ניר שטרן
צילום: תמר מצפי
דוחות

פז: רווח נקי של 135 מיליון שקל ברבעון וחלוקת דיבידנדנים של 120 מיליון שקל

בדוח הרבעון השני הציגה פז שיפור תפעולי בכל מגזרי הפעילות, והכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות עם צמיחה ברווחים

רן קידר |

קבוצת פז קמעונאות ואנרגיה פז אנרגיה 5.4%  מדווחת על הרבעון השני של 2025, הכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות והציגה צמיחה ברווחים, בנטרול אחרות. הרווח התפעולי של החברה, לפני אחרות ובנטרול השפעת הפסדי מלאי, צמח בכ-25% YOY לאור גידול בכלל מגזרי הפעילות, ובפרט עליה בפעילות התדלוק החשמלי, התאוששות במכירות הדס"ל ועלייה במכירות הדלקים בתחנות, על אף ההסלמה הביטחונית, המשך התרחבות של מגזר קמעונאות המזון. 

החברה דיווחה על הכנסות של 2.67 מיליארד שקל, ירידה של כ-12.5% לעומת כ־3.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מוסברת בעיקר בירידת מחירי הדלקים ובכך שברבעון המקביל נרשמה הכנסה חד פעמית בגין מימוש פזקר בסך של כ-162 מיליון שקל. ה־EBITDA הכולל של הקבוצה הסתכם ב-351 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-139 מיליון ₪, גידול של כ-50% ביחס לרווח נקי מנוטרל הכנסות אחרות ב-Q2.25 בגין הפעילות השוטפת. העלייה החדה ברווח בתקופה מיוחסת הן למומנטום החיובי בכלל מגזרי הפעילות, והן לקיטון בהוצאות המימון, בעיקר על רקע צמצום החוב.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל בגין הרבעון, כשהיום הקובע ה-08.09.25, ובכך השלימה חלוקות בהיקף כולל של 250 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. מדובר בהמשך יישום של מדיניות חלוקה לפיה 70% מהרווח הנקי מחולק לבעלי המניות, כשבמקרים של רווחי הון ממומשים שיעור החלוקה עולה ל-100%.

בנוסף, במסגרת תכנית ההתייעלות של פז, דיווחה החברה על מימוש נדל"ן שהניב רווח הון של 41 מיליון שקל במחצית השנה, מתוכם 9 מיליון שקל ברבעון השני. 

מבט רוחבי על המגזרים המרכזיים 

במגזר אנרגיה לתחבורה, הכולל את תחנות הדלק, שיווק ישיר, תדלוק תעופתי ותחום השמנים -  סך המכירות היה בכ-1.65 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי, לעומת 2.04 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 19.2% אשר נובע בעיקרו מירידה במחיר הדלקים. הרווח הגולמי הסתכם ב-273 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 262 מיליון שקל אשתקד, גדילה של 4.1%. ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-118 מיליון שקל לעומת 106 מיליון שקל אשתקד גידול של 11.3%. בתחום הטעינה החשמלית, פז הרחיבה את רשת העמדות הציבוריות שלה ליותר מ-100 אתרים, עם מכירת שיא של 6.4 מיליון קוט"ש ברבעון, זינוק של פי שניים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.


במגזר קמעונאות מזון, שכולל את רשתות הסופר השכונתיות וחנויות הנוחות yellow: סך המכירות היו 829 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 815 מיליון שקל אשתקד, גדילה של 1.7%. המכירות גדלו הן ברמה הכוללת והן בחנויות זהות,  עדות ליציבות ולביקושים חוזרים מצד הצרכן. 

הרווח הגולמי המתואם עמד על 287 מיליון שקל, עם צמיחה של 5.5% לעומת 272 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברווח התפעולי היתה צמיחה של 16.1%, עם 79 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA עמד על 130 מיליון שקל, עם צמיחה של 9.2% לעומת 119 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר הגז והאנרגיות המתחדשות, הכולל את פעילות פזגז ופרויקטים בינלאומיים בתחום החשמל, נרשמו הכנסות של 228 מיליון שקל, עלייה של 19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו היו 191 מיליון שקל הכנסות. בנוסף, נרשמה קפיצה של 69% ב-EBITDA שהגיע ל־44 מיליון שקל, תוך שיפור במרווחי הגפ"מ ועלייה בביקוש למכשירי חימום והסקה.  הרווח הגולמי הסתכם ב-69 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 57 מיליון שקל אשתקד, גידול של 21% ואילו הרווח התפעולי הסתכם ב-26 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 17 מיליון שקל אשתקד. הצמיחה מגיע בעקבות שיפור במרווח הגז והיקפי הפעילות בתחום הגז.

במגזר נדל"ן, ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-59 מיליון שקל לעומת 49 מיליון שקל אשתקד גידול של 20%. שנובע בעיקרו מרווחי הון רווחי הון ממימוש נדל"ן ועדכון שכר דירה ועלייה בתפוסה.


ברמת הקבוצה, ה־EBITDA הכולל הרבעוני הסתכם ב־351 מיליון שקל, גידול של 14% בפעילות השוטפת, והתזרים החופשי עמד על 168 מיליון שקל. במקביל, נמשכת מגמת הפחתת החוב: יתרת החוב נטו של פז ירדה לרמה של 2.44 מיליארד שקל בלבד, ירידה של מעל מיליארד שקל תוך כשנתיים.

גם מבחינת דירוג אשראי, פז נהנית מהכרת שוק ההון: חברת הדירוג מעלות אשררה את הדירוג ברמה של A פלוס, עם תחזית שעודכנה לחיובית. דירוג אגרות החוב של החברה נותר ברמה גבוהה של AA מינוס.

הנתונים מהרבעון משקפים חזרה הדרגתית לשגרה תפעולית, גם על רקע המלחמה המתמשכת והשפעתה על חלק מהפעילויות. מבנה הפעילות הרחב של פז, לצד שיפור ברווחיות וגידול בהכנסות, מאפשרים לה להמשיך לייצר ערך גם בתקופה של אי-ודאות מקומית ובינלאומית.

שווי השוק של פז הוא 6.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה עלתה המנייה ב-36.4% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-89%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 2.79%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"

בראיון לביזפורטל מנכ"ל חברת האשראי רן עוז מדבר על הצמיחה בתיק האשראי מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות במאות מיליוני שקלים; אופטימי לגבי היעד להגיע לרווח שנתי של כחצי מיליארד שקל,  חושב שהסינרגיה עם דלק קבוצה תתרום הרבה  ומאמין שהחשבונות העסקיים החוץ-בנקאיים והמימון לנדל"ן ימשיכו להניע את הצמיחה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.

ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת.


אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?

"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".

דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?

"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".

ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?