי
- 22.מיסוי על משכירי הדירת באופן משמעותי, ואל חשש הם כבר לא יעלו את שכר הדירה החיזירי מעבר למה שכבר העלו.גם את בעלי הדירות צריכים למסות. (ל"ת)מס גבוהה על משכירי הדירות 18/10/2023 12:50הגב לתגובה זו
- 21.השנים האחרונות ובהכל אשמה המלחמה (ל"ת)נוני 18/10/2023 12:49הגב לתגובה זו
- 20.זה הזמן לתקן עיוות כלכלי בהיבט המיסוי.יש להטיל מס גבוהה על בעלי דירה שניה.ויש לההעלות את המיסוי למשכירי הדירות יש עיוות מיסוי גדול ויש להגדיל את המיסוי ל 30% .יש הרבה הון שחור בכל הקשור לנדל"ן ולהשכרת דירות. (ל"ת)להטיל מיסים על בעלי דירות 18/10/2023 12:44הגב לתגובה זו
- 19.תגלו סוד המדינה כמה עולים חרדים ומוסדות דת לפני שמעלים מילים. (ל"ת)אחד שמבין 18/10/2023 12:43הגב לתגובה זו
- מריה 19/10/2023 00:15הגב לתגובה זובוזזים את המעט שנשאר
- המגיב 18/10/2023 15:34הגב לתגובה זוכל שנה. וטריליון שקל עד שכולם יעזבו.
- 18.שמואל 18/10/2023 12:42הגב לתגובה זוהעלאת מיסים כיום נראית צעד כלכלי רע כיוון שתגרור חוסר אמון ציבורי ופיטורי עובדים. רצוי לתעל את כספי הממשלה לייעדים נכונים עוזרי פתרון לכלכלה.
- 17.זה אותו עלי שלפני שנה קבע שהדולר עכשו יהיה 3.49 (ל"ת)הדר 18/10/2023 12:41הגב לתגובה זו
- 16.cut 50 billions for 18/10/2023 12:30הגב לתגובה זוcut 50 billions for religion
- 15.יורם 18/10/2023 12:20הגב לתגובה זולא צריך שם קיצוץ צריך למחוק משרדים כמו משרד הסברה ועד ולהעביר כספים שהעבירו לחרדים
- 14.יובלי 18/10/2023 12:13הגב לתגובה זוכרגיל בתקופתו המגזר הציבורי לא קוצץ אלה רק גדל באנשים מיותרים מקורבים וחברי מרכז שלא עוברים שום רף והשרים המושחתים עשו קומבינות והכניסו אותם בהורדת רף הדרישות ושאר קומבינות. קריסת המשרדים זה התוצאה הישירה מהשחיתות של השרים וחברי המרכז.
- אבנר 19/10/2023 00:13הגב לתגובה זוהמתועבים בוזזים את הקופה
- 13.יותם 18/10/2023 12:09הגב לתגובה זוולהעיף את כל העובדים שהנבלות בממשלה ובכנסת מכניסים בגלל קשרים וחברי מרכז.
- מוריה 19/10/2023 00:11הגב לתגובה זורק בגלל אחריותה לטבח?
- כמו גיסתו של הלפיד ? (ל"ת)המגיב 18/10/2023 15:36הגב לתגובה זו
- 12.כמה טמטום 18/10/2023 12:05הגב לתגובה זובאו תתנו עוד סיבות למה לברוח מהמדינה המפגרת הזאת .. זה הזמן אתם צודקים
- 11.בזמן מלחמה צריך להרחיב את הגרעון ולא להטיל מיסים.... (ל"ת)איפה למדת כלכלה ???? 18/10/2023 12:05הגב לתגובה זו
- 10.פולק 18/10/2023 11:50הגב לתגובה זוכל מי שמשתכר מעל 25K יש להקטין את שכרו ב 10% כל מי שמשתכר מעל 36K הקטנת שכר של 15% משכר של 49K יש להקטין את השכר ב25% חסכון של 20 מיליארד לשנה
- 9.סטודנט 18/10/2023 11:44הגב לתגובה זולהפסיק לתקצב אוכלוסיות ואנשים לא יצרניים, לא הגיוני שאדם עובד יקרוס ממיסים ומצד שאני אנשים שבוחרים לחיות את חייהם באבטלה יקבלתו תקצוב.
- המגיב 18/10/2023 15:36הגב לתגובה זויש לבטל פנסיה תקציבית לאלתר.
- 8.פרידריג 18/10/2023 11:39הגב לתגובה זול 90%
- לסגור אותו לגמרי. זה אתר הימורים. (ל"ת)אני 19/10/2023 12:31הגב לתגובה זו
- שמואל 18/10/2023 12:45הגב לתגובה זוגם ב 90% מס לא יהיה פתרון לתקציב..
- 7.שם דבר 18/10/2023 11:38הגב לתגובה זולעניות דעתי את הריבית היו צריכים להעלות בהחלטות הקודמות, ולמנוע פער גדל בין ריבית ישראל לארה"ב. פער זה ואולי גם ההפגנות כנראה תרמו להיחלשות השקל. לא אתפלא אם עכשיו מאוחר מדי. מקוה שכל אחד ואחת בעם ישראל יפעל בתבונה ובשיקול דעת להצלחה. עם ישראל חי לנצח!
- 6.צדיק 18/10/2023 11:34הגב לתגובה זושקודם יחתכו לכל הבכירים את המשכורות והפנסיות החזיריות לפני שיטילו גזרות על הציבור כולם יודעים שהפנסיות התקציביות הם פצצה כלכלית מתקתקת
- גם רצוי שצדיקים כמוך יתחילו לעבוד, ולהפסיק להיות פרזיט (ל"ת)שירי 18/10/2023 12:43הגב לתגובה זו
- 5.העלאת מיסים לא, צימצום הממשלה והכספים הקואליציונים כן (ל"ת)קלבסיאלה 18/10/2023 11:29הגב לתגובה זו
- 4.דני 18/10/2023 11:25הגב לתגובה זוחשיבה חד צדית, חוסר אמפתי, לא הגיוני, תוסיפו אתם עוד... הכל מתיקר גם לחתוך את אמצעי קנייה שווה אסון לאומי
- 3.ברק 18/10/2023 11:23הגב לתגובה זולבנק ישראל יתרות מט"ח של כ-200 מיליארד ₪!!!!!!שער הדולר עלה מ-3.2 ₪ ל-4 ₪ למעלה מ-20%כלומר בנק ישראל מרווח 40 מיליארד $- כ-160 מיליארד ₪ על יתרות המט"ח של מדינת ישראלתתכבד הממשלה ותשתמש ברווח הנ"ל לפני ששוקלת להטיל את נטל המחדל שלה על אזרחי מדינת ישראל!!!!!!
- מני 18/10/2023 12:24הגב לתגובה זוהבנק מכר מק''מ שזו הלוואה שהבנק לקח מהציבור, הלוואה שעליה הוא משלם 4 אחוז לשנה. בשקלים שקיבל עבור המק''מ קנה מט''ח וגם מניות ועוד נכסים. הבנק מופסד כמעט מאה מיליארד ש''ח (מופיע במאזן הבנק) על ההרפתקאה של רכישת הדולרים והמניות שנקנו בשערי שיא. את ההלוואה שלקח הבנק מחזיר ע''י הנפקת מק''מ נוסף - כלומר לקיחת עוד הלוואות - או ע''י מכירת דולרים ומניות.לכשיגיע לרווחים - וכמו שזה נראה זה לא יקרה כי הוא משלם 4 אחוז על ההלוואה שלקח ומקבל הרבה פחות לשנה על הדולרים והמניות , הוא מחויב להעביר את הרווחים לתקציב. אבל לא נראה שהיום הזה יגיע. אם היה חוסך מעצמו את רכישות המטח המיותרות הוא היה ברווח בכל שנה כמו כל בנק מרכזי אחר שמעביר את רווחיו לתקציב.
- 2.תקצצו במגזר הציבורי גם ככה הם לא שווים את הכסף שמשלמים (ל"ת)להם. מס על הפנסיות 18/10/2023 11:17הגב לתגובה זו
- 1.גולדפינגר 18/10/2023 10:53הגב לתגובה זועל מי תשית מסים, על עסקים קטנים שאוטוטו קורסים, על מילואימניקים, על משפחות שמתמודדות עם משכנתאות מפלצתיות
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
