כסף
צילום: Mufid Majnun on Unsplash

המספרים משקרים: האם האינפלציה בארה"ב באמת עמדה על 4.2%?

אמנם מדובר בעלייה ביחס לאשתקד ולחודש שלפני, אבל ברגע שמבינים שסקטור הבידור והתיירות הכבויים עלו ב-10%, זה מנטרל את מרבית העלייה שמרגיש הצרכן האמריקאי נכון לכרגע - אז למה זה משפיע על השווקים?
ארז ליבנה | (1)

אין ויכוח על כך שמדד המחירים לצרכן (CPI) האמריקאי עלה בחודש אפריל. המדד עלה ב-4.2% ביחס לאשתקד ו-0.8% ביחס לחודש מארס. כשמנטרלים את מחירי המזון והאנרגיה, כשהבסיס של ה-CPI עלה ב-0.9% בחודש שעבר וב-3% ביחס לתקופה המקבילה. הנתונים, כמה לא מפתיע, הפתיעו גם את האנליסטים, שציפו לעליות מתונות יותר.

 

אבל האם האינפלציה כאן כדי להישאר? לא בטוח. במכון המחקר רוזנברג, סבורים כי האינפלציה קצת משקרת. צריך לזכור שהמחירים שמשוקללים כוללים גם את סקטור התיירות והבידור, שעדיין לא המריאו חזרה למקום שבו היו לפני תחילת המגפה. לדוגמה, המחיר לאירועי ספורט עלו ב-10% ביחס לחודש שלפני, כשמכירי כרטיסי הטיסה עלו בשיעור דומה ומחיר חדר במלון עלה בכמעט 9%. אם לומר זאת בעדינות, האמריקאים עדיין לא נוהרים לאירועים, כך שהעליות לא משקפות משהו שפגע בכיס.

 

העליות הנוספות הגיעו מהסקטורים שנפגעו קשה מהמחסור בשבבים ומוליכים למחצה שעלו בקצת יותר מ-5%, כשמחירי הרכבים המשומשים עלו ב-10%. אלה מהווים רק 7% מסך הכלכלה האמרקאית. יתר 93% עלו ב-0.3% - בדיוק כמו שהשוק צפה שיקרה. "זה נראה כמו מספר בהחלט חזק, אבל כשעוברים על המספרים קל להסביר את האינפלציה הזו", כתבו ברוזנברג במכתב למשקיעים.

 

עם זאת, לפי בלאקרוק, האינפלציה המשתקפת באג"ח הממשלתי האמריקאי ל-5 שנים (TIPS), עומדת על 2.8%, הרבה מעל היעד שהציב הפד' ל-2% - מה שאומר שהאינפלציה האמריקאית תמשיך לרחף מעל ראשינו בזמן הקרוב.

 

"הסיכון לחימום יתר של חלק מהסקטורים הפיננסיים ובנכסים המוחשיים הופך להיות אתגר מוחשי למדיניות המוניטרית העתידית", כתב ריק רידר מבלאקרוק שהוסיף כי התנודות במחירי הרכבים המשומשים משתקפת מהר יותר במספרים מאשר הרכבים החדשים.  

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Oz 13/05/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
    ההדפסה התאימה בעת מיתון. כעת, השוק מתחיל לחזור לעצמו, כפי שאתה מעיד. ככל שהשוק מתאושש, הדפסת הכסף תורמת ישירות לאינפלציה וזה רוב הסיפור.
משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

זינוק של 250% לצ'ק קאפ הישראלית - נכנסת לתחום ה-AI

תמיר חכמוף |

חברת צ׳ק-קאפ Check-Cap 184.22%  , שפיתחה בעבר קפסולת הדמיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ונחשבת כיום לשלד בורסאי, דיווחה על חתימה על הסכם מיזוג סופי עם חברת הבינה המלאכותית MBody AI. ההודעה הזניקה את המניה בכ-250% במסחר בוול סטריט. ככה זה היום, כל מה "שמריח" AI מקבל ביקושים, גם בלי בדיקה יסודית.  בסוף, כולם יודעים - זה ייגמר בבכי, אבל בינתיים יש מניות שעושות מאות אחוזים, עד לנפילה. 

צ'ק אפ ניסתה להתמזג עם פעילויות אחרות בשנה האחרונה אבל כל פעם מחדש המיזוג נכשל.  עד שזה לא קורה, זה לא קורה, וזה עוד סיכון שעל הסוחרים היום לקחת בחשבון.  

על פי ההסכם, אם המיזוג יאושר באסיפת בעלי המניות שתתקיים ב-17 באוקטובר, בעלי המניות של MBody AI יחזיקו כ-90% מהחברה הממוזגת, שתיקרא MBody AI Ltd, בעוד בעלי המניות הנוכחיים של צ׳ק-קאפ ידוללו לכ-10% בלבד, דילול כמעט מלא. במקביל, הצדדים עשויים לתכנן גיוס הון בהנפקה, שנועד לסייע לעמידה בדרישת ההון העצמי המינימלי של נאסד״ק (2.5 מיליון דולר), לאחר שצ׳ק-קאפ קיבלה לאחרונה מכתב אי-עמידה מהבורסה.

צ׳ק-קאפ הוקמה בישראל, עם פעילות סביב המכשיר הרפואי C-Scan, קפסולה שמיועדת לאבחון תוך גופני. היא נחשבה להולכת בדרכה של גיוון אימג'ינג שפיתחה גלולה שנלקחת בבליעה ומצלמת את המעי הגס. צ'ק קאפ פיתחה אפילו גלולה קטנה יותר, אלא שהיא לא הגיעה לכדי מוצר ואחרי הפסדים מצטברים של מאות רבות של מיליוני דולרים, היא סגרה את הפעילות והפכה לשלד בורסאי. 

ב-2023 החברה הודיעה רשמית שהיא עוצרת את הניסוי הקליני המתוכנן, לאחר שתוצאות הביניים לא עמדו ביעדי האפקטיביות. יחד עם זה היא קיצצה כ-90% מכוח האדם ופתחה ב״בחינת חלופות אסטרטגיות״, כלומר חיפשה דרך לשנות כיוון, להימכר או להתמזג . מאז אותה החלטה, אין פעילות מסחרית או פיתוח משמעותיים שדווחו לציבור, והחברה מתפקדת בפועל כ״שלד״ עם קניין רוחני וציוד שנותרו אצלה. גם בהודעה הנוכחית על המיזוג עם MBody AI צוין במפורש כי הפעילות ההיסטורית של צ׳ק-קאפ תישמר כ״נכסים״ בתוך החברה הממוזגת, כלומר לא כתחום עיקרי אלא כנספח.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת

טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים";  "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";  

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.

"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".

היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט

צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום  העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .

תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.

העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.

תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים

עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.

הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.