זה בסדר להרוויח, זה בסדר להרוויח הרבה, אבל זה לא בסדר להרוויח בצורה חזירית, בטח כשאין הרבה תחרות ומספר חברות שולטות בכל התחום בישראל. זה ההסבר האמיתי לרווחים העצומים של יבואניות הרכב - קרסו מוטורס, דלק רכב ו-UMI. שלושתן מחזיקות ברבע מהשוק כולו. לא מדובר כאן באיזו מומחיות ייחודית, אלא בעיקר בחוסר תחרות משווע. את הנתונים של שאר היבואניות לא ניתן לראות מכיוון שאינן ציבוריות. אבל נתוני החברות שנסחרות מלמדות על התעשייה כולה. השלוש הללו הן אפילו לא הגדולות ביותר - אבל אם הן מצליחות למכור עם רווחים כאלה גדולים - זה מראה לכם מה קורה בתעשייה כולה. הגדולה בשוק היא כלמוביל (23% מהשוק), אחריה טלקאר ויוניון (13% כל אחת), צ'מפיון + שלמה עם 16% ואז דלק רכב וקרסו עם 8-9% כל אחת. UMI עם 2%.

הציבור משלם ביוקר. כשאתם רואים כעת ירידה בתוצאות של היבואניות הללו, לא מדובר בפגיעה גדולה, אלא רק בחזרה לתוצאות קצת יותר נורמליות של השנים הקודמות, אל תדאגו להן ואל תרחמו עליהן, הן מרוויחות מצוין. בעיניים של המשקיעים: הסיכון הגדול ביותר לחברות הללו הוא שהמדינה תשים סוף לחגיגה ותעודד באמת תחרות. נכון לעכשיו וכל עוד זה לא קורה - הן נסחרות במכפילי רווח נמוכים ולכאורה המניות אטרקטיביות. דלק רכב במכפיל 3.8, קרסו ב-5.

התוצאות של יבואניות הרכב, קרסו קרסו מוטורס -0.05% , דלק רכב דלק רכב -0.23% ו-UMI, טובות. אפילו טובות מאוד. הן מרוויחות בקצב גבוה, אין מה לרחם עליהן. כשמסתכלים על התוצאות אפשר לחשוב שהמצב קשה - ההכנסות של דלק רכב של גיל אגמון ממכירת כלי רכב נפלו ב-40% ל-631 מיליון שקל. הרווח שלה במגזר נפל ב-70% ועמד על 83 מיליון שקל. לכאורה תוצאות נוראיות. גם אצל UMI ההכנסות ירדו ב-23% ל-327 מיליון שקל והרווח המגזרי צלל ב-65% ל-22 מיליון שקל. אצל המתחרה השלישית, קרסו מוטורס ההכנסות דווקא זינקו ב-90% (בעיקר בזכות המכירות של המותג החדש צ'רי) ל-632 מיליון שקל אבל גם אצלה הרווח ירד ב-17% ל-63.5 מיליון שקל.

דלק רכב מכרה 3500 מכוניות (ירידה של 50%), קרסו מכרה 4500 מכוניות (עליה של 80%), UMI מכרה 1500 מכוניות (ירידה של 44%). דלק רכב היא יבואנית מאזדה, פורד ו-BMW, קרסו היא יבואנית צ'רי, רנו, ניסאן, דאצ'יה ועוד, UMI היא היבואנית של שברולט, GMC, קאדילק ועוד. 

• UMI לקראת הנפקה: מיבוא רכב לאימפריית שירותים
• שברולט טאהו - ה SUV האמריקאי החל מ 780.0 אש"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תגידו, רגע מה קורה כאן, יבואניות הרכב במצב קשה. שנה נוראה, והמניות שלהן אכן יורדות משמעותית. מניית דלק רכב צללה ב-45% למחיר של 23.6 שקלים ושווי שוק של 2.29 מיליארד שקל. מניית קרסו מוטורס ירדה בשנה האחרונה ב-12% למחיר של 16.6 שקלים למניה ושווי שוק של 1.5 מיליארד שקל (UMI לא נסחרת כמניה. רק האג"ח שלה נסחרות). 

 

כמה באמת מרוויחות יבואניות הרכב?

הרווח הגדול שלהן נובע מעובדה פשוטה - זה נדמה לנו שהרווחיות שלהן נמוכה. רק 20%, אפילו פחות, אבל באמת הן מרוויחות 50%. המדינה הרי לוקחת מס גבוה מאוד של 114% עד 129%. אם תנטרלו את זה מתוך ההכנסות של קרסו ודלק רכב תקבלו שבאמת מדובר על רווחיות גולמית של 50%. 

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

לשם המחשה - כשהחברה מוכרת מאזדה ב-140 אלף שקל, היא לכאורה (על פי הדוחות) מרוויחה על המאזדה 35 אלף שקל (25% ואפילו מתחת). ואז אתם אומרים - זה לא דלק רכב שלוקחת לנו את הכסף, היא מרוויחה "רווחיות נורמלית". רגע - את ה-70 אלף שקל שאתם משלמים כמסים (מס קנייה, מעמ ועוד) אתם מעבירים לדלק רכב שמעבירה למדינה. זה סוג של תשלומי מעבר, סוג של צינור.

ולכן העסקה האמיתית היא כזו - דלק רכב מוכרת ב-70 אלף שקל ומרוויחה 35 אלף שקל על הרכב. חשבון מהיר והתוצאה - רווחיות של 50%. זה כנראה הרבה הרבה מעל הממוצע העולמי, זאת רווחיות של הייטק לא של שוק תחרותי. 

אז נכון, זה גם 'מס מרצון' - הישראלים אוהבים להחליף כלי רכב, כל 3 שנים אנשים קונים רכב חדש. אתם לא חייבים לעשות את זה, וכשאתם קונים רכב כל הזמן אתם בעצם משלמים סתם מסים. אפשר להחזיק את הרכב החדש שלכם גם ל-6 שנים והנה שילמתם פחות 70 אלף שקל מס. חוקי לחלוטין. עולות פה 300 אלף מכוניות על הכביש בכל שנה - ואחר כך אל תתפלאו שאי אפשר לזוז ועומדים בפקקים. אנחנו מייצרים את התקלה הזו בעצמנו. ועדיין, עובדה היא שהציבור מחליף רכב כמו גרביים.

 

האשליה האופטית של נפילה בתוצאות - הנה ההסבר

אבל הסיבה להסתכלות המטעה הזו היא ההשוואה לשנה שעברה. נכון, הדרך הנפוצה להסתכל על תוצאות של חברות היא להשוות אותן למה שהיה ברבעון המקביל בשנה שעברה ולא לרבעון הקודם. המטרה היא לנטרל עונתיות לאורך השנה (למשל - יש יותר תיירות בחודשי הקיץ, יש יותר קניות לקראת חגים). בדרך כלל זה בסדר (כשמנטרלים נכון גם את החגים) אבל לפעמים גם השוואה של רבעון מול רבעון תוביל למסקנה שגויה: אם אצל חברה מסוימת השנה שעברה הייתה שנה גרועה והשנה הנוכחית היא 'חזרה לנורמליות' אז התוצאות ייראו נפלאות. מנגד- אם השנה שעברה הייתה טובה באופן קיצוני אז השנה הנוכחית תיראה על הפנים. אבל לפעמים זו פשוט חזרה לשגרה.

יש לא מעט דוגמאות לכך: צים נהנתה בשנתיים הקודמות מתוצאות פנומנאליות, בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה העולמית שהזניקו את מחירי התובלה לשמיים. בשנה האחרונה המחירים נפלו ב-80% וצים שהרוויחה כמו שאף חברה ישראלית לא הרוויחה לפניה - חוזרת להפסדים. עוד דוגמה - איי סי אל נהנתה בשנה שעברה מזינוק במחירי האשלג בעולם וגם היא השיגה תוצאות מעולות. השנה היא עדיין עם תוצאות יפות מאוד, אבל הן מחווירות ביחס לשנה שעברה. התוצאה הייתה נפילה בשתי המניות הללו.

מנגד - קחו את חברות התעופה. בעקבות הקורונה, השנים 2020-2021 היו גרועות. מאז הן משתפרות והמניות שלהן בשנה האחרונה מזנקות לשמיים. קודם כל התוצאות שלהן טובות, אבל הן נראות מעולות כמובן ביחס לשנתיים הקודמות. כשמשווים אותן ל-2019 מקבלים פרופורציות. התוצאות דומות, אפילו כבר טובות יותר אבל לא בעשרות אחוזים, ובכל זאת, המניות של אל על וישראייר מזנקות השנה ב-70% (ובחלק מהזמן זינקו גם ב-100%) - כי הן התרסקו ומושפעות מאוד מהשנתיים האחרונות. 

 

התוצאות - טובות אבל קצת 'חוזרות למציאות'. הרווחים עדיין גבוהים מאוד

אם כך, איך יותר הגיוני להשוות את התוצאות של יבואניות הרכב? צריך לקחת קצת 'זום אאוט' ולהסתכל גם על השנים הקודמות. הרווחים של יבואניות הרכב אולי בירידה, אבל הם עדיין רווחים עצומים. 

דלק רכב הרוויחה בחצי שנה 300 מיליון שקל, למרות זינוק של 70 מיליון שקל בהוצאות המימון ולמרות איחוד אינפיניה (נייר חדרה) לתוך החברה הבת ורידיס -1.68% שבינתיים מייצר לה הפסדים. נכון שזו ירידה מ-464 מיליון בחצי השנה שעברה, אבל זה עדיין קצב שנתי של 600 מיליון שקל. לשם השוואה, בשנת 2020 דלק רכב הרוויחה 350 מיליון שקל, ב-2019 היא הרוויחה 370 מיליון שקל, ב-2018 רק 107 מיליון שקל (בגלל עליית ערך הין היפני). הבנתם את סדרי הגודל של הרווחים ורק נוסיף שב-2012-2017 החברה הרוויחה 3 מיליארד שקל (500 מיליון שקל בממוצע שנתי). אפשר ללכת עוד אחורה, עצרנו שרירותית כאן, אבל החברה מרוויחה בגדול כבר מעל עשרים שנה.

אצל קרסו זה לא שונה. היא הרוויחה 150 מיליון שקל בחצי שנה, בקצב רווחים של 300 מיליון שקל בשנה. נכון, זו ירידה לעומת 380 מיליון בשנה שעברה אבל אפילו ביחס לשנת 2021 (הרוויחה 277 מיליון) זו לא ירידה.