אבי גבאי, מנכ״ל פרטנר, קרדיט צילום: יעל גבאי
אבי גבאי, מנכ״ל פרטנר, קרדיט צילום: יעל גבאי

פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט

הצעת פרטנר לרכישת פעילות הלקוחות העסקיים של הוט מגיעה לאחר שפלאפון הציעה לרכוש את כל הוט מובייל בכ-2 מיליארד שקל, מהלך שעלול להיתקל בקשיים רגולטוריים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פרטנר הוט מובייל

חברת פרטנר פרטנר -0.77%  הודיעה כי הגישה ל-Altice International, בעלת השליטה בקבוצת הוט, מסמך אינדיקציית כוונות ראשוני ובלתי מחייב, שבו הביעה נכונות לבחון רכישה של מלוא פעילות הלקוחות העסקיים של הוט בתחום הקווי והסלולרי. בהודעה מודגיש כי מדובר במסמך ראשוני בלבד, שהוגש ללא כל משא ומתן מקדים, וכי בשלב זה לא ניתן להעריך אם יבשיל לעסקה.

המהלך של פרטנר מגיע על רקע התעניינות גוברת בפעילויות של הוט מצד המתחרה (להרחבה - פלאפון רוצה לרכוש את הוט מובייל ב-2 מיליארד שקל). לפני כחודשיים פלאפון הגישה הצעה לרכוש את מלוא פעילות הוט מובייל, כולל הלקוחות הפרטיים, בסכום של כ-2 מיליארד שקלים, עסקה שתדרוש אישורים רגולטוריים מורכבים ועשויה להיתקל בהתנגדות מצד רשות התחרות. 

זו עשויה להיות אחת הסיבות שבגללן בחרה פרטנר להתמקד דווקא בפעילות העסקית בלבד, המהווה נתח קטן יותר משוק הסלולר אך רווחי במיוחד.

לפי גורמים בענף, בזק שולטת כיום בכ-80% משוק התקשורת העסקי, בעוד פרטנר, הוט וסלקום חולקות את היתר. מצב זה מקשה על מתחרות לבזק להתמודד על לקוחות גדולים כמו בנקים, קופות חולים ורשתות קמעונאיות, במיוחד כשהן תלויות ברובן בתשתית בזק ומשלמות לה על שימוש. חיבור של פעילות עסקית רחבה יותר תחת פרטנר עשוי להקנות לה יתרון לגודל ולשפר את יכולתה להתחרות על לקוחות גדולים, ואף להצדיק הרחבה של תשתית עצמאית, מהלך שיכול לחזק את התחרות בשוק שבו בזק נחשבת דומיננטית במיוחד, ולכן המהלך עשוי לקבל אישור של הרגולטור, במידה והדברים יקודמו לכדי משא ומתן והצעה מחייבת.

עם זאת, רכישה של הוט מובייל כעל מהלך שירחיק אותה מיעדי הליבה שלה, קרי המשך צמצום החוב, פיתוח הפעילות לצרכנים הפרטיים ועסקים קטנים-בינוניים, לצד התמקדות בהתייעלות ותזרים. גורמים בשוק מעלים תהייה האם מדובר במהלך הגנתי מול ניסיון ההשתלטות של פלאפון יותר מאשר כחלק מתוכנית צמיחה טבעית, ומעלה סימני שאלה על יכולתה של פרטנר להטמיע פעילות גדולה מבלי לפגוע במיקוד הקיים שהוביל אותה לתוצאות האחרונות שהציגה. עם זאת, העובדה שמדובר בחטיבה העסקית בלבד משקף את ההתמקדות של פרטנר בפלח שוק שלא פתוח לתחרות כמו הלקוחות הפרטיים, ולכן עשוי לקבל כאמור את אישורי הרגולטורים ולא כדי למנוע רכישה.

בשורה התחתונה, אם פרטנר אכן תתקדם עם הרכישה ותצליח לשלב את הפעילות העסקית בלי לפגוע במנועי הליבה ולנצל את יתרון הגודל ליצירת תשתית עצמאית, המהלך עשוי להיות קפיצה אסטרטגית משמעותית. אך אם תתקשה להטמיע את הפעילות או תאבד מיקוד, הוא עלול להפוך למעמסה שתחליש אותה במקום לחזק.

מתחרות וגם שותפות

ברקע ה"תחרות" בין פרטנר ופלאפון, החברות זכו במכרז של החשכ"ל ויספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה (פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה). מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות. 

המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם יש עוד פוטנציאל בשוק התקשורת?

אחרי שנים של קיפאון, סקטור התקשורת המקומי מראה סימני התבגרות. מלחמות המחיר החריפות שככו, ההשקעות הכבדות בתשתיות סיבים ודור חמישי (5G) כמעט הושלמו, והחברות עברו ממצב של הישרדות למצב של פריחה: פחות CAPEX, יותר תזרים, ירידה בחוב ועלייה ביציבות. פריסת הרשתות מאפשרת להן סוף סוף להתמקד בשיפור איכות השירות, שימור לקוחות והעלאת ההכנסות הממוצעות למנוי (ARPU), תוך שימוש גובר בכלים של בינה מלאכותית להוזלת עלויות שירות ושיפור חוויית הלקוח.

המהלך של פרטנר לרכישת פעילות עסקית מנסה להשתלב במגמה הזו, כאשר חברות התקשורת מבקשות לנצל את הבשלת התשתיות כדי לפרוץ לשווקים חדשים, להגדיל את נתח ההכנסות משירותים עסקיים ולהרחיב את השימוש ברשתות הקיימות. מנועי צמיחה חדשים כמו שירותי טלוויזיה, זכייה במכרזים גדולים (דוגמת החשכ״ל), ופריסה כמעט מלאה של סיבים יוצרים עבור החברות אפשרות להאיץ את השורה העליונה מבלי להגדיל משמעותית את ההשקעות.

עם זאת, ישנם הסיכונים: התחרות בין החברות נותרה במיוחד סביב לקוחות גדולים, והרגולטור עשוי להקשות על מהלכים של ריכוזיות יתר. נוסף על כך, תחומים חדשים שחברות הסלולר נכנסות אליהם, כמו מכירת חשמל, עדיין אינם תורמים לרווחיות ועלולים להכביד אם לא ינוהלו בזהירות. במילים אחרות, הפוטנציאל בסקטור התקשורת גבוה מבעבר, אך הוא תלוי ביכולת החברות לנהל נכון את ההוצאות מול הרצון לצמיחה מהירה.

מאז שכתבנו כאן על חברות התקשורת מצב טיסה: ענף התקשורת משנה כיוון וזה טוב למשקיעים פרטנר וסלקום עלו כ-27% כל אחת.

שווי השוק של פרטנר עומד על כ-5.76 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-35% מתחילת השנה ובכ-110% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.