כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים
האם החל"ת ישולם רטרואקטיבית, מה הנוסחה למענקים - על המתווה של האוצר לעסקים ולעובדים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ניסה לדחות עד כמה שאפשר את מתווה הפיצויים - אחרי הכל, זה כואב בכיס של האוצר זה יפגע בתקציב. אבל אין ברירה. המשק לוחץ. הפגיעה בעסקים הופכת להיות בהדרגה משמעותית והאוצר יספק פיצוי. על פניו, מדובר בפיצוי מגוחך, אם כי מתווה החל"ת שגם היה בעבר - בקוורנה ובמלחמה של ה-7 באוקטובר, הוא דרך לקצץ בהוצאות. הנה הפרטים.
בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ויו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הודיע האוצר, כי לאור הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" בכוונתו להפעיל את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל״ת בכלל האזורים ברחבי הארץ. על רקע ההקלה בחל"ת, נראה שכבר בימים הקרובים יוציאו חברות רבות אלפי עובדים לחל"ת - כל עוד הקניונים סגורים, אין לרשתות צורך להחזיק עובדים רבים. בפועל - זו גם הקלה גדולה לעובדים. כי הם לא מקבלים שכר אם הם לא עובדים.
על פי המתווה, הפיצוי יוענקו רטרואקטיבית לעובדים שלא עבדו מיום 13 ביוני ועד 30 ביוני. אם המלחמה תימשך מעבר לתאריך זה, סביר שהמתווה יימשך. עלות המתווה לאוצר מסתכמת בכ-4-5 מיליארד שקל.
האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- ההונאה ברמי לוי: הקופאיות מ"עוקץ העגלות" זכאיות לפיצויי פיטורים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליסרון:
"לא תהיה ברירה אלא להוציא מאות אלפים לחל"ת"
המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל. על פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקלים עד 400 מיליון שקלים וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים מאי/או יוני 2025.
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12,000 שקלים - 300,000 שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקלים - 400 מיליון שקלים בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.
הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקלים– 100 מיליון שקלים - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון שקלים - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקלים. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון ש״ח יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקלים.
במסגרת המענה הכולל, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל", זאת מתוך מטרה לייצר רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים. העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע 'עם כלביא'.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד. זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית, שנותן ודאות בתקופה של מלחמה".
יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני: "המתווה שמוצג הוא מתווה מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה. ועדת הכספים תהיה לכם לעזר בהעברת המתווה הזה לטובת התושבים והעסקים שנפגעו. אני מודה לשר האוצר ולכל עובדי רשות המסים ומס רכוש שעושים עבודת קודש. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית - הם טועים!"
יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "בימים אלו אנחנו שליחים של מדינת ישראל, של המשק, של העובדים, של צה"ל. זו המשימה שלנו. שמדינת ישראל תעמוד חזקה ואיתנה ותצא ממנה גם חזקה ואיתנה. כדי לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל אנחנו הגענו להסכם הזה. בשיתוף פעולה ניתן להביא ודאות מהירה לאזרחים בישראל ואני מברך על כך. עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. אני משבח את עובדי המגזר הציבורי שעושים לילות כימים, שנותנים את הלב ועובדים מסביב לשעון. העבודה לא תמה, כבר עכשיו יש לבנות תוכנית לאומית. אחרי שננצח בקרבות, נשקם ביחד את המדינה".
יו״ר נשיאות
המגזר העסקי דובי אמיתי: ״בזכות אחריות לאומית ושיתוף פעולה הדוק הצלחנו להגיע למתווה פיצויים שיעניק ודאות לעסקים ולעובדים ויתרום ליציבות המשק. המתווה שגובש פשוט, ישים ומיידי והוא נולד תוך פרק זמן קצר מתוך מחויבות משותפת של המדינה, המעסיקים והעובדים. לצד מתווה
הפיצויים, אנו חייבים לפעול לשמירת רציפות התפקוד של המשק, בכפוף מלא להנחיות פיקוד העורף ותוך שמירה מוחלטת על חיי אדם״.
לצד מתווה הפיצויים לעסקים, הוסכם גם על שורת הקלות משמעותיות במסלול החל"ת לעובדים: הזכאות לדמי אבטלה תורחב גם לעובדים שיוצאו לחל"ת
של 14 יום בלבד (ולא חודש כבעבר), יבוטל ניכוי ימי החופשה הצבורים מתקופת הזכאות, יבוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים לדמי האבטלה וכן תקופת האכשרה תקוצר ותידרש עבודה של שישה חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת. מדובר בהקלות שמרחיבות את רשת הביטחון גם עבור עובדים
זמניים וחדשים.
- 1.חיים 24/06/2025 07:02הגב לתגובה זושנאלצו להפסיק את לימוד התורה בזמן האזעקות
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
