קרדן אן וי הקטינה את הפסדיה ל-11 מיליון אירו ברבעון השני
חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בבורסה בת"א ובבורסת ה-EURONEXT בהולנד, מסכמת את הרבעון השני של 2012 עם הפסד של כ-11 מיליון אירו, בהשוואה להפסד בסך כ- 36 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני בכ-91 מיליון שקל, זאת לעומת 89 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההון העצמי של החברה גדל ברבעון השני לסך של 196 מיליון אירו בעקבות התחזקות ה- RMB הסיני מול האירו. סך הנכסים המאוחדים של החברה הסתכם בכ- 3.6 מיליארד אירו.
לאחרונה השלימה קרדן אן. וי. את שתי התוכניות לרכישת אג"ח שבעקבותיהן הצליחה להקטין את ההתחייבות בגין אג"ח בכ- 144 מיליון אירו. הרווח שנבע לחברה מהרכישות החוזרות מסתכם בכ- 44 מיליון אירו, כשמתוכו הוכרו כ- 9 מיליון אירו ברבעון השני וכ- 33 מיליון אירו יוכרו ברבעון השלישי.
במגזר הנדל"ן בסין, חברת Kardan Land China (100%) סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 17 מיליון אירו, מתוכם 16 מיליון אירו ממסירה של 601 דירות ברבעון (כשחלקה של Kardan Land China בהכנסות הינו 50%) והיתרה מהכנסות מ- 50% מקניון צ'נגדו ששיעור התפוסה בו עומד על 98%.
במחצית השנייה של שנת 2012 החלה Kardan Land China בבניית פרויקט מעורב ב-Dalian, הכולל שטחים להשכרה נטו בהיקף של כ-65,000 מ"ר ודירות למגורים ומשרדים, בשטח בנוי ברוטו של כ-100,000 מ"ר. עלות הפיתוח המוערכת, כולל הקרקע, צפויה להסתכם בסך של 475 מליון אירו בקירוב. הפרויקט ימומן על ידי הון עצמי, הלוואה בנקאית ומקדמות ממכירת דירות.
חברת GTC פולין (28%) תרמו למגזר הנדל"ן הפסד של כ-5 מיליון אירו כתוצאה משערוכים שליליים. ההכנסות מדמי שכירות ושירותים ש לGTC פולין רשמו ירידה בשיעור של כ- 3% במחצית הראשונה של שנת 2012 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ- 67 מיליון אירו. הירידה בהכנסות נבעה ברובה ממכירת 50% מהחזקות GTC פולין בגלריה מוקוטוב בוורשה, ברבעון השלישי בשנת 2011 , אולם היא קוזזה כמעט במלואה בזכות השלמת נכסים מניבים נוספים והגדלת התפוסה בנכסים הקיימים ל-89%.
חברת תשתיות המים תהל רשמה הפסד לבעלי המניות של כ-2 מיליון אירו שעיקרו נובע מהוצאות חד פעמיות. ההכנסות בתחום נכסי המים גדלו בכ- 50% במחצית לעומת המחצית הראשונה של 2011 . גידול זה מיוחס בעיקר ל- Kardan Water בסין, אשר פעילותה מהווה את עיקר ההכנסות של תהל נכסים.
ברבעון השני קטנו הפסדי החברה לבעלי המניות במגזר הבנקאי (מחזיקה ב-100% מתאגיד KFS), הכולל כיום בעיקר פעילות אשראי קמעונאי ברומניה ובולגריה, לסך של כ- 4 מיליון אירו בהשוואה להפסד בסך של כ- 14 מיליון אירו ברבעון הראשון של שנת 2012. ההפסד נבע בעיקר מתיק האשראי הקטן שאינו מניב כיום מספיק כדי לכסות את הוצאות התקורה והוצאות מימון.
לדברי שוקי אורן, מנכ"ל קרדן אן.וי: "בשלב זה אנו פועלים לשירות החוב ברמת חברות ההחזקה ולשיפור תזרימי המזומנים העתידיים שלנו. לאחרונה ביצענו רכישה עצמית של איגרות חוב, במחירים שאפשרו לנו להקטין את החוב נטו ולהוריד את המינוף. בנוסף, כל החטיבות שלנו ממוקדות בשיפור תוצאותיהן על בסיס הנכסים הקיימים ובשיפור תזרימי המזומנים העתידיים, תוך בחירה קפדנית של הזדמנויות להרחבת בסיס הנכסים שלנו בהתאם לאסטרטגיה שלנו לטווח הארוך."
- 1.המנייה תרוץ מהיום (ל"ת)30/08/2012 12:58הגב לתגובה זו
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
