מצב טיסה: ענף התקשורת משנה כיוון וזה טוב למשקיעים
אחרי שנים של שחיקה, חברות התקשורת משנות מומנטום: עלייה בהכנסה ללקוח, הרווחיות משתפרת, ירידה בהוצאות הוניות ומעבר לתזרים חיובי; האם אחרי עליות חדות עוד נשאר אפסייד?
חברות התקשורת הגדולות בישראל, סלקום, פרטנר ובזק, פרסמו את תוצאותיהן לרבעון הראשון של 2025, וכולן מציגות תמונה של ענף בעיצומו של שינוי. לאחר שנים של שחיקת מחירים ותחרות גדולה, ניכרות מגמות של התאוששות הבאות ליידי ביטוי בעלייה ברווחיות, גידול בהכנסות
משירותי סלולר ואינטרנט, ושיפור בתזרימי המזומנים לצד ירידה בהיקף הוצאות הוניות להשקעה.
מניית סלקום נסחרת לפי שווי שוק של 4.1 מיליארד שקל לאחר עלייה של 71% בשנה האחרונה, ומכפיל רווח מייצר לרבעון הראשון של כ-17, בעוד מניית פרטנר נסחרת לפי שווי שור של 4.5 מיליארד שקל לאחר עלייה של 52% בשנה האחרונה, ומכפיל רווח מייצג לרבעון הראשון של כ-17.5.
צמיחה בשירותים, עלייה ב-ARPU ופריסת סיבים
מעבר לגידול בשורה התחתונה, הנתונים מלמדים על שינוי כיוון בענף התקשורת. חברות התקשורת מצביעות על גידול בהכנסות משירותי הליבה בסלולר ובאינטרנט, לצד התאוששות מענפי משנה שנפגעו בעבר. הכנסה חודשית ממוצעת למנוי (ARPU) בסלולר נמצאת במגמת עלייה אצל כולם: בסלקום נרשם גידול של 2.5 ש"ח ב-ARPU הסלולר (וגם עלייה של 9 ש"ח ב-ARPU במגזר הנייח, קרי אינטרנט וטלוויזיה) ביחס לאשתקד. בפרטנר טיפס ה-ARPU הסלולרי לשיא של 42 ש"ח, בין היתר בשל אימוץ מוגבר של חבילות דור 5 וחזרת ההכנסות משירותי נדידה לחו"ל אחרי תקופת המלחמה. גם בפלאפון (הזרוע הסלולרית של בזק) דווח על עלייה משמעותית ב-ARPU ברבעון, לצד גידול במנויי דור 5 ותאוצה בהכנסות הנדידה
בגזרת מנויי הסלולר, סלקום שומרת על מעמדה כחברת הסלולר הגדולה בישראל מבחינת מספר לקוחות. לסלקום מעל 3.6 מיליון מנויים אשר מהווים כ-32% מנתח השוק בישראל. יתרון הגודל הזה עשוי לסייע לסלקום למנף יתרונות קנה מידה, הן ברמת רכישת ציוד והן בפריסת רשת. ואכן, נראה שלחברה פריסת רשת ה-5G הנרחבת ביותר, המשמשת כמנוע לצמיחה עתידית וכגורם מבדל בשוק. פריסה רחבה יותר מאפשרת לסלקום לתת שירות טוב גם בפריפריה ולמשוך משתמשי דור 5 כבדים, פלח רווחי ההולך וגדל.
- סלקום אנרג'י מרחיבה פעילות: תרכוש חשמל ב-1.1 מיליארד שקל
- סלקום מסכמת רבעון שני עם רווח נקי של 64 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בתחום האינטרנט הביתִי מרגישים שינוי. בזק, כמונופול תשתית היסטורי, הצליחה להגיע לפריסה ולהיקף מנויים מרשימים בסיבים אופטיים, כ-885 אלף משקי בית מחוברים לסיב של בזק, זינוק של 36% במספר המנויים לעומת שנה שעברה. פרטנר, שהייתה חלוצת מיזם סיבים עצמאי, צברה כבר 446 אלף מנויי אינטרנט על גבי סיבים אופטיים ברבעון (93% מסך לקוחות האינטרנט שלה), נתון הגבוה ממספר המנויים של סלקום בתחום זה שעומד על 381 אלף מנויים. סלקום מצידה מפעילה את מיזם הסיבים IBC (אנלימיטד) שבו היא שותפה משמעותית, ודרכו יש לה פריסת סיבים מתרחבת.
באותו הקשר, בחודשים האחרונים הגיעה המחלוקת בין בעלי המניות ב-IBC לבית המשפט: סלקום מתנגדת לדרישת המיזם שתרכוש קווי סיב מעבר להתחייבויותיה המקוריות, וטוענת שהוט ושותפתה מבקשות להאדיר את שווי IBC על חשבונה, לקראת מכירת חלקן. הדבר הביא ליידי ביטוי את תג המחיר של חלקה של סלקום, השווה כ-520 מיליון שקל על פי הערכות מול השווי בספרים שעומד על כ-120 מיליון שקל, דבר שיכול להיות שחמק מעייני השוק.
תחום נוסף שבו סלקום מפגינה ביצועים חזקים הוא מכירת ציוד הקצה. פעילות רשת החנויות "דינמיקה", שבבעלות סלקום ממשיכה לצמוח בניגוד להערכות של השקות חלשות מצד יצרניות
הסמארטפונים. עם זאת, חשוב לזכור כי פעילות מסוג זה עתירת מחזור אך עם מרווחים נמוכים בד"כ.
- הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
האם השוק עדיין סקפטי?
על רקע המגמות החיוביות האלה, עולה השאלה האם השוק מפספס את מניות התקשורת. מצד אחד הביצועים אכן רשמו שיפור משמעותי
אך מהצד השני העליות במניות לא היו קטנות. סלקום ופרטנר רשמו עליות של 71% ו-52% במניותיהן בהתאמה במהלך 12 החודשים האחרונים.
למרות העלייה, היחסים הפיננסיים של החברות משתפר מרבעון לרבעון. פרטנר וסלקום ממשיכות להוריד את רמת החוב שלהן, כאשר האחרונה
רושמת יחס חוב/אביטדה ירד לרמת 1.16 לעומת 1.46 ברבעון המקביל. מכפיל הרווח ירד לרמה של 17-17.5 בשתי החברות (במידת הייצוג של הרבעון האחרון), נמוך ביחס למה שהציגו החברות בשנים האחרונות.
כאן אציין כי בדוחות האחרונים של סלקום רשמה החברה רווח של 19 מיליון
תחת סעיף אחרות, ולאחר בדיקה התברר שמדובר ברווחי פרויקטיים שהסתיימו, והחברה צפויה לרשום רווחים גם ברבעונים הבאים, ככל שתתקדם ותסיים פרויקטים נוספים.
למעשה, החברה מתקדמת בקצב מואץ בכל הנוגע לשיפור מבני, ולא רק במספרים הכספיים: בין אם זו ירידה מתמשכת
בחוב שירד ב-230 מיליון שקל בשנה האחרונה, ובין אם חיזוק המותג דרך פעולות שיווקיות ממוקדות כמו שנה חינם ללוחמים, ילדים או חבילות חכמות במיתוג מחדש, דבר שהחברה מצפה לראות תורם לשורה התחתונה בסופו של יום.
במבט קדימה, אנחנו אפילו עשוים לראות ירידה
נוספת במכפיל, ככל שרמות החוב ירדו ותשלומי המימון יפחתו, המחירים ישתפרו ואיתם הרווחיות, והוצאות ה-CAPEX יפחתו, בהמשך למגמה שליוותה את הרבעונים האחרונים.
עבור פרטנר, השיפורים האלה הובילו את החברה לחדש את חלוקת הדיבידנד בשנה שעברה, וכעת ייתכן שאפשר
לראות את "האור בקצה המנהרה" אצל סלקום. גם אם החברה לא תחדש את הדיבידנד בקרוב, נראה שלא ירחק היום שרמות החוב כבר לא יטרידו את החברה והמשקיעים כבעבר.
ומה בכל זאת יכול לעכב את המומנטום?
עם כל סימני השיפור, עדיין מוקדם להסיק
מסקנות נחרצות. תחרות עזה נמשכת, במיוחד בשוק הסיבים, שבו לפרטנר יש נתח שוק גבוה יותר ולבזק שליטה בתשתית, ותחום מכירת הציוד, שעליו סלקום נשענת כחלק מרכזי ממנועי ההכנסה, מציג רווחיות נמוכה ומושפע מתנודתיות עונתית.
גם תחום החשמל, אליו נכנסה סלקום
בשנה האחרונה, ממשיך לרשום הפסד תפעולי. לא ברור עדיין אם מדובר באפיק צמיחה או בסטייה אסטרטגית.
בשורה התחתונה
החברות מציגות תהליך הבראה שמתחיל לחלחל גם לדוחות הכספיים וגם לתפיסת המותג. גם נקודת המבט של האנליסטים נותרת חיובית,
כאשר הציפיות הן להמשך היציבות ואף גידול במחירי הסלולר. עם תזרים משתפר, ירידה חדה במינוף, וגידול בפעילות הליבה, ייתכן שהדרך למעמד פיננסי יציב הרבה יותר קרוב מתמיד.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.