מניות 'לוויתן' בירוק: "ההמלצה על מתקן ייצוא בשטח ישראל - מאוד בעייתית"
"בגדול השינוי בהמלצות, כפי שמשתקף מהפרסומים בתקשורת, צפוי להיטיב עם השותפויות הקשורות. אך הבעיה העיקרית נותרה סוגיית מיקום מתקן ייצוא גז טבעי", כך הגיב בשיחה עם Bizportal אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן והאנרגיה של הראל פיננסים.
ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז רוככו מעט, וכעת מבקשות לאפשר ייצוא של 53% מהגז שבמאגרי 'תמר' ו'לוויתן', כך עולה מ
"ההמלצה להקים מתקן ייצוא בשטח ישראל עלולה להיות מאוד בעייתית. אף אחד לא רוצה מתקן הנזלת גז (LNG) ענק בחצר האחורית שלו, וראינו מה קרה כשביקשו להקים מתקן כניסה צפונית מ'תמר' - שנתיים עיכובים", אמר האנליסט בהתייחסות להמלצות הוועדה כי הקמת מתקן ייצוא בשטח שבשליטה ישראלית "מסתמנת כחלופה הטובה ביותר מבחינה כלכלית".
"ההקלות בנושא ייצוא הגז והגדלת מכסות הייצוא הינן דבר חיובי לשוק. צריך להבין שהן יכולות להשתנות מקצה לקצה במידה ובשנים הקרובות ימצאו כאן מאגרים נוספים. כך שבסופו של דבר ההמלצות עשויות להיות עוד יותר חיוביות", סיכם קראוס וחזר על המלצותיו למניות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש החשופות בעיקר ל'תמר' ונהנות מאפסייד מ'לוויתן'. לגבי רציו יהש אומר קרוס: "אנחנו פחות מעדיפים לאור הסיכון של הטמון במאגר ' לוויתן' שכן היא תלויה בעיקר בהקמת מתקן LNG".
"אנחנו קצת יותר אופטימיים לגבי השווי של מאגר לווייתן"
רו"ח נעם פינקו, אנליסט מחלקת מחקר בפסגות, מנה את הנקודות החיוביות: הוסרה העננה בדבר ייצוא הגז, בוטלה דרישת שמירת רזרבה של 15% וניתנה אפשרות ביצוע מנגנון החלף שיאפשר למאגר לווייתן לייצא יותר גז.
"בכלל נראה כי הוועדה מבינה את חשיבות פיתוח מאגר לווייתן למשק ואף החריגה אותה מהצורך לחכות להקמת תשתיות ממשלתיות. עם זאת לא ברור עדיין האם המאגר יוכל להשתמש במתקן הנזלה שיוקם בקפריסין שזו להערכתנו האופציה המועדפת על היזמים הואיל והמתקן שם יוקם הרבה לפני מתקן בישראל", נכתב.
בפסגות "קצת יותר אופטימיים לגבי השווי של מאגר לווייתן ממה שהיינו לפני חודש". עם זאת מצויין כי "ההמלצה לבחון את מדיניות הייצוא עוד 5 שנים הינה בעייתית מאוד". בפסגות מעריכים כי אי לכך נראה שסעיף זה יבוטל או ישתנה עם ההגעה לשלב החקיקה.
נקודה שלילית נוספת היא "הגדלה משמעותית של תחזית הביקוש לגז במשק המקומי תשפיע לרעה על יכולת הייצוא בשל הדרישה לשמירת רזרבה ל-25 שנה. אנו לא משוכנעים כי ניתן יהיה לייצא את כל הגז המותר והכמות תהיה תלויה במהירות פיתוח מתקני הייצוא והיקף כמות הגז שתימצא. יש קשר עדיין בין המאגרים השונים. למשל, במידה ולא יימצא גז בחלק מהמאגרים הפוטנציאליים אזי כמות הגז הפוטנציאלית הכוללת שתיוצא תוקטן". מצוין עוד כי חיוב מכר בנפרד (נובל, דלק ישראמקו/רציו ימכרו מתוך המאגר גז בנפרד ולא ביחד) הינו מצב בעייתי מבחינת השותפויות.
הערכת מצב מחדש בעוד 5 שנים אך עד אז התמונה תהיה שונה
אלה פריד, אנליסטית בכירה, לאומי שוקי הון הגיבה למסקנות ועדת צמח, והעריכה כי ההמלצות מטיבות עם דלק קידוחים, אבנר, דלק אנרגיה, ישראמקו ורציו.
"הוועדה אמנם ממליצה לבצע הערכת מצב מחדש בעוד 5 שנים, אך אין ספק שאם עד אז יתקדם פיתוח מאגר לוויתן, שעלות ההשקעות בו, כולל מתקני הנזלת גז - הוערכו ע"י יצחק תשובה בכנס משקיעים בשבוע שעבר בכ-14 מיליארד דולר - לא תהיה כאן למדינה דרך נסיגה", כותבת פריד.
לגבי רציו נכתב "על-אף ההתפתחויות החיוביות ודבריו האופטימיים של מנכ"ל נובל ביחס לצירוף שותף מוביל לפיתוח לוויתן, אנו עדיין סבורים כי מניה זו מגלמת סיכון בעל אופי שונה מיתר השותפות במאגרי תמר ולוויתן, שכן מדובר בחשיפה כמעט טהורה לנכס יחיד, שפיתוחו המלא מותנה בהשקעה של למעלה מ-10 מיליארד דולר - בתנאי מציאות גיאו-פוליטית לא ברורה. עם זאת, הדיסקאונט במניה זו רב כעת, ועל-אף הספקנות שלנו, והיא יכולה להשתלב במסגרת סל מניות הסקטור כאחזקה לא מהותית".
5 מניות הגז-נפט הסחירות בת"א - נכון לשעה 12:00
- 18.שאול לא המלך 25/08/2012 08:09הגב לתגובה זומשהו זוכר את ק.צ.צ.א. (או משהו דומה) קו אילת טשקלון כמה דיונים עשו על זה, כלום, עכשיו כל פלצן מדבר על מתקן לגז, כאילה מתומתמים ניהיה עם ישראל?
- 17.חששן 25/08/2012 00:19הגב לתגובה זובכל שנה יש 365 ימים כפול 5 ,זה 1515 יום ואין יום אחד מאלה ששלטוננו לא עלול לשנות את התנאים ליצוא. באישור הבג"צ.
- 16.גור 23/08/2012 10:44הגב לתגובה זוהמיתקן שיהיה בקפריסין זה יהיה שיך לנובל האמריקאית כך שאין מה לידאוג שיבנו בקפריסין נו אז מה בכך מה החברות הישראליות יברחו ולא ישלמו מס נו באמת מספיק אם זה בארץ כמו שאתם אומרים זה בעיתי אז קדימה לא להפריע אם אתם רוצים הכנ סות של התגמולים מהגז לתת לחברות לעבוד ומספיק אם החסמים שגרמתם נזק עד עכשיו
- 15.אחד העם 23/08/2012 08:14הגב לתגובה זואוספים סחורה בזול ואח"כ יוצאים בהמלצה מפוצצת ומיד מתחיל שייוק אגרסיבי.
- 14.גורנישט 22/08/2012 15:21הגב לתגובה זומי חסר הבינה שישקיע במפעל עתיר מיליארדים של השקעות במדינה שאינה מפסיקה להשקיע עצמה לדעת? ברור שהמדינה אינה יכולה לממן , לערוב להשקעות בסדר גודל של מיליארדים רבים.רק משקיעים מחו"ל יכולים להרים מפעל כזה, ואלה לא יבואו למשמע הקשקשת וחוסר היציבות בכל התחומים בישראל. ועדין לא ספרנו את אירן והחיזבלה
- 13.עומרי 22/08/2012 13:17הגב לתגובה זוחפשו בפייסבוק: שוק ההון דיונים אודות מסחר בבורסה.
- 12.מה קרה פיספסתם את הקפיצה ברציו (ל"ת)אילן 22/08/2012 12:37הגב לתגובה זו
- 11.22/08/2012 12:29הגב לתגובה זורציו המלכה ושותפותיה מתחילות להתעורר לכיוון המרתון. נצלו את האנומליה של מחירן הזעום.
- 10.הכוונה הייתה לאלעד קראוס ולא לשמוליק. (ל"ת)22/08/2012 12:25הגב לתגובה זו
- 9.22/08/2012 12:24הגב לתגובה זואדון שמוליק קראוס המתווזלן מנסה למשוך את תשומת הלב על מיקום המתקן. בולשיט - כל הים התיכון אינן מספיק מקום למתקן ,פשוט כל פלצן מנסה לקשקש מה שבא לו.
- 8.גיאולוג 22/08/2012 12:09הגב לתגובה זוהפוטנציאל עוד לא מוצה......למי שעוד לא ממש הבין זה לא שאין התענינות מצד גורמים זרים בשותפויות הגז אלא שאין עינין מצד השותפויות להכניס גורמים זרים..ובצדק
- 7.איפה הבעיה? או בים(FLNG) או על יד אילת אי-שם בדרום (ל"ת)פול 22/08/2012 12:04הגב לתגובה זו
- 6.אנ ליסטים שליליים ראשונים ,בקרוב החיוביים . (ל"ת)בא 22/08/2012 12:03הגב לתגובה זו
- 5.זה הזמן לקנות בבילון (ל"ת)בבילון 22/08/2012 12:01הגב לתגובה זו
- 4.אנליסטים קאובויים ,אנחנו לא פרות . (ל"ת)בא 22/08/2012 11:58הגב לתגובה זו
- 3.DD 22/08/2012 11:22הגב לתגובה זוהוועדה יכולה לדבר על מכירת גז מיסים וכו אבל אין לה שום שליטה על איפה יקימו מתקן גז. נובל אנרגיה יכולה להקים מתקן בקפריסין מי שואל אותם בכלל.
- 2.אנ ליסטים הבעיה שעוד לא קניתם . (ל"ת)בא 22/08/2012 11:03הגב לתגובה זו
- חזי 22/08/2012 13:01הגב לתגובה זולכן : העדר זה המוסדיים ולא הציבור הרחב כפי שניתן בטעות לחשוב את התוצאות רואים בשטח-כמה ירדו חביבות המוסדיים-בנקים ביטוח סלולר תקשורת....
- 1.קפריסין?! (ל"ת)עזרא 22/08/2012 10:45הגב לתגובה זו

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.