ניתוח מעמיק - אירו ין

הצד הפונדמנטאלי

משבר החוב באירופה פוגע קשות במעמדו של האירו לאחרונה. לעומת זאת הין היפני הפך להיות אחד המטבעות החזקים ביותר בשוק על רקע חוסר הוודאות השורר בשווקים, דבר אשר מקרב את המשקיעים אל נכסים "בטוחים" כגון: הין, הפרנק והזהב. ע"פ הערכות המצב לא הולך להיות יותר טוב עבור האירו, לכן הין היפני צפוי להמשיך את מסע ההתחזקות שלו כנגדו.

מדינות רבות בגוש האירו נמצאות במצב קשה לא פחות מהמצב שבו נמצאת יוון, אך בכל זאת הן מנסות להסתדר בשלב זה בכוחות עצמן. השאלה היא עד מתי המדינות הללו יוכלו למשוך את החבל?. דבר נוסף: יוון צפויה לקבל אומנם את חבילת הסיוע הנוספת בהיקף כולל של כ-159 מיליארד אירו, אך בכל זאת היא עלולה למצוא את עצמה שוב בצרות בעוד מספר חודשים. חברות הדירוג השונות מעריכות כי יוון תגיע בסופו של דבר למצב של חדלות פירעון, אפילו אם יהיה מדובר בחדלות פירעון זמנית דבר העלול להעביר מסר שלילי מאוד לשווקים וכמובן שהאירו עשוי להגיב בהתאם.

לסיכום:

המצב בשווקים הפיננסים לא הולך להיות יותר טוב בחודשים הקרובים. קיים סיכוי לא מבוטל לכך שכלכלות נוספות בגוש יאלצו לפנות לאיחוד האירופאי

במטרה לבקש סיוע חיצוני. גם מצבה של ארה"ב לא מעודד, דבר אשר מגביר את הסיכויים להמשך התחזקות המטבע היפני.

הדבר היחיד שיכול לבלום את הין הוא התערבות מסיבית של הבנק המרכזי של יפן בשיתוף פעולה עם בנקים מרכזיים נוספים בדומה להתערבות הכוללת שראינו בזמן משבר הגרעין שחוותה יפן, כתוצאה מההתערבות הין נחלש מאזור השיא שלו ברמה של 76.49 ין לדולר עד לאזור 85.51 ין לדולר. מדובר במהלך של 900 פיפס בתוך שבועיים.

הצד הטכני

ניתוח כללי

- הצמד שבר דשדוש שנע בין הרמות 117.70 113.30.

- הצמד ביצע פולבק מדויק עד לאזור התמיכה שנשבר באזור 113.30. רמה זו הפכה בשלב זה להתנגדות.

- ה-CCI מתחיל להתקפל כלפי מטה, דבר אשר מגביר את הסיכויים לחידוש מהלך הירידות בצמד.

- פריצה ונעילה יומית מעל 113.30 יבטלו את התרחיש הדובי.

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 117.70

התנגדות 1: 113.30

ספוט : 112.73

תמיכה 1 : 109.56

תמיכה 2 : 106.70

אסטרטגיה לימים הקרובים - סיכוי למהלך שורט עד כעומק הדשדוש

- תרחיש דובי : כניסה בשבירה של אזור 112.30 . יעדים : 111, 109, יעד נוסף פתוח .

- תרחיש שוורי : בפריצה ונעילה יומית מעל 113.30. יעדים : 115, 117.50, יעד נוסף פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מנורה מבטחים: ארי קלמן, ערן גריפל ויהודה בן אסאייג
צילום: גיא חמוי

היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה

המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים

מנדי הניג |

החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.43%   נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.

שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.

במנורה מבטחים מסרו בתגובה כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".

על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות. בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.

עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.