ירידה לצורך עליה: גרעון הרשויות מקומיות נחתך ב-50%

דרוג דנס 100 מעלה כי הגירעון הכולל של 50 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל ירד משמעותית זו השנה השנייה ברציפות והסתכם בכ-310 מיליון שקל, לצד גידול של כ-8.7% בהכנסות
עפרה ברון |

סיבה לאופטימיות זהירה: מסתמן כי שנת 2005 הייתה שנה של צמצום מהותי בגירעונות הרשויות המקומיות. זו הייתה השנייה ברציפות בה נרשמה ירידה של כ-50% בגירעון הכולל של 50 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל. כך מעלה מדרוג דנס 100, של דן אנד ברדסטריט ישראל.

הדרוג העלה כי סך ההכנסות של 50 הרשויות הגדולות עמד בשנת 2005 על כ-29.0 מיליארד שקל, לעומת כ- 26.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת, נתון המשקף עלייה של בכ-8.7% בהכנסות של הרשויות. סכום הגרעון המצרפי של 50 הרשויות הגדולות הסתכם בכ-310 מיליון שקל לעומת כ-620 מיליון שקל בשנה הקודמת, קרי, ירידה של כ- 50% בסכומי הגרעון המצרפיים.

בצמרת הדירוג לשנת 2005 לראשונה מזה 6 שנים נמצאת ירושלים, המובילה את דרוג 50 הרשויות הגדולות בישראל מבחינת הכנסותיה ותקבוליה. אחריה מדורגת תל-אביב, שדורגה במקום הראשון משנת 2001, עת התחיל פרסום הדירוג. אחריהן חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה, בהתאמה, וללא שינוי מהשנה שעברה.

הכנסותיה של עיריית ירושלים הסתכמו בכ- 3.8 מיליארד שקל, הכנסותיה של תל-אביב בכ- 3.7 מיליארד שקל. הכנסותיה של חיפה בכ-2 מיליארד שקל, הכנסותיה של ראשון לציון ופתח-תקווה בכ- 1.1 מיליארד שקל כל אחת בהפרשים קטנים מאוד.

עוד עולה, כי הרשויות שעברו מגירעון בתקציב לאיזון או עודף כוללות את אשדוד (עודף של כ-48.7 מיליון שקל ב2005), ירושלים (עודף של כ-14.2 מיליון שקל ב-2005 לעומת גירעון של כ-22.6 מיליון שקל ב-2004), חיפה (עודף של כ- 2.2 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-7.6 מיליון שקל ב-2004,) עכו (עודף של כ-1.2 מיליון שקל). בדומה ניתן למנות גם את דימונה, בית שמש, קרית מוצקין וקרית אתא.

אשדוד מובילה בעודף תקציב רגיל לתושב, אשר הסתכם בכ-225 שקל לכל תושב. בעקבותיה ערי השפלה והשרון: הרצליה (177 שקל), ראשל"צ (83 שקל), נס ציונה (83 שקל) ורמת השרון (59 שקל).

הרשויות בהן הגרעון היחסי פר תושב הוא הגבוה ביותר הן, עיריית קרית שמונה עם גרעון של כ-632 שקל לתושב, עיריית נהריה עם כ-438 שקל לתושב ועיריית עפולה עם גרעון של כ-363 שקל פר תושב.

כמו כן, הרשויות בהן השכר הממוצע השנתי בפועל למשרה הינו מהגבוהים ביותר בהתאמה: גבעתיים ( כ-154 אלף שקל) , תל-אביב (כ- 148 אלף שקל) אילת, ( כ-145 אלף שקל) ראשל"צ (כ-144 אלף שקל) ובת-ים ( כ-142 אלף שקל).

הרשויות בהן השכר הממוצע השנתי בפועל לנבחר הינו מהגבוהים ביותר, הן: רחובות, (כ-560 אלף שקל) חולון (כ-545 אלף שקל), גבעתיים (כ- 540 אלף שקל), בת ים (כ-536 אלף שקל) ופתח תקווה (כ-532 אלף שקל)

לדבריו של מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט: הרשויות המקומיות בישראל ממשיכות לנקוט במהלכי התייעלות המוכיחים את עצמם. הכנסות של 50 הרשויות הגדולות גדלו בכ- 8.7%, הגרעון פחת זו השנה השנייה ברציפות בכ-50% וכמו כן נרשמה ירידה של כ- 21% במספר הרשויות המצויות בגרעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.