אינפלציה הינה עליית מחירים כללית, ששוחקת את כוח הקניה של כולנו. אינפלציה משמעותית פוגעת בצורה ממשית בתשואה נטו של רוב ההשקעות, ומהווה גלולה מרה במיוחד למי שמחזיק כמות משמעותית של מזומן, פיקדונות בנקאיים ואגרות חוב לא צמודות.

האינפלציה כבר כאן. היא ניכרת בעליות מחירים של מוצרים רבים; החל ממוצרי בסיס וסחורות וכלה במוצרי יוקרה ופנאי. אבל שאלת השאלות שמעסיקה כעת כלכלנים רבים בבנקים מרכזיים ברחבי העולם, היא האם האינפלציה שמתחילה להרים ראש (בארה"ב היא כבר נמצאת סביב ה-4%) הינה קפיצה זמנית לתקופה מוגבלת, או עליית מדרגה שתישאר עימנו לטווח הארוך?

>>> לכל הטורים של הלל בש - לחצו כאן

אינפלציה בתקופת הפוסט קורונה

מדוע אנו חווים כעת עליות מחירים (אינפלציה)? הביקוש המוגבר של כלל הצרכנים ומשקי הבית - נובע מתקופת הפוסט קורונה. רוב משקי הבית חסכו הרבה כסף בתקופת הסגרים וההגבלות (פחות הוצאות דלק, תחבורה, פנאי, ביגוד וכו'). כעת הם מפצים את עצמם בכספי החסכונות, ומסתערים על הקניונים. במקביל, היצע הסחורות מוקטן ודליל, בגלל בדיוק אותם סגרים והגבלות, שגרמו לעסקים להדק חגורות ולצמצם היכן שרק היה ניתן. בתקופת הקורונה, רוב בעלי העסקים השתדלו להקטין את המלאי שלהם, להימנע מהשקעות הוניות ולהקטין את כושר הייצור. כמו כן, רוב העסקים צמצמו את כוח האדם המועסק על ידם (הוצאות), במטרה לשרוד את המגפה. כתוצאה, יש כיום פחות סחורה על המדפים, ופחות עובדים לשרת את הקונים הרבים. ביקוש מוגדל עם היצע מוקטן מובילים לרוב לעליות מחירים; לאינפלציה.

האינפלציה רק בטווח הקצר

אולם, ישנה טענה הגיונית שגורסת כי הגידול בביקושים הוא זמני ויסתיים בשלב כלשהו (אולי כשייגמרו החסכונות שנצברו בתקופת הקורונה). היינו, אנשים מרגישים צורך טבעי לפצות את עצמם על תקופה מורכבת ומאתגרת. אבל הצורך, הכל כך אנושי, ילך וידעך – והביקושים יחזרו פחות או יותר לרמה הרגילה של לפני הקורונה. לפי טענה זו, "חזרה לשגרה" כוללת גל גדול של ביקושים והוצאות, שלאחריה התמתנות ונורמאליות. במקביל, גם לצד של ההיצע העסקי - ייקח תקופה מסוימת עד שהוא יחזור לפעול בצורה מלאה. המחסור במלאי, עובדים וכושר ייצור יושלם במהרה, והחיים העסקיים יחזרו למסלולם הרגיל.

• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם נקבל את ההנחות בדבר אינפלציה לטווח קצר (בלבד), הרי שמדובר על בעיה זמנית ומאוד מוגבלת, שאינה מסכנת בצורה ממשית את מדיניות הבנקים המרכזיים ואת תיקי ההשקעות (והפיקדונות) של כולנו. הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) יכול להמשיך ולהדפיס כסף עד בלי די, ולתמוך באופן מלאכותי בריבית אפסית, ללא סיכון ממשי של אינפלציה לטווח האסטרטגי.

האתגר הגדול

האתגר הממשי הינו להחליט האם האינפלציה היא באמת רק לטווח קצר, או שמא יש כאן בעיה מהותית יותר. אם האינפלציה תימשך בטווח של מספר שנים מרובות, הרי שהיא תמשיך ותשחק את תיקי ההשקעות והפיקדונות, ותייצר לחץ ממשי על הבנקים המרכזים לבצע העלאת ריבית. על מנת לנסות ולנתח את הדברים ראוי להתמקד בשלושה מישורים מרכזיים: שוק העבודה, הביקוש הקמעונאי (צריכה פרטית), והציפיות לאינפלציה.

שוק העבודה

עובדים יכולים ליצור מעגל קסמים עקבי ומתמשך של אינפלציה על ידי העלאות שכר. אם אין מספיק עובדים לאייש את כל המשרות הנדרשות במשק, הרי ששכר העובדים מתחיל לעלות. ההשפעה האינפלציונית היא כפולה; לעובדים יש יותר כסף לבזבז על מוצרים חדשים, שבעבר הם לא ממש יכלו להרשות לעצמם – והם מתמקחים פחות. מנגד, למעסיקים יש תוספת ממשית של הוצאות שכר שפוגעות להם ברווחיות. התוצאה הקלאסית הינה עליית מחירים או אינפלציה. המחזוריות החוזרת של התהליך היא הבעיה המרכזית, שכן כתוצאה מעליית המחירים המערכתית, העובדים דורשים עוד פעם העלאת שכר, וכן הלאה.

• הזהב בדרך לשיאים חדשים? בגולדמן זאקס רואים תרחיש של 5,000 דולר לאונקיה
• רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים

בחינה מעמיקה ועקבית של שוק העבודה, יכול לגלות לנו רמזים ממשיים האם פנינו לאינפלציה לטווח קצר או לתהליך מחזורי של עליית מחירים לטווח הארוך. נכון להיום אין עדיים נתונים חדים המעידים על שינוי מערכתי וכולל בשוק העבודה, וכרגע אין העלאות שכר ממשיות.

הביקוש הקמעונאי

משקי הבית בעולם יצאו ממשבר הקורונה עם הרבה כסף, וכאמור הם כרגע בתחילת מסע קניות ענק הכולל הוצאות ממשיות על מוצרים, מסעדות ומוצרי פנאי אחרים. הסגרים והמגבלות שהוטלו על ידי ממשלות העולם על מנת לנסות ולהקטין את התפרצות המגפה, יצרו מצב קצת נדיר שבו רוב משקי הבית הצליחו לחסוך כסף, למרות העצירה הממשית של הכלכלה. כאמור, כעת כולנו עסוקים מאוד בפיצוי עצמי, אבל השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך.

אפשרות אחת רצויה היא שנתמיד בדפוסי החיסכון המחודשים שלמדנו בתקופת המשבר. נוכח חוסר הוודאות ושבריריות החיים שגילינו, אולי נתחיל לחסוך קצת יותר ולבזבז קצת פחות. ייתכן גם, שכאשר נחווה את הגל הראשון של עליות מחירים – הדבר יוביל אותנו לחשוב פעמיים האם צריך לקנות עוד בגד, לצאת לעוד מסעדה או לחפש עוד הופעה השבוע. אם כך הדברים יתנהלו, הרי שעליית המחירים תהיה מוגבלת, זמנית ולטווח קצר.

אפשרות אחרת היא שמשקי הבית יחליטו לחזור לשנות ה- 20 העליזות (1920), ויחגגו עד בלי די. הם יאלצו לממש חלק ניכר מהחסכונות שלהם, על מנת לשמר סגנון חיים בזבזני וראוותני לאורך זמן. הפיצוי הפסיכולוגי על תקופת המתח והחרדה יגברו על הרציונאליות והשמרנות, ונראה אינפלציה גואה לטווח ארוך. נכון להיום, קשה לדעת איזה משני האפשרויות תתממש.

הציפיות לאינפלציה

מתקופות של אינפלציה מוגברת בעבר, למדנו כי יש משחק ציפיות מאוד חשוב. אם משקי הבית מצפים שהאינפלציה העתידית תהיה משמעותית, הם יקדימו את הצריכה שלהם להיום. הציפייה שלהם יוצרת תמריץ אשר גורם לעליה חדה בביקושים ולעליית מחירים. הציפיות לאינפלציה הינן נבואות שמגשימות את עצמן ולרוב הולכות ומתגברות. מי שלא האמין אתמול בציפיות לאינפלציה, רואה את הנתונים ומשתכנע, ולכן גם הוא מגביר את הרכישות בהווה.

חשוב מאוד לבחון בצורה מתמדת את הציפיות האינפלציוניות, כפי שבאות לידי ביטוי במחירי אגרות החוב (אג"ח) וברגשות הציבור. כרגע, ישנה הסכמה רחבה בעולם כי האינפלציה הצפויה הינה מתונה - ולטווח הארוך. שינוי קל במגמה המסתמנת, יכולה להיות סימן משמעותי שאנו משנים מסלול ועוברים לאינפלציה משמעותית לטווח ארוך.

אינפלציה מהווה גורם מורכב ובעייתי לכל משקיע, קטן כגדול. האינפלציה עצמה שוחקת את כוח הקניה של המטבע, ויוצרת מעין תשלום מס על מזומנים ופיקדונות. יתרה מכך, היא פוגעת בתשואה נטו של השקעות ויוצרת לחצים ממשיים על הבנקים המרכזיים להעלאות ריבית. השאלה הגדולה היא: האם גל האינפלציה שאנו חווים כעת, הינו לטווח קצר (גל חד פעמי) או לטווח ארוך (הוריקן מתמשך)? אין תשובה חד משמעית לשאלה הרת גורל זו, ולכן ראוי לחפש רמזים וסימנים ראשוניים בשוק העבודה, בביקוש הקמעונאי ובציפיות האינפלציה העתידיות. בחינה מתמדת של מדדים אלו עשוי לתת לנו הבנה טובה של המגמה העתידית, בזמן אמת.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.