משבר החוב ממשיך לאיים: ספרד עלולה להיות הבאה, הקאק הצרפתי מאבד 1.9%
שוקי המניות המרכזיים באירופה נסחרים בשעה זו בירידות שערים חדות ברקע לחששות המתמשכים בעקבות התפשטות אפשרית של משבר החוב ברחבי היבשת. בעוד הבנק המרכזי באירופה וקרן המטבע העולמית (IMF) אומדים את סכום תוכנית החילוץ הכספית באירלנד, גורמים בשווקים מזהירים כי פורטוגל וספרד עלולות להיות הבאות בתור.
בשעה זו הירידות באירופה מתגברות ומדד ה-STOXX 600 מאבד 1.3%, מדד הקאק בצרפת משיל 1.7%, מדד הדאקס הגרמני יורד 1.34%%, מדד הפוטסי בבריטניה נחלש 1.69%% ומדד ה-IBEX 35 בספרד רושם ירידה משמעותית של 2.7%. במקביל, מחירי הנפט הגולמי והזהב נסחרים במגמה שלילית והחוזים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בירידות של עד 1%.
סקטור הבנקים מעיב על המסחר באירופה בהובלת ברקליס (סימול: BCS) עם ירידות של 1.3% ו-BNP פאריבס (סימול: BNP) עם ירידות של 1.77%. בנוסף נרשמים מימושים במניות הכרייה, ריו טינטו (סימול: RTP) מאבדת 1.72% מערכה ומפיקת הנחושת אנטופאגאסטה (סימול: ANTO) משילה 1.74%.
בולטת בירידות באירופה היא הונגריה, שם מדד המניות המרכזי משיל כ-3% מערכו. נזכיר בי ביוני הלחיצה הונגריה את השווקים כאשר סיפקה מסרים מעורבים בנוגע להתפתחותו של משבר חוב דומה לזה של יוון במדינה. בעקבות הספקולציות הודיע בזמנו דובר ראש הממשלה במדינה הממשלה פועלת במטרה למנוע את משבר החוב הלאומי.
עניין חילוצה של אירלנד ממשיך למשוך את אור הזרקורים. אתמול אישר ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוהן, כי הסכום האחרון שננקב עבור חבילת החילוץ עומד על 85 מיליארד אירו (כ-114 מיליארד ד'). לדבריו, "הדיונים נמשכים כעת ואנו מנסים להגיע להבנה מהר ככל האפשר. צריך להמתין עד שהדברים יחתמו באופן סופי ואז נוכח להכריז הצעדים הבאים.
בינתיים העיתון "פייננשל טיימס" בגרמניה מדווח כי הבנק המרכזי באירופה דורש מפורטוגל לקבל סיוע כספי ברקע לחששות מהתפשטות משבר החוב למדינות נוספות. בשל דאגה מפני מצבה הפיננסי של פורטוגל ברקע לחשש מפני התפשטות משבר החוב היווני למדינות נוספות, חתכה באפריל סוכנות הדירוג S&P את דירוג האשראי ארוך הטווח של פורטוגל לרמה של A מינוס מרמה של A פלוס.
"פורטוגל צריכה יותר מזומנים מאירלנד מפני שהיא מנפיקה אג"ח בשווקים על בסיס יומיומי", אמר ניק פירוייזה, ראש מחלקת אסטרטגיות ריבית בבנק נומורה בלונדון. "השווקים עשויים להתמקד בפורטוגל בנקודה מסויימת בגלל שהיא נמצאת בסיכון רב".
בזירה העולמית, ירי נוסף של פגזי ארטילריה נשמע היום צפונית לגבול המדינות בקוריאה, כך מסרו היוםגורמים צבאיים בדרום קוריאה לסוכנות הידיעות רויטרס. הירי מתרחש לאחר שמוקדם יותר השבוע ערכה צפון קוריאה מתקפת פתע של פגזי ארטילריה על האי יאונפיאונג שממוקם בסמוך לגבול בין המדינות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
