כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים
האם החל"ת ישולם רטרואקטיבית, מה הנוסחה למענקים - על המתווה של האוצר לעסקים ולעובדים
פיצוי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ניסה לדחות עד כמה שאפשר את מתווה הפיצויים - אחרי הכל, זה כואב בכיס של האוצר זה יפגע בתקציב. אבל אין ברירה. המשק לוחץ. הפגיעה בעסקים הופכת להיות בהדרגה משמעותית והאוצר יספק פיצוי. על פניו, מדובר בפיצוי מגוחך, אם כי מתווה החל"ת שגם היה בעבר - בקוורנה ובמלחמה של ה-7 באוקטובר, הוא דרך לקצץ בהוצאות. הנה הפרטים.
בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ויו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הודיע האוצר, כי לאור הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" בכוונתו להפעיל את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל״ת בכלל האזורים ברחבי הארץ. על רקע ההקלה בחל"ת, נראה שכבר בימים הקרובים יוציאו חברות רבות אלפי עובדים לחל"ת - כל עוד הקניונים סגורים, אין לרשתות צורך להחזיק עובדים רבים. בפועל - זו גם הקלה גדולה לעובדים. כי הם לא מקבלים שכר אם הם לא עובדים.
על פי המתווה, הפיצוי יוענקו רטרואקטיבית לעובדים שלא עבדו מיום 13 ביוני ועד 30 ביוני. אם המלחמה תימשך מעבר לתאריך זה, סביר שהמתווה יימשך. עלות המתווה לאוצר מסתכמת בכ-4-5 מיליארד שקל.
האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה
- ההונאה ברמי לוי: הקופאיות מ"עוקץ העגלות" זכאיות לפיצויי פיטורים?
- 278 אלף הלוואות נדחו מאז המלחמה, בנק ישראל מרחיב את מתווה הסיוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליסרון:
"לא תהיה ברירה אלא להוציא מאות אלפים לחל"ת"
המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל. על פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקלים עד 400 מיליון שקלים וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים מאי/או יוני 2025.
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 שקלים - 300,000 שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.
- הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
- הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקלים - 400 מיליון שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.
הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקלים– 100 מיליון שקלים - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון שקלים - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקלים. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקלים.
במסגרת המענה הכולל, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל", זאת מתוך מטרה לייצר רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים. העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע 'עם כלביא'.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד. זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית, שנותן ודאות בתקופה של מלחמה".
יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני: "המתווה שמוצג הוא מתווה מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה. ועדת הכספים תהיה לכם לעזר בהעברת המתווה הזה לטובת התושבים והעסקים שנפגעו. אני מודה לשר האוצר ולכל עובדי רשות המסים ומס רכוש שעושים עבודת קודש. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית - הם טועים!"
יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "בימים אלו אנחנו שליחים של מדינת ישראל, של המשק, של העובדים, של צה"ל. זו המשימה שלנו. שמדינת ישראל תעמוד חזקה ואיתנה ותצא ממנה גם חזקה ואיתנה. כדי לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל אנחנו הגענו להסכם הזה. בשיתוף פעולה ניתן להביא ודאות מהירה לאזרחים בישראל ואני מברך על כך. עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. אני משבח את עובדי המגזר הציבורי שעושים לילות כימים, שנותנים את הלב ועובדים מסביב לשעון. העבודה לא תמה, כבר עכשיו יש לבנות תוכנית לאומית. אחרי שננצח בקרבות, נשקם ביחד את המדינה".
יו״ר נשיאות
המגזר העסקי דובי אמיתי: ״בזכות אחריות לאומית ושיתוף פעולה הדוק הצלחנו להגיע למתווה פיצויים שיעניק ודאות לעסקים ולעובדים ויתרום ליציבות המשק. המתווה שגובש פשוט, ישים ומיידי והוא נולד תוך פרק זמן קצר מתוך מחויבות משותפת של המדינה, המעסיקים והעובדים. לצד מתווה
הפיצויים, אנו חייבים לפעול לשמירת רציפות התפקוד של המשק, בכפוף מלא להנחיות פיקוד העורף ותוך שמירה מוחלטת על חיי אדם״.
לצד מתווה הפיצויים לעסקים, הוסכם גם על שורת הקלות משמעותיות במסלול החל"ת לעובדים: הזכאות לדמי אבטלה תורחב גם לעובדים שיוצאו לחל"ת
של 14 יום בלבד (ולא חודש כבעבר), יבוטל ניכוי ימי החופשה הצבורים מתקופת הזכאות, יבוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים לדמי האבטלה וכן תקופת האכשרה תקוצר ותידרש עבודה של שישה חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת. מדובר בהקלות שמרחיבות את רשת הביטחון גם עבור עובדים
זמניים וחדשים.
- 1.חיים 24/06/2025 07:02הגב לתגובה זושנאלצו להפסיק את לימוד התורה בזמן האזעקות
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
