התקיפה האמריקנית באיראן שהצטרפה לתקיפות הישראליות היא אירוע היסטורי. לא רק צבאי, אלא גם עם משמעות כלכלית. ההתקפה שכוונה ישירות ללב תוכנית הגרעין האיראנית פגעה מאוד ביכולות הגרעין, אם כי לא ברור אם הגרעין האיראני חוסל - ספקות בקשר לחיסול הגרעין האיראני - למרות דברי טראמפ, אך מה שמעניין את רוב העולם הוא פחות הגרעין ויותר מחירי הנפט והמשמעות הכלכלית. לאמריקאים מאוד חשוב לשמור על מחירי הדלק נמוכים, טראמפ הבטיח מחירים נמוכים והסלמה במלחמה יכולה להעלות את המחירים. יש מספר תרחישים להמשך, הנה התרחישים הכלכליים ליום שאחרי.  

תרחיש ראשון: איראן מודה בהפסד, בולעת את העלבון ונכנעת

יש תרחיש חיובי שבו איראן פשוט לא מגיבה, לפחות לא צבאית. במצב כזה, המתקפה האמריקנית והישראלית נתפסת כהצלחה גדולה. המשקיעים ינשמו לרווחה, הנפט יירד בחדות, ומדדי המניות – מהנאסד"ק ועד תל אביב 35 – עשויים לרשום עליות חדות.

זה לא תרחיש מופרך. טראמפ עצמו הבהיר כי התקיפה נועדה "לנטרל את האיום" – ולא יותר. וגם קא לדבר על שלום - "עכשיו זה הזמן לשלום!" המסר ברור: איראן יכולה להפסיק כאן, ולהישאר על הרגליים. בהיסטוריה של האזור, יש דוגמאות לתרחישים כאלה, למשל במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 שהסתיימה באקורד של כניעה שקטה מצד איראן, לאחר שנים של שחיקה. 

במקרה כזה, המנצחת הגדולה תהיה הכלכלה העולמית - יוסר איום גדול וכאמור מחיר הנפט שכל כך חשוב לטראמפ, יירד. 

בכל אחד משני התרחישים הבאים יש גם שאלה חשובה בקשר למיצרי הורמוז. אם איראן תסגור את המיצרים ונראה שזה מה שהיא מתכננת, אזי מחירי הנפט צפויים לעלות.  סגירת המיצרים תבלום הובלה של כרבע מהפקת הנפט בעולם, תפגע בשכנות של איראן, יצואניות הנפט, ותרים את המחירים. השאלה מה תהיה התגובה של ארה"ב והמערב. הם לא ייתנו לזה להתארך.

• הנפט בצניחה רצופה: עודף היצע מאפיל על המתח הגיאו פוליטי
• אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תרחיש שני: איראן תוקפת את ארה"ב – והאזור נכנס להסלמה מהירה

אפשרות נוספת, חמורה, היא תגובה איראנית חריפה - הפעם לא רק דרך שליחים אזוריים, אלא תקיפה ישירה של בסיסים אמריקניים באזור. במקרה כזה, מתקני צבא אמריקניים בעיראק, כווית, בחריין או קטר עלולים להיפגע, מה שיגרור תגובה אמריקנית נרחבת נוספת.

איראן, שמחזיקה ביכולות טילים בליסטיים ובמיליציות מקומיות עם גישה לשטח, עשויה להפעיל מנגנון של תקיפות בזירות רבות בו-זמנית. הדבר יוביל מיד לעליית מחירים חדה בנפט, חשש בשווקים, והתחזקות כנראה של הזהב והמטבעות הבטוחים.

במצב של הסלמה, המניות הביטחוניות, בניגוד לשוק, עשויות לעלות בהנחה שההצטיידות במערכות צבאיות לא הולכת להיעצר. דווקא הסכם שלום, עשוי להוריד את המניות הביטחוניות בניגוד למה שיקרה בשוק כולו. 

• "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...

תרחיש שלישי: מלחמה בעצימות נמוכה – אבל מתישה

מדובר בתרחיש שכבר מתחיל לקרום עור וגידים, ולכאורה נראה "מנוהל" – אבל הוא יכול להפוך לסיוט כלכלי. איראן לא מגיבה בתקיפה ישירה ומיידית, אך מפעילה את שליחיה בזירות השונות – חיזבאללה בלבנון, המיליציות בעיראק, החות'ים בתימן, ואולי גם בסוריה.

בתרחיש הזה, ישראל נגררת למערכה של שבועות ארוכים, אולי חודשים. העורף הישראלי נשאר תחת איום יומיומי של טילים, המשק עובד בחצי כוח, חלק מהמפעלים מושבתים, והפגיעה הכלכלית מצטברת בהדרגה - יש נזק של מיליארדים רבים.

במצב כזה, הנפט אמנם לא מזנק כמו בתרחיש של הסלמה מלאה, אך השווקים כן מגיבים בשל החשש ממלחמה מתמשכת. האופוריה בבורסה בת"א יכולה להתחלף כשבכל רגע נתון השוק יתנהל בהתאם להערכה של מה יקרה בימים הקרובים. כל עוד תהיה תקווה והערכה לסיום, השוק יחזיק ואפילו יעלה, אם תהיה הנחה שזה הולך להיות אורך, השוק יכול לאבד גובה. 

תרחיש רביעי: קריסת המשטר האיראני

תרחיש מרחיק לכת שנראה שסבירותו נמוכה אך לא אפסית, הוא שינוי שלטוני באיראן - אם כתוצאה מהפיכה צבאית, מרד עממי, או חיסולם של המנהיג העליון חמינאי ויורשו. 

באיראן שוררת תקופה כלכלית קשה, הציבור מאוכזב וחלק מהעם מלכתחילה אינו מרוצה מהשלטון הנוכחי. הבעיה שנפילת שלטון היא לא עניין שיודעים איך הוא יסתיים - וואקום שלטוני - ראו מה שקרה בעיראק - הוא מתכון לצרות, לעליית קיצוניים, עלית ארגוני טרור, כאוס ועימותים מתמשכים.

השווקים יאהבו ככל הנראה את נפילת המשטר הנוכחי, לפחות בשלב הראשון.