נפט-גז

UBS שורי על מניות הגז: מעלה את מחירי היעד, מה האפסייד ברציו?

בנק ההשקעות השוויצרי בוחר להמליץ ב"קנייה" על מניות ויחידות ההשתתפות אשר קשורות במישרין למאגר 'לוויתן'
חן דרסינובר | (7)
נושאים בכתבה גז נפט רציו

בנק ההשקעות השוויצרי UBS מפרסם היום (ה') עדכוני המלצות ביחס למניות ושותפויות מאגרי 'תמר' ו'לוויתן' שלושה ימים לאחר החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לדחות את העתירות שנוגעות לסמכות הממשלה לאשר שיעור ייצוא גז טבעי. בשורה התחתונה, השותפויות הקשורות למאגר 'לוויתן' זוכות כולן להמלצת "קנייה" ואילו ישראמקו יהש, שמחזיקה בנתח של 29% ממאגר 'תמר' בלבד ודלק קבוצה, חברת ההחזקות בשליטת יצחק תשובה, זוכות להמלצת "נייטרלי".

האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות מחליט להוריד את המלצתו למניית דלק קבוצה מ"קנייה" ל"נייטרלי", זאת תוך עדכון מחיר היעד כלפי מעלה מ-1,130 שקל ל-1,265 שקל, מחיר המשקף אפסייד של 12.5% על מחיר הבסיס הבוקר. לגבי ישראמקו, בירון מותיר כאמור את המלצתו הנייטרלית תוך הצמדת מחיר יעד של 71 אגורות, מחיר המשקף אפסייד מינורי של 3.4% על מחיר הבסיס בבורסה.

לגבי שותפויות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש, בירון מחליט להותיר את המלצתו ב"קנייה" תוך עדכון מחירי יעד כלפי מעלה ל-3.86 שקל ו-21.7 שקל, מחירים המשקפים אפסייד של 25% ו-22% על מחיר הבסיס בת"א, בהתאמה. שותפות רציו יהש זוכה לאפסייד הגבוה ביותר (26%), זאת לאחר שבירון מעלה את המלצתו לשותפות הגז והנפט מ-49 אגורות ל-58 אגורות.

בירון מציין במסגרת הסקירה כי "החלטת ביהמ"ש העליון היא בגדר חדשות טובות לסקטור ולפיתוח מאגר 'לוויתן'. ראשית, ההחלטה מספקת לשותפויות גמישות לגבי האלטרנטיבות לייצוא גז אשר כוללת בין היתר גם LNG, במטרה לנצל עד תום את התגלית האדירה. שנית, ההחלטה מספקת ודאות רגולטורית כדי שהשותפויות יוכלו להמשיך בניהול משא ומתן עם וודסייד האוסטרלית. אנו צופים שינויים בתנאים ביחס למזכר ההבנות שנחתם עם וודסייד, כאשר הסבירות לתרחיש בניית צינורות גז למדינות שכנות נותרה גבוהה יותר".

אנליסט בנק ההשקעות השוויצרי מחליט להעלות את ה-NPV של מאגר 'לוויתן' ב-14% לרמה של 7.7 מיליארד דולר, על רקע הודאות הרגולטרית והסבירות כי אופציית הקמת צינורות הגז יועדף על פני אופציית וודסייד וה-LNG (מבחינה כלכלית). בירון מוריד את המלצתו למניית דלק קבוצה על רקע ביצועי יתר שרשמה מניית חברת ההחזקות בשליטת יצחק תשובה.

נציין כי UBS מצטרף לבתי ההשקעות אקסלנס ופסגות, שהחליטו ביומיים האחרונים לעדכן את המלצתם למניות ושותפויות 'לוויתן' כלפי מעלה. כך, האנליסט נועם פינקו מפסגות פירסם אתמול עדכוני המלצה, במסגרתו ציין כי במידה ו'לוויתן' אכן יציף ערך בעתיד, שותפות רציו היא המומלצת. גם האנליסט גלעד אלפר מאקסלנס נטה להעדיף את שותפות רציו, בהינתן התרחיש של בניית צינורות גז למדינות שכנות, שכמובן הינו כדאי כלכלית ביחס לאופציית הנזלת הגז באמצעות LNG.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רועה חשבון 24/10/2013 13:39
    הגב לתגובה זו
    יעד 58 כשהיעד שלי הוא 80 לטווח הקצר-בינוני או יעד 120 לטווח הרחוק יותר (שנה)
  • 5.
    ים 24/10/2013 11:06
    הגב לתגובה זו
    תמר ישראמקו כבר ידוע מה זורם ויזרום יותר ב2014 חוזים לעשרות שנים אולי טובה גם לפנסיה כשיתחילו לחלק רווחים ..זה לא רק מחיר המניה ..שאולי לכיוון 80 ב2014...ונראה
  • 4.
    רציו-נל 24/10/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
    רק שהערכות שלהן כרגיל סופר שמרניות . האפסייד ברציו הוא מספר בין 3 ספרות ולא שתיים. גימס רציונל בונד , בשירות המלכה רציו
  • לרציו 24/10/2013 11:51
    הגב לתגובה זו
    הרבה מעבר ל- 3 ספרות......4 לפחות ! במיידי הוא שווה : 150 נק' !
  • 3.
    פול 24/10/2013 10:58
    הגב לתגובה זו
    הנזלה בים והולכה במיכליות ליעדים רבים, כמו הסחר בנפט, ולא דרך קוי צינורות מוגבלים ליעדים קבועים
  • 2.
    בא 24/10/2013 10:48
    הגב לתגובה זו
    כול האחרות,שלא תחשבו אחרת לרגע . לכן אין לסכן סכומים גבוהים ,תזכרו את כול החברה שהזיעו בבית משפט אצל לבייב או דנקנר רק לדוגמה .
  • 1.
    איפו 24/10/2013 10:38
    הגב לתגובה זו
    ירון צא מהארון
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.