פז נפט מסכמת שנה: הרווח התפעולי צנח ב-44% ל-332 מיליון שקל

המכירות של מגזר הזיקוק נפלו ב-5% לרמה של 13.65 מיליארד שקל לאור השיפוץ בבתי הזיקוק. היו"ר צדיק בינו נהנה מעלות שכר של 2.28 מיליון שקל
חן דרסינובר |

חברת פז נפט בניהולו של יונה פוגל דיווחה היום (ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2012 ולשנה כולה. החברה הציגה ירידה קלה בהכנסות ל-18.55 מיליארד שקל לעומת 18.65 מיליארד שקל אשתקד, זאת כפועל יוצא מהפגיעה במגזר הזיקוק ברבעון הרביעי של השנה.

המכירות של מגזר הזיקוק ירדו ב-5% לרמה של 13.65 מיליארד שקל, בעיקר לאור השיפוץ התקופתי שנערך ברבעון האחרון, וכן מהירידה במכירות פז קמעונאות. נציין כי החברה השלימה את תוכנית ההשקעות האסטרטגית בבית הזיקוק באשדוד בהיקף כספי כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, שבמסגרתה שולבו הפרויקטים החדשים והמתקנים לא הופעלו. כפועל יוצא, בית הזיקוק כמעט ולא ייצר הכנסות ברבעון הרביעי וסיים עם הפסד תפעולי מתואם של 62 מיליון שקל השנה. הירידה התקזזה חלקית מהעלייה במרווח הזיקוק והתחזקות הדולר.

בחלוקה למגזרים, מחזור המכירות של חנויות Yellow הסתכם בשנת 2012 ב-693 מיליון שקל, לעומת מכירות של 645 מיליון שקל בשנת 2011, והציגה עלייה של 7.4% בכלל החנויות. במקביל, מכירות פז קמעונאות עלו ב-7% והתסכמו ב-2.08 מיליארד שקל, שנבעו מהגידול במכירות פזגז והעלייה בכמויות המכירה לרשות הפלשתינאית.

הרווח התפעולי של פז צנח ב-44% לרמה של 332 מיליון שקל, זאת כתוצאה מהרעה ברווח של פז זיקוק בעקבות הדממת המתקנים. בנטרול השפעות חד פעמיות, הרווח התפעולי המתואם הסתכם ב-442 מיליון שקל לעומת 419 מיליון שקל ב-2011, גידול של 5%.

יו"ר החברה ובעל השליטה, צדיק בינו נהנה מעלות שכר של כ-2.28 מיליון שקל, בעוד המנכ"ל יונה פוגל זכה לעלות שכר של 3.24 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר

מניות הביטוח היו בעליות של 2%, עברו לירידות של כ-1.5% וסגרו בירידה של כ-0.7%; הירידות התמתנו בסיום

מערכת ביזפורטל |

טלטלה היתה היום בבורסה. אחרי עליות של כ-1% במדדים המובילים כשמניות הפיננסיות עולות בשיעור גבוה יותר, השוק התהפך בהמשך לנאום נתניהו ועבר ירידות של כ-1.4% במדדים המובילים. בהדרגה הירידות האלו התמתנו עד לירידה של כ-0.55%  בלבד במדד ת"א 125 וירידה של כ-0.3% במדד ת"א 35. 

נאום נתניהו היה עם מסרים שמבטאים "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". נתניהו מדבר על משק סגור, משק לוקאלי. זה היפוך של התורה הכלכלית שלו. הוא מאשים את האסלאם הקיצוני והכניעה של אירופה, כשבשורה התחתונה - צריך לשכוח ממה שהיה. אנחנו בתקופה חדשה. שורה של מדינות כבר לא מעוניינת בקשרים עם ישראל. השאלה, וזה מבלי להיכנס לפוליטיקה - מה האחריות של נתניהו בכך ומה אחריותן של המדינות באירופה למצב שנוצר?   

הנאום הזה מוריד את מניות הבנקים והביטוח ואת השוק כולו. המדדים המובילים כבר ירדו כ-1.4% וכעת הן בירידה של עד 1%. לפני הנאום היו עליות. הביטוח עלה כבר ב-2%, כעת יורד ב-1% - נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"

"אנחנו נמצאים בעולם אחר, בעולם מאוד מאתגר. הסרנו איום קיומי מעל ראשנו. אם לא היינו נוקטים בחיסול האיום האיראני, היינו מקבלים בסבירות גדולה תוך פחות משנה איום גרעיני מאיראן. הדבר השני היה האיום של עשרים אלף טילים שהאיראנים עמדו לפתח, אנחנו מדינה קטנה, לא היינו עומדים בזה".

החדשות הרעות הן כשאתה מוריד מעצמה מסויימת, אחרת עולה. הסיכונים לא נעלמים, הם מתחלפים. יש מאבק תמידי, זה קורה בעולם העסקי וככה זה בחברה האנושית. המאבק לא נגמר. אנחנו בתקופה ששני דברים שהיו מתחת לפני השטח ופרצו לתודעה אחרי המלחמה: השפעה שלילית ביותר על מדיניות החוץ באירופה, כתוצאה מהגירה בלתי מוגבלת של מיעוטים משמעותיים ומאוד לוחמניים לאירופה. הדבר הזה מכופף את הממשלות. זה לא קשור רק לעזה, מוקד שלהם זה ביטול הציונות ואג׳נדה איסלאמית קיצונית. אני מדבר עם המנהיגים באירופה, זה משפיע עליהם מאוד וחלקם גם מודים בזה בשיחות סגורות. זה יוצר סנקציות על ישראל. זה משנה את המצב הבינלאומי של ישראל.