ירידה לצורך עליה: גרעון הרשויות מקומיות נחתך ב-50%
סיבה לאופטימיות זהירה: מסתמן כי שנת 2005 הייתה שנה של צמצום מהותי בגירעונות הרשויות המקומיות. זו הייתה השנייה ברציפות בה נרשמה ירידה של כ-50% בגירעון הכולל של 50 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל. כך מעלה מדרוג דנס 100, של דן אנד ברדסטריט ישראל.
הדרוג העלה כי סך ההכנסות של 50 הרשויות הגדולות עמד בשנת 2005 על כ-29.0 מיליארד שקל, לעומת כ- 26.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת, נתון המשקף עלייה של בכ-8.7% בהכנסות של הרשויות. סכום הגרעון המצרפי של 50 הרשויות הגדולות הסתכם בכ-310 מיליון שקל לעומת כ-620 מיליון שקל בשנה הקודמת, קרי, ירידה של כ- 50% בסכומי הגרעון המצרפיים.
בצמרת הדירוג לשנת 2005 לראשונה מזה 6 שנים נמצאת ירושלים, המובילה את דרוג 50 הרשויות הגדולות בישראל מבחינת הכנסותיה ותקבוליה. אחריה מדורגת תל-אביב, שדורגה במקום הראשון משנת 2001, עת התחיל פרסום הדירוג. אחריהן חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה, בהתאמה, וללא שינוי מהשנה שעברה.
הכנסותיה של עיריית ירושלים הסתכמו בכ- 3.8 מיליארד שקל, הכנסותיה של תל-אביב בכ- 3.7 מיליארד שקל. הכנסותיה של חיפה בכ-2 מיליארד שקל, הכנסותיה של ראשון לציון ופתח-תקווה בכ- 1.1 מיליארד שקל כל אחת בהפרשים קטנים מאוד.
עוד עולה, כי הרשויות שעברו מגירעון בתקציב לאיזון או עודף כוללות את אשדוד (עודף של כ-48.7 מיליון שקל ב2005), ירושלים (עודף של כ-14.2 מיליון שקל ב-2005 לעומת גירעון של כ-22.6 מיליון שקל ב-2004), חיפה (עודף של כ- 2.2 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-7.6 מיליון שקל ב-2004,) עכו (עודף של כ-1.2 מיליון שקל). בדומה ניתן למנות גם את דימונה, בית שמש, קרית מוצקין וקרית אתא.
אשדוד מובילה בעודף תקציב רגיל לתושב, אשר הסתכם בכ-225 שקל לכל תושב. בעקבותיה ערי השפלה והשרון: הרצליה (177 שקל), ראשל"צ (83 שקל), נס ציונה (83 שקל) ורמת השרון (59 שקל).
הרשויות בהן הגרעון היחסי פר תושב הוא הגבוה ביותר הן, עיריית קרית שמונה עם גרעון של כ-632 שקל לתושב, עיריית נהריה עם כ-438 שקל לתושב ועיריית עפולה עם גרעון של כ-363 שקל פר תושב.
כמו כן, הרשויות בהן השכר הממוצע השנתי בפועל למשרה הינו מהגבוהים ביותר בהתאמה: גבעתיים ( כ-154 אלף שקל) , תל-אביב (כ- 148 אלף שקל) אילת, ( כ-145 אלף שקל) ראשל"צ (כ-144 אלף שקל) ובת-ים ( כ-142 אלף שקל).
הרשויות בהן השכר הממוצע השנתי בפועל לנבחר הינו מהגבוהים ביותר, הן: רחובות, (כ-560 אלף שקל) חולון (כ-545 אלף שקל), גבעתיים (כ- 540 אלף שקל), בת ים (כ-536 אלף שקל) ופתח תקווה (כ-532 אלף שקל)
לדבריו של מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט: הרשויות המקומיות בישראל ממשיכות לנקוט במהלכי התייעלות המוכיחים את עצמם. הכנסות של 50 הרשויות הגדולות גדלו בכ- 8.7%, הגרעון פחת זו השנה השנייה ברציפות בכ-50% וכמו כן נרשמה ירידה של כ- 21% במספר הרשויות המצויות בגרעון.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
