עובדים
צילום: Alex Kotliarskyi on Unsplash

האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה

החשש מחל"ת חוזר: ההסתדרות מזהירה מפני משבר ארוך בשוק העבודה בעקבות המלחמה עם איראן; וגם - מה קיבלו העובדים בקורונה ובמלחמה ב-7 באוקטובר וכל מה שצריך לדעת על חל"ת 

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה חל"ת

ההתחלה היתה אופוריה, אבל בהדרגה הפנים הציבור שלתקיפה באיראן יש מחיר כבד. השאלה הגדולה בהיבט הצבאי היא האם המטרה - חיסול יכולות הגרעין בכלל אפשרית? השאלה הגיאופוליטית היא בנוגע להתערבות של ארה"ב בתקיפה או דרך מו"מ. יש הרבה שאלות ואי וודאות כשהפעם נתרכז בשאלה הגדולה בהיבט של העובדים - האם העבודה נמשכת כסדרה? 

ככלל אין תשובה מוחלטת. יש חובה על פי צו של שר העבודה להגיע לעבודה במפעלים וחברות חיוניים ויש רשימה סגורה של גופים כאלו, מנגד יש אי בהירות לגבי התקהלות והגעה למשרד. על פניו, עובדים שלא עבדו היום ולא יעבדו מחר ובימים הקרובים לא זכאים שלכר, בפועל, המעסיקים גמישים יותר והם כנראה יספקו להם ימי חופש מול התשלום, אבל המעסיקים לא יוכלו לסחוב על גבם את עלויות העובדים. 

במקביל, בשל המצב חירום, קניונים סגורים, השוק נמצא בהילוך נמוך, ועסקים נפגעים. דווקא העסקים הקטנים-בינוניים נפגעים יותר מכולם והשאלה אם הם ימשיכו להעסיק עובדים כרגיל והאם הם יקבלו פיצוי על הפגיעה בהכנסות? הדברים נכון לעכשיו לא ברורים ולא מגובשים. נזכיר שגם בשבעה באוקטובר היתה בתחילת הדרך אי וודאות גדולה, בהמשך האוצר סיפק "כיפת ברזל כלכלית לעסקים", אבל למרות שבצלאל סמוטריץ' הבטיח זאת מעל במה, זה לא היה נכון - בשטח, עסקים רבים הגישו בקשות אמיתיות ונדחו או קיבלו חלק מהסכום שדרשו מסיבות וטענות שונות.     


מצב חירום עד סוף יוני - מה זה אומר? 


המשק נכנס לשגרת חירום ממושכת, וההגבלות שלמעשה סוגרות עסקים לא חיוניים עד סוף יוני מעוררות חשש כבד בקרב עובדים ומעסיקים כאחד. החשש המרכזי הוא חזרה המונית לחל"ת (חופשה ללא תשלום), שמזכירה את התקופות הקשות של מגפת הקורונה והמלחמה באוקטובר 2023. ההסתדרות, בראשות יו"ר ארנון בר-דוד, מזהירה כי ללא התערבות ממשלתית מיידית, שוק העבודה עלול להתדרדר למשבר ארוך טווח. בינתיים, הממשלה לא הציגה מתווה פיצוי לעסקים או לעובדים, והמצב מחריף מדי יום.

ההגבלות הנוכחיות, שנובעות ממצב ביטחוני מורכב, כוללות סגירה של עסקים לא חיוניים כמו קניונים, רשתות אופנה, בתי קפה, מספרות, חדרי כושר ומרכזי בילוי. הסגירה שעשויה להיות  להימשך שבועות, יוצרת לחץ כלכלי כבד על המגזר הפרטי. מעסיקים עדיין לא מרגישים זאת, אבל עוד שבוע-שבועיים כבר יהיה לחץ גדול מצד המעסיקים - לפיצוי ולפתרון לעובדים. חל"ת (חופשה ללא תשלום) היא אפשרות ריאלית. 

העובדים, בתחושת דז'ה-וו - אם התקופה הזו תימשך, יש סכנה לעבודה וגם למקום העבודה. עצמאיים ירגישו את זה ראשונים, אבל שוב - אנחנו בימים הראשונים, הבעיה תצוף עוד שבוע ומעלה. 

במכתב ששלח יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא דרש לקיים פגישה דחופה ולהקים מנגנון תמיכה מיידי לעובדים ולמעסיקים. "המצב הביטחוני החריג וההגבלות החמורות יצרו מצוקה ממשית בשוק העבודה, שעלולה להפוך למשבר בעל השלכות ארוכות טווח", כתב בר-דוד. הוא הדגיש כי העובדים נמצאים במצב קשה: חלקם לא יכולים להגיע לעבודה עקב היעדר תחבורה או סגירת בתי ספר, ואחרים נאלצים להתמודד עם השלכות ישירות של הלחימה.

קיראו עוד ב"קריירה"

בר-דוד קרא להקמת מנגנון, ללא בירוקרטיה מסורבלת, שיאפשר תשלום שכר מיידי לעובדים שנפגעו מהמצב, לצד שיפוי למעסיקים שסובלים מירידה חדה בהכנסות. הוא הציע להתבסס על מודל החל"ת שהופעל בתקופת הקורונה, אך עם התאמות למציאות הנוכחית, שבה המשבר משלב אתגרים ביטחוניים וכלכליים ייחודיים.

מהו חל"ת?

חל"ת, חופשה ללא תשלום, הוא מצב שבו עובד יוצא לחופשה זמנית ללא שכר, אך שומר על יחסי עובד-מעסיק. כלומר, הוא לא מפוטר ויכול, תיאורטית, לחזור לעבודתו כשהמצב מאפשר זאת. עם זאת, עבור עובדים רבים, חל"ת הוא מכה כלכלית קשה. עובד שמוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, אך רק לאחר המתנה של 30 יום ועמידה בתנאי זכאות מחמירים, כמו תקופת אכשרה מספקת. עם זאת, בתקופת הקורונה הופעל החל"ת מהיום הראשון של החופשה. 

הבעיה מחריפה כאשר חל"ת נכפה על עובדים ללא הסכמתם. במקרים כאלה, החל"ת עלול להיחשב כהרעת תנאים, מה שמאפשר לעובד להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים. עבור מעסיקים, מדובר בסיכון נוסף: לא רק שהם מפסידים עובדים, אלא שהם גם נדרשים לשלם פיצויים בתקופה שבה ההכנסות שלהם כבר נפגעו קשות.

בניגוד למשברים קודמים, כמו הקורונה או המלחמה מול חמאס ב-2023, הפעם הממשלה טרם הציגה תכנית סיוע כלכלי לעסקים או לעובדים, אבל מבדיקת ביזפורטל עולה כי יש תוכנית בתהליך. 

 במהלך הקורונה, המדינה מימנה דמי אבטלה לעובדים בחל"ת והציעה מענקים לעסקים. במלחמת 2023, הופעלו תכניות סיוע לעסקים בדרום ובצפון שנפגעו ישירות.


שאלות ותשובות: מה צריך לדעת על חל"ת והמשבר הנוכחי?

מה זה חל"ת?

חל"ת הוא חופשה ללא תשלום שבה העובד לא מקבל שכר, אך נשמר הקשר עם המעסיק. המטרה היא לשמר את העובד מבלי לפטר אותו, עד שיהיה אפשר לחזור לעבודה.


מי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת?

עובדים שיוצאים לחל"ת לתקופה של מעל 30 יום יכולים להגיש בקשה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים, כמו תקופת עבודה מינימלית לפני החל"ת.


מי מחליט על חל"ת?

המעסיק, אך ההחלטה צריכה להיות בהסכמה עם העובד. אם החל"ת נכפה, העובד עשוי לטעון להרעת תנאים ולהתפטר תוך דרישה לפיצויים.


האם המדינה מפצה עובדים בחל"ת?

נכון לעכשיו, אין מתווה פיצוי ייעודי. בעבר הופעלו תכניות סיוע, אך כרגע העובדים תלויים אך ורק בדמי אבטלה, אם הם זכאים לכך.


האם מעסיקים מקבלים סיוע?

לא כרגע. המדינה לא הכריזה על תכנית החזרים או מענקים לעסקים שנפגעו מההגבלות הנוכחיות. האוצר על המדוכה ואם המערכה תתארך הוא יציג סיוע ופתרון כלכלי למעסיקים ועובדים. כל פתרון שיציע יהיה חלקי. אין למדינה את היכולת לתת מענה מלא. 


מה עושה ההסתדרות?

ההסתדרות דורשת מהאוצר להקים מנגנון תמיכה מיידי לעובדים ולמעסיקים. בר-דוד קרא לפגישה דחופה עם הממשלה ולהפעלת מודל דומה לזה של הקורונה.


מה קורה אם העסק פתוח, אבל העובד לא יכול להגיע?

במקרה כזה, אין זכאות אוטומטית לחל"ת או לדמי אבטלה. העובד צריך לתאם עם המעסיק, ולעיתים ייאלץ להשתמש בימי חופשה או מחלה.


מה הסיכונים אם המצב יימשך?

ללא סיוע ממשלתי, שוק העבודה יסבול מעלייה באבטלה, לצד פשיטות רגל של עסקים והאטה כלכלית. העצמאיים נמצאים במצב רגיש במיוחד, הם נפגעים מיד מהמצב. 




תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 16/06/2025 04:21
    הגב לתגובה זו
    שואל בשביל חבר
  • 1.
    מיקי 15/06/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    יש מעסיקים גברים שלא מפטרים ולא מוציאים לחלת כי מבינים את הכוח האנושי הוא חשוב
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.

עובדים
צילום: דאלי

המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה

איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?

ענת גלעד |

האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI. 

חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.  

עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר,  מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים -  פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.

AI כגורם מרכזי בשוק העבודה

בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת  כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.

בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,