יוסי לוי
צילום: יח"צ

מור השקעות: למרות גידול משמעותי בנכסי הגמל - תוצאות המגזר חלשות

היקף הנכסים הכולל אמנם ירד ב-4%, אך עלייה בתחום הברוקראז' הביאה לגידול של 20% בהכנסות; עם זאת שחיקה ברווחיות התפעולית הביאה לירידה של 25% ברווח הנקי. למרות זינוק של מאות אחוזים בהיקף נכסי הגמל, תוצאות המגזר הסתכמו בהפסד של כ-3.4 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (2)

בית ההשקעות מור השקעות 3.71%  מדווחת על צמיחה של כ-20% בהכנסות, לצד ירידה של כ-25% ברווח הנקי ברבעון השני של 2020. היקף הנכסים המנוהל של בית ההשקעות ירד בסוף הרבעון בכ-4%, והסתכם בכ-21.9 מיליארד שקל. בתוך כך, למרות הגידול המשמעותי בהיקף נכסי קופות הגמל, תוצאות המגזר נפגעו באופן משמעותי והסתכמו בהפסד של כ-3.4 מיליון שקל.

בשורה העליונה, רשם בית ההשקעות הכנסות של כ-53.9 מיליון שקל ברבעון השני של 2020, עלייה של כ-20% ביחס להכנסות של כ-44.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הגידול בהכנסות נובע מכך שבסוף ינואר הוקמה חברת מור מגנה שווקים גלובליים (מוחזקת 51%) - העוסקת בפעילות ברוקראז' בניירות ערך זרים עבור מוסדיים. פעילות זו אוחדה עם מגזר הברוקראז' של בית ההשקעות אשר החל לצבור תאוצה במהלך הרבעון השלישי של 2019, כאשר כתוצאה מכך נרשם ברבעון השני גידול של כ-13.8 מיליון שקל בהכנסות מברוקראז' ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

זאת, על אף ירידה של כ-20% בהכנסות מניהול קרנות - תחום הפעילות המרכזי של בית ההשקעות. הקיטון, מיוחס לירידה בהיקף הנכסים הממוצע לתקופה בכללותו וכן משינוי בתמהיל הנכסים המנוהלים

בשורה התחתונה, מדווח בית ההשקעות על רווח נקי של כ-5.9 מיליון שקל, ירידה של כ-25.8% לעומת כ-7.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נובעת משחיקה משמעותי ברווחיות התפעולית כתוצאה מגידול בהוצאות הנהלה וכלליות.

היקף הנכסים המנוהל של בית ההשקעות ירד בכ-4%, והסתכם בכ-21.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-22.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון ל-10 באוגוסט היקף הנכסים גדל במעט ועומד על כ-23.8 מיליארד שקל.

מקור: דוחות כספיים מור השקעות

בתוך כך, היקף הנכסים המנוהל בקופות הגמל של בית ההשקעות המשיך בצמיחה העקבית שלו מתחילת השנה, והסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל שקל ב-10 לאוגוסט, זינוק של כ-579% לעומת סוף 2019.

עם זאת, על אף הגידול בהיקף הנכסים רשמה החברה קיטון בתוצאות המגזר, שהסתכמו בהפסד של כ-3.4 מיליארד שקל. לדברי בית ההשקעות, הקיטון נובע מכך שמדובר במגזר הנמצא בשלבי פיתוח וצמיחה ולכן מלווה בגידול משמעותי בהוצאות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שחיקה ברווח התפעולי

במקביל לצמיחה בהכנסות כאמור, נרשם גידול חד בהוצאות התפעול של בית ההשקעות (הנהו"כ) אשר הסתכמו בכ-45.5 מיליון שקל (כ-84.4% מההכנסות), עלייה של כ-418% לעומת כ-32.4 מיליון שקל (כ-72.2% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

עלייה זו נטרלה את ההשפעה של הצמיחה בהכנסות והעמידה את הרווח התפעולי על כ-8.2 מיליון שקל ברבעון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-15.3%, לעומת רווח תפעולי של כ-11.4 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-25.3% ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירון 23/08/2020 20:21
    הגב לתגובה זו
    כי נסחרת במכפיל אין-סוף על חלומות באספמיה לגבי רווחיות בגמל. הם רחוקים מאלטשולר אלפי קילומטרים בקצב ההוצאות הזה הם לא ירוויחו גם ינהלו מחר 20 מיליארד שקל
  • 1.
    הלוחש לסוסים 23/08/2020 18:29
    הגב לתגובה זו
    המוצרים האחרים שלהם ומשלמים בערימות לסוכני ביטוח כדי שימכרו אותם...אין להם ולא יהיה להם מספיק היקף נכסים כדי להרוויח כסף גם בעוד 3 שנים ועד אז הם יפסידו בארגזים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?