רגע לפני הפיצוץ המדיני: היצוא הישראלי לטורקיה רשם עלייה חדה בחודש מאי
בחמשת החודשים הראשונים של 2010 חלה עליה ביבוא והיצוא של מדינת ישראל. היבוא והיצוא מארצות הגוש האירופי רשמו האטה בעוד היבוא מארה"ב גדל. בצל המתיחות בין טורקיה לישראל, היבוא רשם ירידה יחסית לחודשים הקודמים. היצוא לעומת זאת עולה ונמצא הרחק מעל הממוצע החודשי השנה.
בחודשים ינואר- מאי 2010 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-20.2 מיליארד דולר. 35% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 22% מארצות אסיה, 11% מארצות הברית ו-32% הנותרים מיתר ארצות העולם.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודשים ינואר- מאי 2010 ב-17.2 מיליארד דולר. מסכום זה, היווה יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי 31%, היצוא לארצות הברית 28%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-21% הנותרים ליתר ארצות העולם.
עודף במאזן המסחרי עם ארצות הברית
הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם בחמשת החודשים הראשונים של 2010 ב- 3.1 מיליארד דולר לעומת גירעון של 2.3 מיליארד דולר בחודשים ינואר עד מאי אשתקד. באותה תקופה , נרשם גירעון של 1.7 מיליארד דולר בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי.
הגירעון עם ארצות אסיה הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר ועם יתר ארצות העולם הסתכם ב- 2.8 מיליארד דולר. באותה תקופה בשנה שעברה נרשם עודף של 2.5 מיליארד דולר במאזן המסחרי עם ארצות הברית .
יבוא הסחורות מהגוש האירופי ירד, מארה"ב אסיה עלה
יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה) מצביע על עלייה של 15.9% בחישוב שנתי ממארס עד מאי.
היבוא מארצות האיחוד האירופי ירד, על פי נתוני המגמה, ב- 2.2% בחישוב שנתי ממארס על למאי 2010 לעומת עלייה של 2.0% בממוצע לחודש בדצמבר שנה שעברה עד לפברואר 2010.
היבוא מארצות הברית עלה ב- 2.8% בממוצע לחודש, ממארס עד למאי 2010, בהמשך לעלייה של 3.4% בממוצע לחודש, מחודש דצמבר שנה שעברה עד לפברואר השנה.
יבוא הסחורות מארצות אסיה עלה, על פי נתוני המגמה, ממארס עד למאי 2010 ב-3.2% בממוצע לחודש. מתחילת השנה גדל במיוחד יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מיפן, הודו וקוריאה הדרומית.
בשלושת החודשים האחרונים חלה האטה בקצב הגידול ביבוא מקבוצת יתר ארצות העולם שעלה ב- 1.7% בממוצע לחודש בהמשך לעלייה של 4.0% בממוצע לחודש, מדצמבר 2009 עד פברואר 2010, גדל במיוחד יבוא הסחורות (ללא יהלומים) ממצרים, אוקראינה וטורקיה.
האטה בקצב הגידול ביצוא לארצות אסיה
יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה, עלה בחודשים מארס– מאי 2010 ב- 2.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 23.9% בחישוב שנתי מחודש דצמבר שנה שעברה עד לפברואר השנה.
פירוט לפי קבוצת ארצות מראה שביצוא לארצות האיחוד האירופי חלה האטה בקצב הגידול. בשלושת החודשים האחרונים עלה היצוא לארצות אלו ב- 18.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.8% בממוצע לחודש.
היצוא לארצות הברית עלה ממארס עד מאי 2010 ב- 17.0% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 2.8% בדצמבר 2009-פברואר 2010.
בשלושת החודשים האחרונים חלה האטה בקצב הגידול ביצוא לארצות אסיה שעלה בשלושת החודשים האחרונים ב-2.1% בממוצע לחודש, לאחר עלייה של 4.7%.מדצמבר 2009 עד פברואר השנה גדל במיוחד יצוא הסחורות (ללא יהלומים) להודו, טייוון, מלזיה וסין.
היצוא לקבוצת יתר ארצות ירד מחודש מארס עד למאי 2010 ב- 3.9% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 26.4%. בדצמבר 2009- פברואר 2010. במיוחד גדל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) לרוסיה, קוסטה ריקה ודרום אפריקה.
היבוא מטורקיה רשם ירידה
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
