אפוסנס מצטרפת לבורסה: גייסה 94 מיליון ש' לפי שווי של למעלה מ-900 מיליון ש'

המהלך כלל גיוס של כ-64 מיליון שקל בהנפקה ראשונה לציבור וכ-30 מיליון שקל בהקצאות פרטיות ללאומי פרטנרס, פונטיפקס ומדיטק
כתבי Bizportal |

חברת אפוסנס השלימה בהצלחה גיוס כולל של כ-94 מליון שקל, בהנפקת מניות ואופציות לפי שווי חברה של למעלה מ-900 מיליון שקל (אחרי הכסף). חברת הביומד העוסקת בפיתוח מוצרים להדמיה ולטיפול על-בסיס יכולת מיקוד באפופטוזיס (מוות תאי) תכננה תחילה לגייס 75 מיליון שקל.

המהלך כלל הנפקה ראשונה לציבור בה גויסו כ-64 מליון שקל, כאשר בשלב המוסדי, אשר הסתיים בביקושי יתר, השתתפו בין היתר גופי השקעה הגדולים בשוק ההון כגון עמיתים, הראל, מגדל, פסגות, מיטב. כ-30 מיליון שקל נוספים גויסו במקביל בהקצאות פרטיות לבנק לאומי, באמצעות לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, ולבעלי מניות קיימים, קרן פונטיפקס בראשות יו"ר החברה, אלי הורביץ, וקרן Ziegler-Meditech.

"אפוסנס פרצה דרך באחד מתחומי הביולוגיה והרפואה החשובים ביותר", אמר אלי הורביץ, יו"ר אפוסנס. "אני מאמין שהטכנולוגיה המהפכנית שלה תאפשר שינויים מרחיקי לכת בתחומים שונים ברפואה. אפוסנס מהווה הזדמנות נוספת לחברה ישראלית להיות למובילה עולמית בתחומה, ולכן אני שמח שבחרנו לבצע את הגיוס הנוכחי בישראל."

מנכ"ל אפוסנס, יורם אשרי, מסר כי "הצלחת הגיוס, דווקא עתה, על רקע התנודתיות בשווקים, מעניקים משנה תוקף לאמון יוצא הדופן לו זוכה החברה משוק ההון בזכות הישגיה הטכנולוגיים והאסטרטגיה העסקית שלה. בעקבות ההנפקה בקופת החברה למעלה מ-140 מליון שקלים, המאפשרים לנו לזרז ולהרחיב את תוכנית פיתוח שלנו, ולממש את הפוטנציאל הגדול שבפלטפורמה הטכנולוגית של אפוסנס לרווחת החולים, המשקיעים והעובדים".

את הגיוס הובילו לאומי פרטנרס חתמים, כלל פיננסים חיתום, מיטב פיננסים והנפקות, מנורה מבטחים חיתום וניהול ואקסלנס נשואה חיתום (1993). משרד עורכי הדין המטפל היה הורן ושות' ומשרד רואי החשבון - קוסט פורר גבאי את קסירר ושות'.

לחברה שורה של הסכמי הפצה ושיתופי פעולה עם חברות מובילות שונות, בין היתר עם IBA, החברה המובילה בעולם בתחום ההפצה של סמנים להדמיה מולקולארית באמצעות PET, במסגרתו ישתפו החברות פעולה בהפצה עולמית של מוצר אפוסנס להדמיה מולקולארית של אפופטוזיס עם טבע, הסכם שיתוף פעולה לפיתוח תרופות ממוקדות לטיפול בסרטן על-בסיס הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה ועם GSK, הסכם לא-בלעדי לשימוש GSK במערכת ה-EarliTest לצורך הערכת תרופות אונקולוגיות בפיתוח.

אפוסנס נוסדה ב-1996 בהשקעה ראשונה של ברגל השקעות במחקר ופיתוח (בשליטת יעקב גוטנשטיין ואלכס פסל), אשר יזמה והשתתפה גם בגיוסי המשך. מאז השקיעו בחברה בין היתר קבוצת פדרמן, מודגל-טק, חברת טבע, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פונטיפקס (בראשות אלי הורביץ), מדיטק, DOCOR, ג'יי.פי מורגן, כלל ביוטכנולוגיה, טכנורוב, הפניקס והכשרת היישוב ביטוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".