69% מהישראלים גרים בדירה בבעלותם; בת"א משלמים על דירה 2.4 מ' ש'
ההוצאה לתצרוכת לנפש בתל אביב היא הגבוהה ביותר בישראל ועומדת על 6,841 שקל בחודש ואילו בבני ברק היא הנמוכה ביותר ועומדת על 2,620 שקל, כך עולה מסקר הוצאות משק הבית ב-14 הערים הגדולות בישראל ב-.2011
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית היא 13,967 שקל. ברחובות ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר - 15,815 שקל ובבת ים - הנמוכה ביותר - 10,322 שקל. בממוצע הארצי ההוצאה לנפש היא 4,177 שקל לחודש. ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת לנפש.
בישראל יש 3.3 נפשות בממוצע למשק בית ו-1.3 מפרנסים. ממוצע הנפשות למשק בית בבני ברק הוא הגבוה ביותר - 4.2 והנמוך ביותר בתל אביב-יפו - 2.3 נפשות למשק בית. ממוצע המפרנסים הגבוה ביותר למשק בית נמצא בראשון לציון ובאשקלון - 1.5, לעומת חיפה, בת ים, בני ברק ובאר שבע בהם מספר המפרנסים הוא הנמוך ביותר 1.1.
ברוב הערים הגדולות צפיפות הדיור הממוצעת היא פחות מנפש לחדר למעט בני ברק, ירושלים ואשדוד בהן צפיפות הדיור היא נפש אחת ויותר לחדר (1.2, 1.1 ו- 1.0, בהתאמה).
בישראל אחוז הגרים בדירות בבעלות הוא 68.8% ואחוז הגרים בדירות שכורות הוא 26.3%. באשדוד אחוז הגרים בדירות בבעלות הוא הגבוה ביותר - 74.6% ובתל אביב-יפו האחוז הגבוה ביותר של משקי בית המתגוררים בדירות שכורות - 48.6%. בדירות שכורות מספר החדרים הממוצע למגורים הוא נמוך יותר מאשר בדירות בבעלות.
מבין 14 הערים הגדולות, הערך הממוצע הגבוה ביותר של דירה בבעלות בתל אביב-יפו כ-2,395,000 שקל על דירה של 3.7 חדרים בממוצע, והנמוך ביותר בבאר שבע - כ-843,000 שקל (פי 2.8 מתל אביב-יפו) על דירה של 4.1 חדרים בממוצע. בתל אביב-יפו מספר החדרים הממוצע בדירות שכורות הוא הנמוך ביותר (2.5) וההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר לשכירת דירה- 3,552 שקל. בבאר שבע ההוצאה החודשית הממוצעת הנמוכה ביותר לשכירת דירה 1,066 שקל.
אחוז ההוצאה על חינוך, תרבות ובידור בכלל משקי בישראל עומד על 12.3%. מבין 14 הערים הגדולות, במשקי הבית ברחובות האחוז הגבוה ביותר על הוצאה לחינוך, תרבות ובידור 17.8%, לעומת משקי הבית באשקלון בהם אחוז ההוצאה הנמוך ביותר 11.1%. משקי הבית בישראל מוציאים כחמישית מההוצאה לתצרוכת על תחבורה ותקשורת. אחוז ההוצאה הגבוה ביותר על סעיף זה נמצא בחיפה -23.2%, ואילו בבני ברק אחוז ההוצאה הנמוך ביותר 11%. בבאר שבע אחוז ההוצאה הגבוה ביותר על מזון (כולל ירקות ופירות) 18.8% ובריאות 7.5%.
- 1.שןב דמגוגיה להרצה פראייר=הבועה בפיצוץ=סןף הבלוף הנדלני! (ל"ת)פרו-נדלן=בלוף שיווק 21/10/2012 23:25הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
