שנת הלימודים תשפ״ו בפתח וזו הזדמנות לבחון האם מערכת החינוך פותחת אותה מוכנה. הדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שמתפרסם הבוקר, נותן לנו - ובעיקר למקבלי ההחלטות תמונת מצב על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד מגני הילדים ועד חטיבות הביניים. הדו"ח מתבסס על נתונים של כ-150 אלף עובדי הוראה, שהם מהווים כמעט חמישית מהמגזר הציבורי.

מהנתונים עולה תמונה מעורבת: מצד אחד, נרשמת עלייה משמעותית בשכר המורים, במיוחד מאז הסכם השכר שנחתם ב-2022. השכר הממוצע למשרה מלאה עלה ב-16% והשכר החציוני ב-18%, כאשר נכון לשנת תשפ"ד השכר הממוצע עומד על 16,622 שקל, והחציוני על 15,135 שקל. במונחים השוואתיים, שכר המורים בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק דומה לממוצע מדינות ה-OECD.

אחת מהמטרות של ההסכם הייתה לשפר את תנאי ההתחלה של מורים חדשים ובאמת במובן הזה, אכן נרשמה עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים תוך שנתיים בלבד. עם זאת, הפערים בינם לבין המורים הוותיקים עדיין גבוהים: ב-2023 עמד היחס בין שכר מורים מתחילים לוותיקים על 45%, שיפור קל לעומת 41% בשנת 2020, זה שיפור אבל עדיין השכר נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, שם היחס הוא 61%.

יותר מורים ופחות תלמידים בכל כיתה

הדו"ח מצביע גם על תהליכים מבניים עמוקים יותר. מספר המשרות במערכת גדל בעשור האחרון ב-31%, בעוד שמספר התלמידים עלה בשיעור מתון יותר של כ-14.8% בלבד. המשמעות: ירידה ביחס תלמידים למורים, שהגיע בתשפ"ד ל-11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה, יחס נמוך במונחים בינלאומיים.

• ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
• לימודים המשלבים התמחות מעשית: הצעד הראשון לקריירה מצליחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, חלקם של עובדי ההוראה בכלל כוח העבודה בישראל עלה מ-5.48% ל-6.46% בעשור – נתון שממקם את ישראל במקום השני בקרב מדינות ה-OECD, ומרמז על גידול בהשקעה בכוח ההוראה. אך על אף הרושם של עודף במשרות, הדו"ח מציין כי התמונה בפועל מורכבת יותר: רבים מהמורים החדשים משתלבים בתחילה במשרות חלקיות בלבד - 65% בשנה הראשונה ו-77% בשנה השנייה ורק לאחר תקופה ארוכה מגיעים להיקף משרה מלאה. נתון זה מעיד על תהליך השתלבות איטי ולא תמיד יציב במערכת.

כמו כן, ישנה עלייה משמעותית בעומס הפנימי במוסדות החינוך, כפי שניתן ללמוד מהנתונים על שעות מילוי מקום: מ-2019 ועד 2024 זינקה כמות השעות בכ-29%, והתשלום בגינן עלה בכ-65% (ללא עלויות מעסיק). חלק מהשעות מבוצעות על ידי מורים שאינם מצוות הקבע, אך חלק לא קטן מבוצע על ידי מורים קיימים, מה שמגביר את הלחץ על הצוותים בתוך בתי הספר.

יש יותר ימי לימוד אבל פחות התאמה לחופשות ההורים

פרק נוסף בדו"ח עוסק בשעות וימי הלימוד של תלמידי ישראל. בהשוואה בינלאומית, תלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל לומדים יותר שעות ויותר ימים מאשר מרבית המדינות המפותחות. אלא שלצד ההישגיות, מתגלה גם בעיה מוכרת: הפער בין חופשות התלמידים לחופשות ההורים נותר בעינו. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שבה מתקיימים לימודים שישה ימים בשבוע, אבל גם כך, החופשות לא מסונכרנות עם שוק העבודה.

• לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כהרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
• מזרחי טפחות משקיע 40 מיליון שקל בחברת קר לייזר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

דו"ח הממונה על השכר שופך אור על השינויים שחלו במערכת החינוך בעשור האחרון, ומספק כלים להבנת המורכבויות שבין השקעה תקציבית לבין אפקטיביות. לצד מגמות חיוביות של עלייה בשכר, ירידה ביחס תלמידים למורים והרחבת המערכת נותרו אתגרים במבנה ההעסקה, בהשתלבות מורים חדשים, בעומסי עבודה ובפערים פנימיים שלא נעלמו.

על פניו, העלייה החדה בשכר המורים הצעירים כ-28% בשנתיים היא הישג חשוב אבל כשמסתכלים על התמונה המלאה רואים שלוקח זמן למורים צעירים באמת להדביק את הפער. מורים בתחילת דרכם משתלבים לרוב במשרות חלקיות, עובדים תחת עומס גובר של שעות מילוי מקום, וממתינים שנים עד להיקף משרה מלא ולשכר יציב. הפערים מול המורים הוותיקים מצטמצמים אבל לאט, ומסלול ההתקדמות במערכת החינוך הוא עדיין ארוך ומתיש. זה אולי מסביר למה קשה כל כך למצוא מורים למרות שהשכר השעתי טיפס.