סנקציות אישיות על סרבני גיוס חרדים - מה זה כולל והאם זה יהיה אפקטיבי?

הצדדים הגיעו להסכמה - החששות על פירוקה של המשלה בשל עזיבת המפלגות החרדיות היו מוקדמים. כשחושבים על זה לעומק מבינים שיש הרבה מאוד רעש, אבל במהות הרי שאין לחרדים לאן ללכת. הם מאיימים כחלק ממו"מ קשוח כדי להשיג כמה שיותר, אבל אין להם באמת אופציה טובה. בחירות יחזירו את החרדים לליכוד ולנתניהו ואז זה יהיה אותו הדבר, או שיהיה גוש מנצח אחר שגם הוא ידרוש את השתתפותם בנטל והוא יכול להיות נחוש יותר, אם כי, חשוב להדגיש כי כל מי שרוצה לשלוט צריך לעבור דרך החרדים והוא יציע להם הרבה בעד "הבכורה", כנראה חוץ מליברמן.   

 אולי המפלגות החרדיות האלו מעריכות שהזמן משחק לטובתם וכנראה שהן צודקות, אף אחד לא יודע מה יקרה מחר ובטח לא עוד חצי שנה, שנה. אולי השיח יהיה שונה מעכשיו, אולי המלחמה תסתיים והלחץ על החרדים להתגייס יפחת.

אולי זה יקרה, אבל מה שבטוח שמדובר באיפה ואיפה ובשבר וקרע גדול בעם שחוצה פוליטיקות קטנות ומפלגות. החרדים צריכים להתגייס בהמונים כשמנגד צריך לתת להם את התנאים שנחוצים להם. 

הם כמו כולם, צריכים לשמור על המדינה. הם מקבלים הטבות מגזריות, אך כשזה מגיע לחובה מאוד בסיסית הם לא שם. אי אפשר לראות הורים לחיילים שנפלו, פצועים, פוסט טראומטיים ולא להזדעק על ההנהגה החרדית וההנהגה בכלל שמאפשרים את האיפה ואיפה. זה מקומם וזה איום גדול מאוד - למה שצעירים חילונים ישרתו בצבא אם החרדים לא משרתים? למה שצעירים חילונים יהיו כאן אם הם מקופחים?  

• האם נשות מילואים חרדיות באמת זכאיות לסיוע? בעד ונגד
• כ-45% מהנקלטים לעבודה בירושלים ב-2024 - חרדים

נכון, זה תהליך, אבל יש מצבים שצריך מהפכה, לא תהליך. המלחמה האחרונה אמורה היתה לזעזע את כולם ולהאיץ את ההשתתפות של החרדים בצבא במקביל להאצה בתשתיות המיוחדות לחרדים. 

הסנקציות לסרבני הגיוס החרדים - לא ביג דיל

אחרי דיונים קדחתניים לתוך הלילה, הושגו הסכמות שאיפשרו להפיל את הצעת החוק לפיזור הכנסת – ובכך למנוע הליכה לבחירות. ההישג העיקרי הוא מתווה גיוס חדש לציבור החרדי, שכולל סנקציות אישיות שייכנסו לתוקפן מיידית עם חקיקת החוק. לצד הסנקציות – נקבעו גם יעדי גיוס. חוק החדש יחייב גיוס לגילאי 18–26. בשנה הראשונה אמורים להתגייס 4,800 בני ישיבות, ובשנה השנייה המספר יעלה ל-5,700. בתוך חמש שנים, על פי המתווה, יגויסו 50% מכלל מחזורי הגיוס הרלוונטיים. יעדים אלה יהוו תנאי סף להעברת תקציבים – גם למוסדות הדתיים עצמם. אלא שמה שחשוב זה עכשיו. היעדים לעוד שנים לא רלבנטיים במציאות הישראלית. נכון שמדובר בתהליך הדרגתי, אבל נקודת הפתיחה היתה צריכה להיות הרבה יותר מ-4,800.  

על פי המתווה, יופעלו סנקציות אישיות כבר מרגע כניסת החוק לתוקף – ולא רק לאחר בדיקת עמידה ביעדים. בין הסנקציות: התליית רישיון נהיגה ומניעת הנפקת רישיון חדש, עיכוב יציאה מהארץ (בכפוף לוועדת חריגים), ביטול העדפה מתקנת בקבלה לשירות הציבורי, שלילת סבסוד ללימודים אקדמיים, וביטול נקודות זיכוי במס למי שאינו לומד ואינו מתגייס עד גיל 26.

• הדולר מזנק ב-3%, הנפט קופץ ב-8%, החוזים בוול סטריט בירידה
• מה צפוי במדד המחירים לחודש מאי?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אלו אומנם סנקציות אישיות, אבל אלו לא סנקציות משמעותיות ולא כאלו שישפיעו על מנהיגי החרדים, אולי ההיפך - הסנקציות האלו עלולות לפגוע ברצון ובמוטיבציה של החרדים לצאת לעבודה ולימודים. זה הישג לרבנים כי ככה שומרים על המסגרות החרדיות.

הסנקציות למוסדות החרדיים יותר מעורפלות. נקבע מבחן התקציבים לישיבות שזה אומר שייבחנו ישיבות ומוסדות לפי עמידה ביעדי גיוס. במקרה של עמידה חלקית בלבד (למשל 70%), ייגזר הקיצוץ בהתאם לפער – כלומר 30% מהיעד שלא הושג, יכפילו פי שתיים – ויורידו מתקציב הישיבה. ככל הנראה יוטלו סנקציות נוספות בהדרגה במידה ולא יגיעו ליעדים על פני זמן. במצב כזה יפגעו  בהנחות במעונות ובתחבורה ציבורית.

ככל שהיעדים לא יושגו ירדו הטבות נוספות, אבל בבסיס המתווה הזה מדובר על סנקציות עתידיות על גיוס נמוך בעתיד, וזה לא מטפל בבעיה הנוכחית - מחסור בחיילים וזה נתון לשינויים. היכולת להחזיק ולשמר סנקציות אמיתיות על פני זמן, נמוכה. אז אומרים לנו עכשיו שיהיו סנקציות אישיות ועל המוסדות ויפגעו גם בקצבאות ביטוח לאומי, סבסוד דירה שנייה ועוד הטבות, אבל כל עוד זה לא משהו שמוגדר לשנה הקרובה, זה עם סיכויים נמוכים ליישום בשטח. בפועל, החרדים רושמים הישג כי תקציבי הישיבות, שהוקפאו בעקבות אי חקיקת חוק גיוס, צפויים לחזור לפעול כבר עם אישור החוק.