צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוח רווח והסבר

יינות ביתן - הסיפור האמיתי: קרפור היא מסך עשן למצב הבעייתי של הרשת

אלקטרה צריכה מספרת לנו שהזכיינות של קרפור תיקח את יינות ביתן לגבהים מרשימים; בינתיים היא שוכחת לספר לכם שהיא ניצלה ממחיקה בזכות פתק ממעריך השווי; ובכלל - למה סיכוי גבוה שההתלהבות מקרפור תתברר כמשאלת לב לא רציונלית
אבישי עובדיה | (22)

חברות חלום הן לא רק חברות טכנולוגיות. אתמול נוכחנו לדעת שגם רשת הקמעונאות יינות ביתן יכולה להיות חברת חלום. היא תהיה חלק מקרפור הצרפתית ולא רק שהבאגטים שלה יהיו איכותיים יותר, היא תמכור לנו בזול, בזיל הזול. היא גם תיתן פייט גדול לשופרסל, רמי לוי, יוחננוף וכל החבורה. הם ייאלצו להוריד מחירים, ויוקר המחיה ייפתר בזכות הצרפתים.

זה היה המסר מעסקה שבה יינות ביתן תקבל את הזכיינות מקרפור. אבל כמה הערות על המסר האופטימי – יינות ביתן היא חברה בנסיגה, היא שחקנית שורה שנייה בשוק הקמעונאות, יש לה דרך ארוכה לעבור עד שתהיה דומיננטית בשוק. לנפנף בקרפור זה אולי נחמד, אבל מותג פרטי חזק של קרפור לא מבטיח מחירים טובים ביחס לאחרים. המחירים פה יקרים ממקומות אחרים כי יש מבנה הוצאות אחר. גם אם קרפור תצליח להשיג מוצרים מסוימים במחירים יותר נמוכים, זה לא יהיה גורף וזה לא יהיה מאוד משמעותי כי יינות ביתן העמיסה על עצמה הוצאות שאין לאחרות – דמי זכיינות והוצאות שנדרשות לעמוד בסטנדרט של קרפור. וזה לא מעט.

 

ובכלל, כשמתעמקים בדוחות הכספיים של אלקטרה צריכה בניהולו של צביקה שווימר, שבהם מופיעים נתוני המוחזקת (35%) – יינות ביתן, יש תחושה חזקה שקרפור היא מסך עשן למצב לא פשוט של יינות ביתן. קרפור מספקת ליינות ביתן חלום. עתיד. ההווה הוא ממש לא משהו – ברבעון האחרון ההכנסות של יינות ביתן ירדו ל-685 מיליון שקל, ההכנסות בשנה כולה 2.95 מיליארד שקל, הרווחיות התפעולית נמוכה מהבנצ'מרק של הענף. היא מהווה רק 4% משוק רשתות הקמעונאות. הרווחיות שלה נמוכה משל כולן, היא משתמשת באשראי ספקים גדול (עדיין) והיא רשת עם סניפים שדורשים השקעות גדולות. גם התחזית ל-2022 לא משהו - רווח תפעולי של כ-1.7% על מכירות של 3.1 מיליארד שקל וזה עוד כשלרוב תחזיות לא מתגשמות. 

אלקטרה צריכה כנראה תצליח בהמשך להשביח את יינות ביתן. הם טובים בהשבחות, אם כי יינות ביתן היא אתגר ולא רק בגלל התחרות. היא אתגר כי אנחנו בסייקל מאוד חיובי של צמיחה. כשהסייקל יתחלף, המרווחים יירדו לכולם. להשביח בתקופה מאתגרת זה מאתגר בריבוע.  

אז גם אם נהיה אופטימים לגבי עתיד ההשבחה, מה שחשוב זה ההווה, המציאות. במציאות אלקטרה קיבלה פתק ממעריך השווי – פאהן קנה שבקושי מצליח להחזיק את השווי של יינות ביתן בספרים. במילים אחרות, היא ניצלה ממחיקה. אפילו גדולה. זה נראה כאילו מעריכי השווי שיחקו בול פגיעה. הפעילות רשומה בספרים של אלקטרה צריכה ב-920 מיליון שקל. איכשהו השווי בפועל הוערך ב-935 מיליון שקל – מעל הרשום בספרים ולכן אין צורך במחיקה.

ההבדל בין 935 מיליון ל-920 מיליון הוא כ-1.6%. זה כלום במונחים של הערכת שווי. הערכת השווי תלויה בשורה של פרמטרים כמו שיעור ההיוון, תחזית צמיחה קדימה ועוד, כך שכל שינוי קל בהם משפיע דרמטית על השווי. מה זה דרמטית? תיקחו הערכת  צמיחה של 2% במקום 2.5% ותקבלו פער של עשרות אחוזים. תעריכו שהחברה לא תצמח ב-19% בשנת 2024 כמו שרשום-מוערך בהערכת השווי אלא ב-10%, ותקבלו שווי נמוך ב-9%. ה-19% הוא חריג, מי צומח ב19% בשנה? אז למה 19? ככה. יש הסברים מלמעלה, לא הסברים ספציפיים, ומלמעלה זה התרחבות הרשת, פתיחת סניפים וכו'. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעייתיות של הערכת השווי מתחדדת לאור ההבנה שמעריכי השווי לוקחים את הנתונים מהנהלת החברה. זו הערכת שווי של ההנהלה ולא באמת של מעריכי השווי.

וככה בעצם ניצלה אלקטרה צריכה ממחיקה ועשתה הפוך על הפוך – פרסמה את הזכיינות עם קרפור וזעזעה את שוק הקמעונאות. אבל שוק ההון לא מאוד התרגש. מניות הקמעונאות אומנם סבלו אתמול מירידות, אבל לא חריגות. איפה שהכסף מדבר, לא באמת סבורים שקרפור זה ביג דיל.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    לרון 09/03/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    גדולה אך ממש לא מרשימה, יותר מ 20שנות י ר י ד ההההההה......היתה בשנת 2000 באזור ה 80 והיום....באזור 17 "זולה"???! ,,לא עפ"י דעתי
  • 17.
    חכם בלילה 08/03/2022 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש לישראלים קושי לקבל דבר חדש. יחפשו מתחת לאדמה מה לא טוב. רשת חדשה שלא תעמוד בציפיות תתאדה...אבל תנו לה צ'אנס
  • 16.
    עמוס 08/03/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    פעם דובר על רשת 7 eleven שתכנס עם ביתן מה קרה??
  • אחד שיודע 08/03/2022 22:32
    הגב לתגובה זו
    גם 7eleven הם זיכיון נוסף שרכשה אלקטרה.
  • 15.
    טוב שיש את אבישי שמוריד אותנו לגובה המציאות (ל"ת)
    ניתוח מעולה 07/03/2022 23:18
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    (ל"ת)
    07/03/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    פרשן בשקל (ל"ת)
    07/03/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    kipod 07/03/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    אבישי עקבי בחוסר פרגון: אלטשולר, מור, בעלים של ישראל קנדה, אלקטרה צריכה
  • יוסי 08/03/2022 00:13
    הגב לתגובה זו
    קונים יותר מידי בזמן קצר מידי. להשתלט על הכל צריך נס אמיתי
  • 11.
    ד''ר ג'קיל 07/03/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
    שוק הקימונעות בהלם אז בעתיד הקרוב תקראו כתבות מהסוג שכתבו על איקאה (לא מתאים לישראלים) על סינימה סיטי (גם לא מתאים) ועוד כול מיני מסעי הפחדה ממומנים
  • 10.
    אנונימי 07/03/2022 18:33
    הגב לתגובה זו
    רק בישראל אפשר למכור סיפורים כאלה
  • 9.
    אחת שיודעת 07/03/2022 14:11
    הגב לתגובה זו
    לעם ישראל קשה לפרגן הלא מוכר נראה ומרגיש זר ומיד עולה המחשבה שלא יצליח למה? כי אנחנו רגילים לחיות עם האבן בנעל צאו מהתסריט, תפרגנו לפעמים חלומות מתגשמים ובע"ה אני אהיה שם כדי לחייך אחרי המהפכה נ.ב. כל מה שימכר בארץ יהיה כשר, אל תדאגה
  • 8.
    המלך באוברדראפט 07/03/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
    לא רק זה ....מי שחושב שזה יביא תחרות והוזלות משמעותיות הוא בדרך להתבדות ..... אלקטרה כמו כולם אוהבים כסף , והרבה ....הם לא יורידו מחירים אלה יכנסו ממש ליד ...וימשיכו לחלוב אותנו
  • 7.
    אנונימי 07/03/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
    שמת לב למה שמנהלי השקעות עם 10 שנות ניסיון לא רואים. רק היה חסר לך את הדוגמה של ניסיון ההתרחבות הכושל של וולמארט באירופה כדי להמחיש את הסיכון והכתבה הייתה מושלמת. יפה מאוד
  • 6.
    123Gil 07/03/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
    ישפרו את הניהול של הרשת ושל הסניפים זה לא יעזור. הסניפים לא מספקים חווית קניה, מוצרים יקרים מסופרים אחרים, כמעט ואין מבצעים. מקווה בשביל כולם שיצליחו.
  • 5.
    המוצרים של קארפור לא כשרים. יעשו כשרות רק עבור ישראל? (ל"ת)
    שואל 07/03/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פשוט יחליפו שם 07/03/2022 09:18
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הרשתות האלה כשרות , זה אותו דבר כמו כל השאר- אוסם, שטראוס ותנובה, אין הבדל, אותו חרא יקר ובאיכות נמוכה, כשיתחרו מול טיב טעם במוצרים מחו"ל ולעזאזל הכשרות, אז נראה פה תחרות אמיתית...
  • חיים דרוק 07/03/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות רובנו שומרים כשרות. לא נאה לך ? תחליף עם
  • 3.
    הסנגור של פחלון 07/03/2022 08:51
    הגב לתגובה זו
    וגם יוחננוף הגנב
  • 2.
    אלקטרה צועדת במסלול הידוע של התרסקות ראה IDB (ל"ת)
    רזיאל 07/03/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועה חשבון 07/03/2022 08:06
    הגב לתגובה זו
    יש שחקנים מאוד משופשפים בתחום שיגרמו לאלקטרה להקיא הרבה כסף
  • רועה כבשים או רואה חשבון ? (ל"ת)
    חיים דרוק 07/03/2022 10:08
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.