הבורסה: הבנקים הזניקו את ת"א; אל על טיפסה 6.7%

המעו"ף עלה ב-1.39%, ת"א 100 הוסיף 1.58%, והתל טק התחזק ב-1.53%. הבנקים לאומי, פועלים, ודיסקונט זינקו 3.5%, 3.8%, ו-4.12% בהתאמה
אסף מליחי |

הבורסה התל אביבית חתמה יום נוסף של עליות שערים חדות. המסחר התנהל לכל אורכו בטריטוריה החיובית, תוך שהמדדים החיוביים משייטים בעליות של למעלה מ-1%. תקציב המדינה והשווקים שמעבר לים היו הקטליזטור היום. גורם מעודד נוסף, מיוחס למחזור המסחר שרשם גידול של 40% בהשוואה לאתמול והסתכם ב-1.36 מיליארד שקל, מה שמצביע על כניסתם של משקיעים רבים שהעדיפו בימים הקודמים להמנע מתפיסת פוזיציה והמתינו להתפתחויות.

מבין המדדים נציין את מדד הבנקים שבלט בעוצמתו, תוך שהוא מזנק ב-3.5%, כאשר 2 הבנקים הגדולים פועלים ולאומי הובילו את המסחר בת"א וריכזו יחד 26% מהמחזור הכולל.

כמו כן סקטור הנדל"ן המשיך להתחזק בעליה של 1.7%, על רקע השינוי החשבונאי בחברות הנדל"ן, לפיו הנכסים ייקבעו לפי שווי שוק.

כאמור, תקציב המדינה לשנת 2007 אושר בממשלה ברוב של 19 תומכים מול 4 מתנגדים. יו"ר העבודה, שר הבטחון עמיר פרץ החליט להמנע. במהלך היום ארעו מספר דרמות בדרך לאישור התקציב. בפתיחת ישיבת הממשלה בבוקר הדגיש ראש הממשלה פעם אחר פעם כי התקציב יובא עוד היום להצבעה. בחודש הקרוב יובא התקציב לאישור בפני מליאת הכנסת. "אין זה התקציב האופטימלי אותו רצינו להגיש," אמר שר האוצר בישיבת הממשלה הבוקר "אולם התנהלה מלחמה שגבתה מחיר כלכלי יקר".

מדד ת"א 25 עלה ב-1.39%, לרמת 803.72 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.58% לרמה של 819.5 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק התחזק ב-1.53% לרמה של 352.26 הנקודות.

במסחר במט"ח, כצפוי התחזק היום השקל כנגד העיקריים, על רקע הקורלציה ההפוכה לבורסה. הדולר ירד 0.3% ושערו היציג 4.375 שקל. האירו נחלש ב-0.52% ושערו נקבע על 5.5490 שקל.

מניות במרכז

בנק הפועלים עדכן אתמול את המלצתו למניית טבע. בבנק הזכירו כי טבע צופה שתסיים את 2006 עם מכירות בהיקף של כ-8.5 מיליארד דולר, ועם רווח נקי של 2.15-2.25 דולר למניה. תחזית זו גבוהה בכ-10 סנט מהתחזית הקודמת של טבע עצמה, והיא באה בעקבות רבעון מצוין וצפי למחצית שניה חזקה. בשורה התחתונה מעריכים בבנק את שוויה של מניית טבע בכ-46 דולר, מחיר המבטא מכפיל של 20 על רווחי 2007 ומותירים את המלצתם למניה על תשואת יתר.

לאחר ירידה של 7% אתמול ,תיקנה היום פורמולה, ברקע, הודעת החברה מאתמול כי אלי רייפמן, בעל השליטה באמבלייז רכש את השליטה (33.4%) בקבוצת פורמולה. רייפמן קנה את השליטה מידי דני גולדשטיין וקרן פימי של ישי דוידי, תמורת כ-67 מיליון דולר. רייפמן ביצע את הרכישה באמצעות חברת אמבלייז שבשליטתו, לפי שווי שוק של 200 מיליון דולר, גבוה בכ-55% משווי השוק של פורמולה כפי שנקבע במסחר אתמול. בעקבות הידיעה מניות פורמולה צללו אתמול ב-7% במסחר בת"א.

על רקע הירידות החדות במחירי הנפט הסובלות העיקריות הן חברות הדלק והאנרגיה. קבוצת אלון (דור אלון ) בשליטתו של דודי וייסמן איבדה כ-70 מיליון שקל בעקבות ירידות במניית אלון USA. ויסמן שמימש אופציות בהיקף של 219 מיליון שקל, עדיין לא מכר אותן, ובעקבות ירידות המניה בתקופה האחרונה הפסיד ויסמן "על הנייר" עשרות מיליוני שקלים.

מפסיד נוסף, הוא איש העסקים יצחק תשובה, קבוצת דלק (דלק קבוצה ) שבשליטתו הציגה רווחים נאים ברבעון השני 2006, לא מעט בזכות הגידול העצום בחברה הבת בארה"ב דלק US, לאחרונה, בעקבות השחיקה במחירי הנפט נחתכה המניה בחו"ל כ-30%, ובעקבותיה ירדה גם מניית קבוצת דלק שהשילה בחודש האחרון 9% מערכה.

חברה נוספת שסובלת מירידת מחירי הנפט, היא חברת אורמת המתמחה בתחום האנרגיה הגיאותרמית - מקור אנרגיה חלופי למקורות הרווחים כיום בעולם של תחנות כוח המונעות על דלקים, פחם, וגז. מניות החברה חתמו בירידה של 0.78%.

אבל לא כולם מפסידים מצניחת מחירי הנפט, חברת התעופה אל על היא בין המרוויחות הגדולות מהשינוי שחל בשוק האנרגיה. מניות החברה זינקו ב-6.7%, והשלימו זינוק דו-יומי של כ-13%.

הבנק הבינלאומי (בינלאומי 5 ) בשליטתו של צדיק בינו, נסחר היום על רקע השינויים בצמרת ההנהלה של הבנק. לאחר הודעת הפרישה של יהושוע רוזנצוויג יו"ר הבנק והחלפתו ע"י ז'ק אלעד צפוי חילוף תפקידים נוסף, הפעם במשרת המנכ"ל. חוזה בן שלוש שנים של דוד גרנות המנכ"ל הנוכחי צפוי להסתיים בסוף השנה ובמקומו תתמנה סמדר ברבר ששימשה כראש אגף עסקים בבנק.

אפריקה ישראל, שבשליטת איש העסקים לב לבייב, הודיעה היום כי החברה באמצעות חברת בת חתמה על הסכם להקמת מיזם משותף עם פילינווסט, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בפיליפינים, במסגרתו יפתחו נדל"ן למגורים באיזור שליד הבירה מנילה.

עפ"י ההסכם תרכוש חברת הבת 40% מהון המניות של חברת המיזם המשותף תמורת סך של כ-6.3 מיליון דולר ארה"ב, ואילו פילינווסט תעביר לחברת המיזם המשותף קרקעות בשטח כולל של כ-582 דונם.

חברת מבני תעשיה שבבעלות (64.98%) חברת כלכלית ירושלים של אליעזר פישמן דיווחה היום (ד'), כי חברה זרה, בבעלותה המלאה, מנהלת מגעים לרכישת מניות בחברה, שבבעלותה מבנה משרדים, שטחי מסחר ולוגיסטיקה בשוויץ בעלות של 72 מיליון פרנקים שוויצריים. ההכנסה התפעולית נטו, הצפויה להתקבל מהנכס עומדת על כ-5.5 מיליון פרנק שוויצרי ומגלמת תשואה של כ-7.3%.

חברת טאואר סמיקונדקטור הודיעה היום, כי חברת Ikanos Communications, המפתחת ומספקת פתרונות פס רחב מסוג Fiber Fast, בחרה בטאואר לייצר את המעבד החדיש שלה לרשתות תקשורתDSL, ה-Vx160, בעסקה המוערכת במספר מיליוני דולרים. מוצר זה ייוצר בטכנולוגית 0.16 מיקרון ב-Fab2 של טאואר. Ikanos הינה מהחברות המובילות בתחום ה-DSL בשוק הסמיקונדקטור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).