שנת 2022 היא שנה של תהפוכות בשער החליפין של המטבע המקומי. אם בתחילת השנה השקל כבר נגע ב-3 שקלים לדולר, הירידות בשווקים הקפיצו אותו ליותר מ-3.5 שקלים לדולר בחודש יולי, זינוק של 16% מתחילת השנה. אבל אז הוא שוב נפל אל 3.2 שקלים, נפילה של 8%, ומאז הוא שוב זינק ב-6%.

מה שמשפיע על הכיוון של הדולר אל מול השקל הם בעיקר שני דברים: הכיוון של הבורסות בעולם, והדולר אל מול המטבעות האחרים בעולם. מדוע? "ברגע שהבורסות מראות סימני רגיעה אוטומטית השקל מתחזק. כי כולם יודעים שכשהבורסות עולות המוסדיים מוכרים דולרים. אז כולם עולים מראש על הגל ורוצים להרוויח. כך נוצר גל של מכירות כפי שראינו לפני חודש, וגם בשנה שעברה עד חודש פברואר השנה", כך אומר יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים, בשיחה עם ביזפורטל. צריך לומר - כשכולם טעו, פרנק צדק. כשכולם דיברו על ירידה אל מתחת ל-3 שקלים פרנק אמר שהדולר יגיע ל-3.4 שקלים לפני שיירד, אם בכלל, מתחת ל-3 שקלים.

"הגורם השני הוא – הדולר בעולם. הדולר היה חזק מאוד כל עוד האמריקאיים הבטיחו לכל העולם שהם מעלים ריבית באופן משמעותי, כאשר במקביל גוש האירו עשה את הצעדים שלו באיטיות ותוך אי נוחות. עכשיו מה שקורה בעולם זה קודם כל שהאירופאים התעוררו. בלי להיכנס לשאלה אם זה מעט מדי או מאוחר מדי – העובדה היא שהם התעוררו באלמנט של הריבית".

האם כעת הכיוון שוב משתנה?

פרנק: "למרות ההתבטאות האומללה - ולא בפעם הראשונה - של פאואל לפני שבועיים, האינפלציה מראה כעת סימני רגיעה והמשמעות היא שנראה הפחתה בקצב העלות הריבית של הפד', וזה ישפיע גם על הניתוחים קדימה של הפד. אז ירידה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה כנראה ירגיעו את הבורסות, ולכן העודף בחשבון השוטף והגורמים הבסיסיים שתומכים בהתחזקות השקל לא נעצרו ויחזרו לשחק תפקיד – ולכן השקל יתחזק".

• בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
• סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאמור, ניתן היה לראות את התהליך הזה לפני חודש וחצי: הדולר ירד מ-3.5 שקלים לדולר ל-3.25 בתוך חודש. ועכשיו עלינו חזרה שוב 8% ושוב נרד עכשיו. "זה התהליך. הירידות והעליות קיצוניות. ועכשיו אנחנו לפני תהליך של ירידה של הדולר. יש כעת שתי העלאות ריבית דומות: בארה"ב בעוד שבוע ובישראל בעוד 3 שבועות. כיוון שהעלאות הריבית יהיו כנראה דומות אחת לשניה, זה לא יצור פער ריביות ולכן השקל צפוי להמשיך להתחזק".

הדולר מול סל המטבעות בעולם:   US DOLLAR INDEX

למעבר למדור מט"ח - לחצו כאן

ארצות הברית רוצה להחליש את הדולר, מדוע?

פרנק: "היחלשות של הדולר זו מטרה בלתי מוצהרת של ארה"ב. לא נוח לה עם דולר חזק, כי זה פוגע בייצוא שלה וגם בתעשייה המקומית - כושר התחרות של החברות הרב לאומיות נפגע.

• הדולר ממשיך לרדת - האם יירד לאזור ל-3 שקלים?
• הביטקוין מזנק, שער הדולר צונח בעולם - גם בישראל;
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• "שער הדולר יצנח ב-9% בשנה הקרובה"

"צריך גם לזכור שבניגוד לישראל - בארה"ב כשהדולר חזק, הייבוא הופך להיות יותר זול. לעומת זאת, בישראל כשהשקל חזק היבוא לא ממש נהיה יותר זול. הבעיה בישראל היא שרק היבואנים מרוויחים יותר, הצרכן לא מרוויח, זה רק בשוליים. זו גם הטעות הבסיסית של בנק ישראל, שהפסיק להתערב השנה, מה שגורם בין היתר לתנודות חריפות בצורה שלא הייתה כדוגמתה מעולם. אנחנו רואים את המטבע עולה ויורד ב-10-12% בחודש וזה דברים שלא היו. אחד הגורמים זה הפסקת הפעילות של בנק ישראל. הייתי מצפה שהם יתערבו שיעשו פעולות שאנשים לא צופים, לא שכל הפעילות שלהם תהיה צפויה לחלוטין.

"בנק ישראל הרי הכריז שימשיך להתערב בשער הדולר. ובשנה האחרונה מוזר מאוד להראות את ההתנהגות שלו בפועל. אין ספק שגם השנה בוצעו פעולות חריגות, לא פעם ולא פעמיים, אבל הבנק פתאום לא מתערב. הוא עושה טעות חמורה וגם מאבד את האמינות שלו".

למה בנק ישראל פועל כך?

פרנק: "יש תפיסה בבנק ישראל שהתחזקות השקל תעצור את האינפלציה. אוהבים פה לחקות את ארה"ב. הגווארדיה מאוד אוהבת לחקות את מה שקורה בארה"ב. אז חושבים שאם השקל יתחזק זה ימתן את האינפלציה. אבל זה לא מה שימתן. עובדה: אנחנו רואים את מחירי המכוניות, ואת שאר מחירי המוצרים המיובאים. כל הזמן רק מדברים על העלאת מחירים, הקטנת מוצרים במחיר זהה וכל מיני טריקים כדי שכל העול של האינפלציה ייפול על כתפיו של הצרכן. אז רואים בפועל ששינוי שער החליפין לא מוזיל פה את המוצרים. הרי אם שינוי בשער חליפין היה מוזיל את המחירים לצרכן אז הייתה ירידה באינפלציה.

אז מה יוריד את האינפלציה בישראל?

פרנק: "קודם כל, ירידת רף האינפלציה בכל העולם תוריד את האינפלציה גם בישראל, וכמובן - העלאות ריבית, אבל אלה לא יכולות להיות קיצוניות. משהו נוסף שיכול לסייע לעצירת האינפלציה זו עצירה או לפחות התמתנות של מחירי הנדל"ן.

האם יש משהו שהציבור בישראל עושה לא נכון?

פרנק: "בוודאי – אם הציבור ימשיך לשלם כל מחיר שמבקשים ממנו, אז למה שהאינפלציה תרד? הציבור מקלל, צועק, ומתלונן "יוקר המחיה, יוקר המחיה" אבל ממשיך לשלם את המחירים המופקעים.

"הרי כל בעל חנות סופרמרקט או בית מלון מסתכל ורואה שהוא יכול להעלות את המחיר שוב ושוב והציבור הרחב אמנם מקלל אותו אבל ממשיך לקנות. הוא יכול להמשיך למכור במחירים הגבוהים אז הוא אומר לעצמו שהציבור הישראלי פראייר, רק מקלל, אז נספוג את הקללות וניקח את המחיר הגבוה".

אבל אתה לא מצפה מאנשים להפסיק לקנות בסופר?

פרנק: "חלב ולחם הם לא התורמים הגדולים לאינפלציה. לא הכל בחיים זה מוצרי חובה. הרי אף אחד מאיתנו לא ימות אם לא יאכל ענבים במשך חודש. בוא נראה אם מחירי הענבים לא ירדו אם אף אחד לא יקנה. בוודאי שהם יירדו. אם אנשים לא יסכימו לשלם מחירים מופקעים של בתי מלון או כלי רכב אז יהיו מבצעים וירדו מחירים.

"כולנו גורמים ליוקר המחיה. מה לנו להלין על אלה שמעלים מחירים? זה הכלל הכי פשוט של ביקוש והיצע. וזה ההבדל בינינו לבין האמריקאים: האמריקאים לא קונים עד שמורידים להם את המחירים. נקודה. אצלנו זה לא קורה. כולנו בוכים אבל ממשיכים לשלם. והכל נהיה 'חובה' לקניה. ברור שזה חלק מיוקר המחיה. לא תמיד אפשר להטיל את יוקר המחיה על הממשלה ועל כל העולם ואשתו - אנחנו צריכים לשאול איפה אנחנו בסיפור הזה".

זה נכון גם בתחום הדיור וגם בכל נושא יוקר המחיה.