היעדרות ב-1 במאי

עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין משיבה:

ככלל, החוק אינו מעניק לעובד זכות להיעדר בתשלום ב-1 במאי. מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודת סדרי שלטון ומשפט הינם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, ראשון ושביעי של חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות. בהתאם לאמור, ה-1 במאי אינו נחשב כיום שבו זכאי העובד להיעדר מעבודתו בתשלום. עם זאת, בהסכמים קיבוציים שונים, בצווי ההרחבה, או בהתאם לחוזה עבודה אישי או נוהג החל במקום העבודה, לעיתים נקבע, כי עובדים יהיו זכאים להיעדר יום נוסף בתשלום מעבודתם, נוסף על ימי החג המפורטים לעיל, בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם (להלן: "ימי בחירה"). חלק מן ההסכמים מפרטים רשימה של ימים שייחשבו כימי בחירה, וחלקם מציינים, כי העובד יהיה זכאי ליום בחירה, מבלי לפרט, אילו ימים ייחשבו כיום בחירה. בהסכמים, המפרטים את ימי הבחירה, לעיתים ה-1 במאי מוגדר כיום בחירה. מודגש, כי זכות זו אינה מעוגנת בחוק, ועובדים, אשר לא חל עליהם הסכם קיבוצי ענפי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג במקום העבודה, אינם זכאים לתשלום בעבור יום הבחירה. לסיכום, עובד יהיה זכאי לתשלום בגין היעדרותו ב-1 במאי, רק אם הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג במקום העבודה, חלים עליו ועל מעבידו, ומחייבים זאת.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".