כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים
האם החל"ת ישולם רטרואקטיבית, מה הנוסחה למענקים - על המתווה של האוצר לעסקים ולעובדים
פיצוי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ניסה לדחות עד כמה שאפשר את מתווה הפיצויים - אחרי הכל, זה כואב בכיס של האוצר זה יפגע בתקציב. אבל אין ברירה. המשק לוחץ. הפגיעה בעסקים הופכת להיות בהדרגה משמעותית והאוצר יספק פיצוי. על פניו, מדובר בפיצוי מגוחך, אם כי מתווה החל"ת שגם היה בעבר - בקוורנה ובמלחמה של ה-7 באוקטובר, הוא דרך לקצץ בהוצאות. הנה הפרטים.
בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ויו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הודיע האוצר, כי לאור הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" בכוונתו להפעיל את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל״ת בכלל האזורים ברחבי הארץ. על רקע ההקלה בחל"ת, נראה שכבר בימים הקרובים יוציאו חברות רבות אלפי עובדים לחל"ת - כל עוד הקניונים סגורים, אין לרשתות צורך להחזיק עובדים רבים. בפועל - זו גם הקלה גדולה לעובדים. כי הם לא מקבלים שכר אם הם לא עובדים.
על פי המתווה, הפיצוי יוענקו רטרואקטיבית לעובדים שלא עבדו מיום 13 ביוני ועד 30 ביוני. אם המלחמה תימשך מעבר לתאריך זה, סביר שהמתווה יימשך. עלות המתווה לאוצר מסתכמת בכ-4-5 מיליארד שקל.
האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- ההונאה ברמי לוי: הקופאיות מ"עוקץ העגלות" זכאיות לפיצויי פיטורים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליסרון:
"לא תהיה ברירה אלא להוציא מאות אלפים לחל"ת"
המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל. על פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקלים עד 400 מיליון שקלים וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים מאי/או יוני 2025.
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 שקלים - 300,000 שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקלים - 400 מיליון שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.
הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקלים– 100 מיליון שקלים - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון שקלים - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקלים. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקלים.
במסגרת המענה הכולל, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל", זאת מתוך מטרה לייצר רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים. העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע 'עם כלביא'.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד. זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית, שנותן ודאות בתקופה של מלחמה".
יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני: "המתווה שמוצג הוא מתווה מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה. ועדת הכספים תהיה לכם לעזר בהעברת המתווה הזה לטובת התושבים והעסקים שנפגעו. אני מודה לשר האוצר ולכל עובדי רשות המסים ומס רכוש שעושים עבודת קודש. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית - הם טועים!"
יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "בימים אלו אנחנו שליחים של מדינת ישראל, של המשק, של העובדים, של צה"ל. זו המשימה שלנו. שמדינת ישראל תעמוד חזקה ואיתנה ותצא ממנה גם חזקה ואיתנה. כדי לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל אנחנו הגענו להסכם הזה. בשיתוף פעולה ניתן להביא ודאות מהירה לאזרחים בישראל ואני מברך על כך. עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. אני משבח את עובדי המגזר הציבורי שעושים לילות כימים, שנותנים את הלב ועובדים מסביב לשעון. העבודה לא תמה, כבר עכשיו יש לבנות תוכנית לאומית. אחרי שננצח בקרבות, נשקם ביחד את המדינה".
יו״ר נשיאות
המגזר העסקי דובי אמיתי: ״בזכות אחריות לאומית ושיתוף פעולה הדוק הצלחנו להגיע למתווה פיצויים שיעניק ודאות לעסקים ולעובדים ויתרום ליציבות המשק. המתווה שגובש פשוט, ישים ומיידי והוא נולד תוך פרק זמן קצר מתוך מחויבות משותפת של המדינה, המעסיקים והעובדים. לצד מתווה
הפיצויים, אנו חייבים לפעול לשמירת רציפות התפקוד של המשק, בכפוף מלא להנחיות פיקוד העורף ותוך שמירה מוחלטת על חיי אדם״.
לצד מתווה הפיצויים לעסקים, הוסכם גם על שורת הקלות משמעותיות במסלול החל"ת לעובדים: הזכאות לדמי אבטלה תורחב גם לעובדים שיוצאו לחל"ת
של 14 יום בלבד (ולא חודש כבעבר), יבוטל ניכוי ימי החופשה הצבורים מתקופת הזכאות, יבוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים לדמי האבטלה וכן תקופת האכשרה תקוצר ותידרש עבודה של שישה חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת. מדובר בהקלות שמרחיבות את רשת הביטחון גם עבור עובדים
זמניים וחדשים.
- 1.חיים 24/06/2025 07:02הגב לתגובה זושנאלצו להפסיק את לימוד התורה בזמן האזעקות
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
