לאומי ירדה ב-3.2%, בית שמש זינקה ב-6.9%; הבנקים ירדו ב-2.9%

המדדים בת"א ירדו אחרי הראלי העוצמתי שנרשם במהלך השבוע האחרון, מדד ת"א 35 ירד כ-1.3%, מדד ת"א 90 יורד כ-1.5%, מדד הבנקים ירד ב-2.9%, ומדד הנדל"ן ירד ב-1.9%. קליל ירדה ב-6.9% לאחר שעלתה בכ-30% בחודש האחרון, גם אינרום עם ירידה של 6.4%. ירידות שערים נרשמות גם במדד ת"א בנייה, ומדד הביטוח שירד בכ-1.1%.

השקל המשיך להתחזק, כשהפעם הגורם המרכזי הוא זרימת הון מסיבית של משקיעים זרים לבורסה בתל אביב. הדולר נחלש והגיע שפל של יותר משנה. אחרי הקפיצה הקצרה שנרשמה בעקבות התקיפה באיראן, המטבע האמריקאי ממשיך להיחלש מול השקל, בין היתר על רקע המרת דולרים לשקלים מצד זרים הרוכשים מניות מקומיות ומפעילים לחץ ישיר על שער החליפין. (להרחבה: למה הדולר נופל? הסיבה שלא הכרתם)

"גם אם הנפט יזנק ל-120 דולר - אל תגיבו בהיסטריה" במורגן סטנלי אומרים למשקיעים במניות "לא להיכנס לפניקה; בדיקה היסטורית מראה שהשוק עולה אחרי אירועים גיאופוליטיים"; סבורים שרק אם הנפט יעלה ל-120 וישהה שם במשך חודשים רבים תהיה בעיה; בינתיים השווקים לדעתם לא צריכים לחשוש מאיראן

שוק האג"ח ללא תנועות משמעותיות, אג"ח ממשלתית בריבית קבועה ל-11 שנים עם ריבית של כ-4.5%.

• אודיוקודס זינקה 20%, אורביט 6%; הביטוח עלה 2.7%
• תורפז עלתה 4.7%, נאוויטס 2.9%; הבנקים הוסיפו 0.5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברת החשמל מדווחת על פגיעה באחד ממתקני החברה בדרום, וכתוצאה מכך יתכנו שיבושים באספקת החשמל. הפגיעה הזו בתשתית לאומית מגיעה אחרי שבשבוע שעבר פגע טיל במתקני בז״ן בחיפה והשבית אותו לשבוע, כשבמקום נהרגו שלושה עובדים. הפגיעה הישירה במתקן חברת החשמל בדרום הארץ היא חלק מטרגוט רחב של איראן על תשתיות האנרגיה בישראל וממשיכה את הפגיעה בבז"ן בחיפה; מערכות החשמל, מתקני הגז, בתי הזיקוק וחברות הדלק ספגו נזקים נקודתיים אבל מגלים עמידות - תמונת מצב של משק האנרגיה בישראל בצל מערכת "עם כלביא"

 כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'  ניסה לדחות עד כמה שאפשר את מתווה הפיצויים - אחרי הכל, זה כואב בכיס של האוצר זה יפגע בתקציב. אבל אין ברירה. המשק לוחץ. הפגיעה בעסקים הופכת להיות בהדרגה משמעותית והאוצר יספק פיצוי. על פניו, מדובר בפיצוי מגוחך, אם כי מתווה החל"ת שגם היה בעבר - בקוורנה ובמלחמה של ה-7 באוקטובר, הוא דרך לקצץ בהוצאות. החזרה למודל החל"ת מספקת הקלה מסוימת לחברות הקמעונאות כמו פוקס פוקס 0.28%   , גולף גולף 1.3%   , קסטרו קסטרו 3.09%    ואחרות. עבור רשתות שתלויות בפעילות סניפים ובביקוש צרכני, האפשרות לשלוח עובדים לחל"ת מאפשרת להן לצמצם הוצאות במהירות ולשמור על גמישות תזרימית וניהולית, מבלי להידרש לפיטורים המוניים. בתקופה של ירידה חדה בפדיונות והגבלות על פעילות מסחרית, מדובר במנגנון שמפחית את עוצמת הפגיעה בשורת הרווח שכן החברות יכולות לצמצם את ההוצאה השוטפת.

לפידות קפיטל מכרה 5.46% מדניה סיבוס לגופים מוסדיים תמורת 200 מיליון שקלים; העסקה בוצעה מחוץ לבורסה במחיר של כ-11,600 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק; הרווח החשבונאי כ-163 מיליון שקלים; לפידות נותרה עם שליטה מלאה בדניה והתחייבה לא למכור מניות נוספות בחצי השנה הקרובה

• "לבורסה יש עוד לאן לעלות" ומה יקרה מחר בשוק?
• מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למרות השמיים הסגורים והתחושה שהחברות הזרות לא יחזרו בקרוב, מניית אל על אל על 0.24%   רושמת ירידות מתונות,  במה שמרמז על הערכה שלפיה הלחימה לא תימשך זמן רב, אך ייתכן שמדובר בהנחה אופטימית מדי. המשקיעים מעריכים כי עם חזרה לשגרה, אל על תיהנה מתקופה של שליטה בשוק בשל מגבלות על חברות זרות, ואולי גם מהתאוששות איטית אך יציבה של תיירות נכנסת אך ייתכן שהתקופה תהיה קצרה במידה וזה יהיה בשילוב עם סיום המלחמה.

הציפיות לראלי בנפט ברקע התקיפה האמריקאית באיראן והחשש מסגירת מצר הורמוז נמוגה כאשר הנפט עולה פחות מהצפי, דבר שמכביד על מניות הסקטור בבורסה המקומית. מניית נאוויטס נאוויטס פטר יהש 1.34%   יורדת 3% ומניית דלק קבוצה דלק קבוצה 2.47%   מאבדת 2%.

אחרי שזינקו אתמול בחדות, הבנקים נסחרים בירידות במניות בהובלת בנק לאומי. הירידות אמנם מרגישות חדות, אך ברקע העליות האחרונות לא בהכרח משקפות שינוי מגמה, אלא משקיעים שמממשים חלק מהרווחים אחרי ראלי עוצמתי. המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים, יום המסחר הראשון אחרי התקיפה האמריקאית באיראן נסגר בירוק בוהק, כשמדד הבנקים רשם קפיצה חדה ממש בסגירת המסחר - מעלייה של 3.2% לעלייה של 4.5%, כאשר המשקיעים הזרים ככל הנראה אחראיים לזינוק.

מה קורה בחוזים העתידיים על וול סטריט? לא משהו דרמטי מדי. אחרי פתיחה אדומה ברקע התקיפה האמריקאית בסוף השבוע, המשקיעים מבינים כי השד לא נורא, והחוזים נסחרים ללא שינוי משמעותי. גם הנפט שרשם זינוק מוקדם יותר עבר לירידות ונסחר סביב 73.5$ לחבית. ואם בוול סטריט עסקינן - מה קורה עם המניה הכי חמה שם כרגע? פי 8 מאז ההנפקה בתחילת החודש, פי 20 ב-3 חודשים; חזון שאפתני, שוק צומח, מנכ"ל שיודע למכור חלומות - האם סירקל תספק את הסחורה?

הבורסה באופוריה.  בשבוע שעבר היא זינקה ב-8%, אתמול בכ-1.8% שהבנקים באטרף - עליות של 4.5% ביום אחד. הבנקים זכו לביקושים מהמשקיעים הזרים שהגבירו את הרכישות בסגירה. כסף גדול נכנס לכאן והזכרנו זאת כבר בתחילת המלחמה - הסרת איום הגרעין האיראני היא הורדה של פרמיית הסיכון של ישראל. יתרה מכך - ישראל ווינרית, והתדמית הזו מובילה לכאן השקעות. משקיעים רוכשים מניות גם בהתאם לתדמית. עשרות ומאות מניות נסחרות בלי קשר לתמחור שלהן כי הן מניות ווינריות. ככה גם משקיעים מתייחסים לשווקים.

ככל שהתדמית הזו תישאר אנחנו עולים וצפים לתודעה של המשקיעים - גם המוסדיים-הגדולים וגם הקטנים. אנחנו בחדשות, אנחנו על המפה, אנחנו חזקים, ניצחנו את איראן  ואנחנו צמודים לארה"ב. מסתכלים עלינו. 

לא בכדי, בוול סטריט ג'ורנל הייתה כתבה ראשית אתמול על השוק המקומי שכותרתה: מה שוק ההון המזנק בישראל אומר על המלחמה מול איראן? למרות מתקפת הטילים האיראנית על תל אביב וחיפה, סגירת נתב"ג והסלמה ביטחונית רחבה, שוק ההון הישראלי דווקא מזנק: מדד ת"א-125 רשם חמישה ימי עליות רצופים והוסיף לעלות גם לאחר תקיפות ארה"ב על אתרים גרעיניים באיראן. גם השקל מתחזק והאג"ח הממשלתיות שומרות על יציבות. מה עומד מאחורי האופטימיות? המשקיעים המקומיים למודי ניסיון בעימותים צבאיים, ויודעים שברוב המקרים ההשפעה על הכלכלה זמנית בלבד. הפעם נוספת לכך התחושה ששורת מבצעים צבאיים, כולל חיסול נסראללה והפגיעה בתשתיות האיראניות, צמצמה את ה"פרמיית הסיכון" הגיאופוליטית של ישראל. בכתבה אף ציינו את התשואות הגבוהות בשוק המקומי שהעפילו על אלה של מדדי ארה"ב.

זה כבר הוביל להשקעות-הזרמות של מוסדיים בשבוע האחרון, האמת שמאז מבצע הביפרים זה הוביל להזרמת כספים לכאן והעלה את הבורסה, ולמרות שהמחירים לא זולים זה המשיך - זה מה שגרם לזינוק של 4.5% אתמול בבנקים בסגירה.

יש בעולם מאות מיליוני משקיעים פרטיים שמשקיעים בבורסות בעיקר בוול סטריט. מספיק שאחד ל-1,000 יחליט שהוא קונה קרן סל ישראלית, או ישקיע ישירות במניות  (זה יותר נדיר) כדי שנזכה לביקושים של עשרות רבות של מיליארדים. הפוטנציאל גדול, אבל תמיד צריך לזכור שזה תרחיש אחד, אפשרי בהחלט, אבל יש סיכונים - אנחנו עדיין במלחמה ולא נראה שזה מסתיים. 

קריאה חשובה - היום שאחרי - התרחישים הכלכליים; על הנפט, המניות והכלכלה המקומית

האיראנים כנראה לא רוצים להישאר חייבים, אבל גם אין להם יותר מדי עם מה לנקום. אז הפרלמנט האיראני קרא לסגירת מצרי הורמוז, כך דווח בכלי התקשורת הרשמיים של טהראן, אך ההכרעה הסופית בנושא הועברה לידי המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן – הפרלמנט האיראני אישר את סגירת מיצרי הורמוז -ההחלטה עוברת למועצה לביטחון לאומי. עם זאת, השווקים הבינלאומיים מפנימים כי התגובה האיראנית עשויה להיות מצומצמת ועיקרה מראית עין, כאשר הסגירה של מצר הורמוז תהיה הכרזת מלחמה, גם עם בנות בריתה כמו סין ורוסיה.

סגן נשיא ארה”ב, ג’יי.די. ואנס, הגיב ביום ראשון ואמר כי צעד כזה יהווה “התאבדות” מצד איראן, שכן ״כלכלתה כולה נשענת על מעבר חופשי במצר הורמוז״. דרך מיצרי הורמוז עוברים 20% מאספקת הנפט בעולם, כך שסגירתו ומניעת מעבר ספינות נפט ו-LNG שיהווה מכה למחירי הנפט שם ככה זינקו בכ-20% בחודש האחרון. הנפט עולה היום בכ-1.6% בעקבות המתיחות סביב הנושא, פחות ממה שציפו הסוחרים דרך חוזי סוף השבוע, שציפו לעלייה חדה הרבה יותר. 

עליית מחירי הנפט עשויה להשפיע לחיוב על הבורסה בסקטורים נקודתיים. המרוויחות העיקריות הן חברות הנפט שממשיכות להפיק נפט בסביבת המחירים הגבוהים ושפעילותן לא שובשה בעקבות מצב החירום. נאוויטס לדוגמה, עלולה להמשיך את מסע העליה שלה בעקבות החדשות אודות סגירת מיצרי הורמוז. גם דלק תצא נשכרת מהחדשות. יחד איתם יש את ניו-מד, ישראמקו, רציו ואנרג׳יאן שמרוויחות מעליית מחירי הנפט.

חשוב לזכור שעליית מחירי הנפט היא אמנם חיובית למניות הנפט בטווח הקצר, אף בטווח הארוך היא מזיקה לכל המשק, לא רק המשק הישראלי, אלא המשק העולמי. עליה בת-קיימא במחירי הנפט גורמת לעליה באינפלציה וכתוצאה להשעיה בהורדת הריבית.

אמש הצהיר רה״מ נתניהו כי המלחמה תגמר ברגע שיושגו מטרות הלחימה, וכי ״לא נגרר למלחמת התשה״. המשמעות של הדבר היא שגם בלי הפלה של המשטר האיראני ייתכן והמערכה הזו תבוא אל סיומה. השגרה והמציאות החדשים שיווצרו פה מיד עם תום הלחימה מול איראן יקלו על הצטרפות של עוד מדינות להסכמי אברהם. 

על ההשפעה של הפסקת הלחימה מול משטר האייתולות כתבנו אתמול: המניות הביטחוניות נסחרות בירידות בבורסה בתל אביב - אלביט, נקסט ויז'ן, ארית, סולרום, טיאסג'י, טכנופלס, עין שלישית, אירודרום, אימקו ואחרות מאבדות גובה - גם מקרב החברות הוותיקות והגדולות יותר בענף וגם מבין החברות הקטנות, כולן נהנו מתשואות מרשימות בשנה החולפת של עשרות ומאות אחוזים. המשקיעים מריחים הסכם עם איראן - והביטחוניות נופלות

עובדים מהמקלט: איך המלחמה משפיעה על שוק העבודה? – שוק העבודה נמצא בשגרת מלחמה כבר כמעט שנתיים כשמעל לשבוע, עם פתיחת המלחמה עם איראן, יש לרבים קושי מאוד גדול להתעסק בעבודה השוטפת - העורף מלהטט בין אזעקות, מקלטים, ילדים ועבודה. איכות העבודה נפגעת, המעסיקים נפגעים. יש עובדים רבים שלא עובדים ולא זכאים לתשלום. איך מעסיקים ועובדים צריכים להתנהל בתקופה כזו ומה צריך לדעת על הזכויות שלכם והחובות שלכם? 

"אנחנו במצב מורכב, יש את ההנחיות של פיקוד העורף שמאוד חריפות כרגע", אומרת ד"ר לילך לוריא, מומחית לשוק העבודה מאוניברסיטת תל אביב - "חלק גדול ממקומות העבודה סגורים. עבודה מהבית היא בעיקרון פיתרון שנותן ודאות מסוימת - כלומר מי שיכול לעבוד מהבית יודע שימשיך לקבל שכר - אבל זה גם פתרון מוגבל מכיוון שיש הרבה אוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית גם אם המעסיק מאפשר, למשל אם יש ילדים בבית.

מדד ת"א 90             

מדד ת"א 125    

מדד ת"א 35     

דולר שקל רציף 0.11%       

BITCOIN 0.01%               

מחזור המסחר הסתכם בכ-3.26 מיליארד שקל

יפן נלחצת מתשואות שיא - ומקצצת את ההנפקות הארוכות: מה זה אומר לשווקים? משרד האוצר בטוקיו מאשר קיצוץ בהיקף של יותר מ־20 מיליארד דולר בהנפקות אגרות חוב ל־20, 30 ו־40 שנה; מדובר בשינוי יוצא דופן שמטרתו לבלום את זינוק התשואות; במקביל, יפן תעלה את קצב ההנפקה של האג"ח הקצרות בניסיון לאזן מחדש את השוק.

"אין חשש מהתלקחות הגזרה הירדנית כפי שמנסים לצייר" למרות שהמלחמה עם איראן מתנהלת מעל שטחה, ירדן שומרת על שקט ביטחוני וממשיכה לשתף פעולה עם ישראל; אבל ברחוב הירדני המצב שונה ויש עוינות גוברת כלפי ישראל. העוינות הזו לצד החשש מהתערבות איראנית, והמשבר הכלכלי מעמיקים את הלחץ הפנימי על המלך עבדאללה; מה קורה בירדן והאם יש סיכוי שאיראן תערער את המשטר?

מחירי השכירות בדרך למעלה? כ-9,000 מפונים עלולים להציף את השוק; המדינה העבירה את המפונים לבתי מלון, אבל בהמשך הם יחזרו לאזור וישכירו דירות - האם הביקושים מהם ירימו את המחירים? ולמה ייתכן שדווקא על רקע המלחמה, שכר הדירה עשוי לרדת

אחרי שנים ארוכות שבהן נסחרו הבנקים בישראל במכפילי הון שנעו סביב 0.7–1.0, נראה שמשהו מהותי השתנה. מכפילי ההון של הבנקים הגדולים, לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, נמצאים ברמות שלא נראו מאז 2008, ובחלק מהמקרים אפילו ברמות הגבוהות ביותר שנרשמו בהיסטוריה המודרנית. בנק מזרחי טפחות, למשל, מתקרב למכפיל של 1.7 על ההון, והבינלאומי נסחר מעל מכפיל 1.6. גם דיסקונט, שבעבר נסחר סביב 0.6 בלבד, מתקרב לרמות של 1.2. אלא שאם מכפילי ההון של הבנקים בשיא, יש לאן לעלות מכאן?