מחריף משבר האמון בין המשקיעים לנגיד האמריקני
תכנית החילוץ השנייה של הפד' נכשלה כבר על הנייר. המשקיעים נוטשים את האג"ח הממשלתי . ההערכות ל-2011 : רצף הנתונים הטובים לא יימשך. הריבית הקצרה לא צפויה לעלות.
על רקע נתונים מעט מעודדים שהגיעו מהפרסומים בימים האחרונים לפיהם מדד אמון הצרכנים בארה"ב עלה זה החודש השני ברציפות יש לסייג את ההתלהבות מנתונים נוספים המלמדים כי המשק האמריקאי עדיין מדשדש עמוק בבוץ המשבר הכלכלי וספק אם שנת 2011 תהיה שנת המפנה אלא אם פעולות החילוץ שהכריז עליהם הממשל יתבצעו בפועל. הכוונה לתכנית החילוץ השנייה לרכישות אג"ח בהיקף של כ- 600 מיליארד דולר עליה הכריז הבנק המרכזי.
בכדי להבחין בשינוי מגמה חיובי למשק האמריקאי נחוצים לנו לפחות שישה חודשים של נתונים חיוביים ורצופים. חרף העלייה במדד אמון הצרכנים הרי שדו"ח התעסוקה האחרון היה מאכזב ביותר לאחר שבישר על גידול של 39 אלף משרות בלבד לעומת צפי לגידול של 155 אלף משרות ובנוסף, שיעור האבטלה טיפס ל-9.8% לעומת הציפיות להתייצבות ברמה של 9.6%. המשמעות: שוק העבודה בארה"ב עדיין מקרטע.
אותות המשבר הכלכלי הולכים ומתרחבים לאחר שהמשקיעים נוכחו שהפד' אינו מיישם את תוכניות החילוץ עליהם הוא הכריז. בתכנית החילוץ הראשונה מימן הממשל האמריקאי רק כרבע מהיקף רכישות האג"ח עליהן הכריז. קרי, כ- 175 מיליארד דולר מתוך ה-700 מיליארד עפ"י התוכנית המקורית.
המשך רכישות האג"ח הופסקו לאחר שחל שיפור מה בנתוני המאקרו. ואילו תכנית החילוץ השנייה שדיברה על רכישות אג"ח בהיקף של כ-600 מיליארד דולר נחלה כישלון חרוץ כבר על הנייר עוד טרם הוצא דולר אחד לרכישת אג"ח. זאת, לאחר שהמשקיעים נוכחו שכנראה אין בכוונת הממשל ליישם את תוכניותיו והן נשארות ברובן כתכניות מגירה במיוחד כאשר מתחילים להתפרסם נתוני מאקרו מעודדים.
עלייה בתשואות האג"ח הממשלתי מלמדת כי המשקיעים חדלו להאמין להכרזות החילוץ של ממשלת ארה"ב ונטשו את האפיק הסולידי לטובת האפיק המנייתי. זהו משבר אמון מאוד משמעותי המתחולל עתה בין המשקיעים לבין הבנק המרכזי הפדרלי ומעידה על כך העלייה החדה בתשואות האג"ח הממשלתי שחצתה השבוע את רף 3% .
כשלון של הפד': התשואות על האג"ח לא יורדות וגם המשכנתא מתייקרת
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים לא רק שלא ירדה אלא אף זינקה ב-14 נקודות בסיס לרמה של 3.01% ואילו אגרות החוב לתקופה של 30 שנה הציגו עלייה של 11 נקודות בסיס ונמצאות ברמה של 4.31%. תשואות גבוהות אלו מצביעות כי תכנית החילוץ השנייה עליה הכריז הפד' אכן נחלה כישלון חרוץ עוד טרם יצאה אל הפועל.
באמצעות תכנית החילוץ שהתווה הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) התכוון הממשל האמריקאי להוריד את הריביות על המשכנתאות בכדי לעודד רכישה של בתים חדשים ומחזור של משכנתאות בקרב הרוכשים שנקלעו לקשיים דבר שעשוי היה לחמם את שוק הנדל"ן ומטבע
הדברים למשוך אחריו סקטורים נוספים של צריכה . הפד' לא הצליח במשימתו והראייה: גם הריביות על המשכנתאות עלו לאחרונה בצורה ניכרת: ריבית משכנתאות ל -15 שנה עומדת היום על 4.05% לעומת 3.93% בשבוע שעבר. משכנתא ל- 30 שנה עומדת היום על 4.7% לעומת 4.55% בשבוע שעבר. רוכשי הדירות הפוטנציאליים ייאלצו להמתין לזמנים טובים יותר וגם אותם אלה שיעדיפו למחזר את המשכנתא בריבית זולה מזו הקיימת היום.
הצפי ל 2011 : סכנת דפלציה אם הממשל לא יפעיל את תכנית החילוץ
להערכתנו רצף הנתונים הטובים לא יימשך. הצפי להעלאת ריבית לא יתקצר קרי, תימשך המגמה של ריבית אפס.
בשלב זה בו התשואות על האג"ח עולות חזק מידי ומהר מידי - תימשך מגמת הנטישה של המשקיעים. אם וכאשר הפד' יאותת על כוונתו האמיתית להוציא לפועל את תכנית החילוץ השנייה ייתכן ונראה ירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב וגם ירידה בריבית על המשכנתאות. הורדת הריבית על המשכנתאות וחימום סקטור הנדל"ן היא פעולת חירום של הפד' כיוון שכיום ארה"ב נמצאת קרובה מאוד לדפלציה עם שיעור אינפלציה שנתי סביב 1%.
דפלציה מוכרזת בסביבת אינפלציה אפס
במידה ותכנית החילוץ השנייה לא תיושם ואו לא תצליח והתשואות על האג"ח הממשלתי יעלו במקום לרדת על כל המשתמע מכך - אזי הצרכן האמריקאי יתקשה להגדיל את הביקוש הפרטי למוצרי צריכה וכתוצאה מכך לא רק שלא תהייה עליית מחירים אלא תיתכן מגמה הפוכה של ירידת מחירים מה שאכן עלול להוביל את המשק האמריקאי לדפלציה בטווח הקרוב של שנתיים שלוש - תרחיש שיש להימנע ממנו עקב הקושי ליישם בו פתרונות כלכליים ללא תופעות לוואי קשות.
מאת: צחי ליבוביץ' מנהל השקעות ראשי באימפקט ניהול תיקי השקעות

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
