ירידות מסביב לעולם: אירופה חתמה שבוע חלש, הבורסה בסין צללה 5.2%
שוקי ההון ברחבי העולם נסחרו היום (ו') בירידות שערים ובזאת המשיכו את המגמה השלילית שנרשמה אמש בוול סטריט. מי שבלטה בירידות היא בורסת שנחאי שצנחה לאחר שהאינפלציה בסין זינקה לקצב המהיר ביותר מזה שנתיים בחודש החולף, זאת בנוסף להגבלות על השקעות זרים שמתכננת הממשלה.
עם סגירת המסחר בבורסות המזרח, מדד שנחאי צלל 5.2%, מדד הניקיי היפני השיל 1.4% ומדד ההאנג סנג בהונג קונג ירד 1.75%.
באירופה בלט בירידות הקאק הצרפתי עם ירידה של 0.94%, בכך השלים נסיגה שבועית של 2.2%. הפוטסי בלונדון איבד 0.32% והשלים ירדה של 1.3% לאורך השבוע האחרון. גם בספרד (IBEX 35) ובפוטוגל (PSI-20) ירדו הבורסות השבוע ב-1.9% ו-2%, בהתאמה. מי שנותר אתמול בטריטוריה החיובית הינו מדד הדאקס הגרמני שרשם עלייה יומית של 0.17%.
מאחורי המפולת בסין עומד שיעור האינפלציה, שעלה בחודש אוקטובר לרמתו הגבוהה מזה שנתיים, דבר שמעלה ספקולציות לעליית ריבית במדינה. "ישנים דיבורים על העלאת ריבית בסוף השבוע", אמר וו קאן, מנהל קרנות ב'דאזונג אינשורנס'. "זהו תרחיש אפשרי בהינתן העלייה בשיעור האינפלציה".
עוד ברקע למגמה השלילית, הממשלה הסינית מתכננת שורה של חוקים חדשים שיצמצו את פעילות החברות הזרות בשטחה, כך מדווחות היום רשתות החדשות במדינה. התקנות החדשות ישפיעו גם על זרים שנמצאים בשטחי המדינה, על ידי הגבלת רכישת הנכסים לכדי בית אחד לצרכי מגורים בלבד.
שרי האוצר ונגידי הבנק המרכזי של 20 הכלכלות הגדולות בעולם גיבשו תנאים ו
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
