מדד המחירים באפריל - 0.3% מתחילת השנה - 1.1%
האינפלציה מרימה ראש גם בארץ. מדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות בקצב גבוה, אם כי מתחת להערכות המוקדמות. בחודש אפריל עלה המדד ב-0.3% (הציפיות היו ל-0.4% עד 0.6%) בהמשך לזינוק של 0.6% בחודש מרץ (הרחבה כאן).
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות 3%, הלבשה והנעלה 2.8% ומזון 0.7%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף תקשורת 1.2%-.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.1%, ובשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2021 לעומת אפריל 2020) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%.
שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן):
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2021 – מרץ 2021, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2021 – פברואר 2021, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8% ובכך השלימו עלייה של 4.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2020– מרץ 2020).
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים פברואר 2021 – מרץ 2021, לעומת החודשים ינואר 2021 – פברואר 2021, נמצאו עליות מחירים במחוזות הבאים:
מרכז 1.2%, צפון 1.1%, דרום 1.0%, תל אביב 0.6%, חיפה 0.2%; לעומתן נרשמה ירידת מחיר במחוז ירושלים 0.3%-.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, פברואר 2021 – מרץ 2021 לעומת פברואר 2020– מרץ 2020, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: דרום 6.6%, צפון 5.7%, מרכז 5.3%, תל אביב 3.7%, חיפה 3.2% וירושלים 0.8%.
במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן ירדו בחודשים פברואר 2021 – מרץ 2021 לעומת ינואר 2021 – פברואר 2021 ב-1.5%, ובכך השלימו עלייה של 1.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2020– מרץ 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 26.5% בהשוואה ל-22.1% בתקופה הקודמת (ינואר 2021 – פברואר 2021).
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.יז 14/05/2021 17:34הגב לתגובה זותתתפוצץ בפנים של האנשים החזירים
- בארחריות ביבי (ל"ת)נהג 14/05/2021 18:55הגב לתגובה זו
- 2.מייק1 14/05/2021 16:06הגב לתגובה זויש לשקול קנית דירה להשקעה במקביל להשקעה בשוק ההון.
- 1.נתי 14/05/2021 14:37הגב לתגובה זולמה מתעקשים לא לפרסם כמה עלה מדד תשומות הבניה? דירות רבות מוצמדות למדד זה
- אנונימי 14/05/2021 16:12הגב לתגובה זו0.8%
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
