משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור באם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ 350 מיליארד ש"ח החל מ 2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד ש״ח מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

• ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
• חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".