גרייס ברדינג תשתף פעולה עם חברת הביוטק Evolva ליצירת תחליפים ביולוגים לדשנים רעילים
אגרוטק חברת האגרוטק גרייס ברידינג גרייס ברידינג 3.3% העוסקת בפיתוח תחליפים ביולוגיים לחומרים סינטטים לתעשיית הדשנים ובמכירת זרעים, תשתף פעולה עם חברת איבולבה (Evolva) השוויצרית העוסקת בתחום המולקולות הטבעיות והביוטק התעשייתי, במטרה להחליף את השימוש בדשני חנקן כימיים לגידולי שדה, הידועים כמזהמים, בדשנים ביולוגיים חסכוניים וידידותיים לסביבה. הפורמולה של גרייס ברידינג בשם NFT, תשולב יחד עם מוצרי איבולבה, וביחד צפויות לסייע בהגדלת תפוקת היבול תוך הקטנת הזיהום הסביבתי בקרקע ובמי התהום.
השימוש בדשנים סינטטיים הולך וגובר בשנים האחרונות ונכון לשנת 2021 שוק הדשנים המבוססים חנקן נאמד בלמעלה מ-118 מיליארד דולר. בשל ההשפעה השלילית של דשנים מסוג זה על הקרקע ומי התהום, הרגולציה עליהם מתהדקת, וגובר הצורך בשילוב אלטרנטיבה של דשנים ביולוגיים. בהקשר אחר וחשוב לא פחות, שנה לתוך המלחמה באוקראינה, יצרנית משמעותית של דשנים כימיים, הובילה עוד ועוד מדינות לפנות לשימוש עצמאי בדשנים חנקניים בשל מחסור באספקה, על אף הנזק הסביבתי שהם יוצרים, ובכך גם להעלאת מחירי המזון העולמיים.
תכשיר הזנת החנקן (NFT) של גרייס ברידינג, המציע חלופה לדשנים סינטטיים, עוזר להפחית משמעותית את פליטות הפחמן CO2 הרעילות, ואת ההשפעה הסביבתית השלילית שמייצרים הדשנים הכימיים על הקרקע ומי התהום, תוך אספקת אלטרנטיבה חסכונית יותר ברמת החקלאי וברמת המפיץ. ניתן להשתמש בתכשיר על מגוון גידולים כולל תירס, חיטה ואורז.
פתרון ה-NFT של גרייס ברידינג בשילוב טכנולוגיית הייצור הייחודית של איבולבה הראה תוצאות מבטיחות בבדיקות שנעשו על גידולי תירס וחיטה בישראל ובברזיל; בהמשך השנה יבוצעו ניסויים נוספים עם התכשיר בברזיל. התוצאות החיוביות מדגימות את מטרת השותפות, והחשיבות שלה לתמיכה בשרשרת האספקה של הדשנים הביולוגיים שפיתחה גרייס ברדיניג, והפצת פתרון ה-NFT לחקלאים.
- הלקוח התרצה: אנרג'ין החליטה לספק מעתה בדיקה להוכחת הטכנולוגיה
- ICL תשקיע בחלבון צמחי של Plantible Foods; הסכם אספקה במיליוני ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אסף דותן, מנכ״ל גרייס ברידינג: "אנחנו נרגשים מאד לצאת בשיתוף פעולה עם איבולבה במטרה לשפר את ייבול הגידולים. השילוב של הדשן הביולוגי שלנו יחד עם טכנולוגיית הייצור שפיתחה איבולבה, יהווה אלטרנטיבה ברת קיימא לדשנים הסינטטיים הקיימים היום בשוק, ובכך נוכל לתרום באופן משמעותי למאבק בשינויי האקלים, ולהפחית את ההשפעה המזהמת על הסביבה".
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
