נפט (גרוק)
נפט (גרוק)
תחזית

היום שאחרי - התרחישים הכלכליים; על הנפט, המניות והכלכלה המקומית

מלחמה, שלום, התשה, קריסת המשטר - מה התרחישים ואיך צפוי כל אחד מהם  עשוי להשפיע על השווקים?

אדיר בן עמי | (7)
נושאים בכתבה מחיר הנפט

התקיפה האמריקנית באיראן שהצטרפה לתקיפות הישראליות היא אירוע היסטורי. לא רק צבאי, אלא גם עם משמעות כלכלית. ההתקפה שכוונה ישירות ללב תוכנית הגרעין האיראנית פגעה מאוד ביכולות הגרעין, אם כי לא ברור אם הגרעין האיראני חוסל - ספקות בקשר לחיסול הגרעין האיראני - למרות דברי טראמפ, אך מה שמעניין את רוב העולם הוא פחות הגרעין ויותר מחירי הנפט והמשמעות הכלכלית. לאמריקאים מאוד חשוב לשמור על מחירי הדלק נמוכים, טראמפ הבטיח מחירים נמוכים והסלמה במלחמה יכולה להעלות את המחירים. יש מספר תרחישים להמשך, הנה התרחישים הכלכליים ליום שאחרי.  

תרחיש ראשון: איראן מודה בהפסד, בולעת את העלבון ונכנעת

יש תרחיש חיובי שבו איראן פשוט לא מגיבה, לפחות לא צבאית. במצב כזה, המתקפה האמריקנית והישראלית נתפסת כהצלחה גדולה. המשקיעים ינשמו לרווחה, הנפט יירד בחדות, ומדדי המניות – מהנאסד"ק ועד תל אביב 35 – עשויים לרשום עליות חדות.

זה לא תרחיש מופרך. טראמפ עצמו הבהיר כי התקיפה נועדה "לנטרל את האיום" – ולא יותר. וגם קא לדבר על שלום - "עכשיו זה הזמן לשלום!" המסר ברור: איראן יכולה להפסיק כאן, ולהישאר על הרגליים. בהיסטוריה של האזור, יש דוגמאות לתרחישים כאלה, למשל במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 שהסתיימה באקורד של כניעה שקטה מצד איראן, לאחר שנים של שחיקה. 

במקרה כזה, המנצחת הגדולה תהיה הכלכלה העולמית - יוסר איום גדול וכאמור מחיר הנפט שכל כך חשוב לטראמפ, יירד. 


בכל אחד משני התרחישים הבאים יש גם שאלה חשובה בקשר למיצרי הורמוז. אם איראן תסגור את המיצרים ונראה שזה מה שהיא מתכננת, אזי מחירי הנפט צפויים לעלות.  סגירת המיצרים תבלום הובלה של כרבע מהפקת הנפט בעולם, תפגע בשכנות של איראן, יצואניות הנפט, ותרים את המחירים. השאלה מה תהיה התגובה של ארה"ב והמערב. הם לא ייתנו לזה להתארך.


תרחיש שני: איראן תוקפת את ארה"ב – והאזור נכנס להסלמה מהירה

אפשרות נוספת, חמורה, היא תגובה איראנית חריפה - הפעם לא רק דרך שליחים אזוריים, אלא תקיפה ישירה של בסיסים אמריקניים באזור. במקרה כזה, מתקני צבא אמריקניים בעיראק, כווית, בחריין או קטר עלולים להיפגע, מה שיגרור תגובה אמריקנית נרחבת נוספת.

איראן, שמחזיקה ביכולות טילים בליסטיים ובמיליציות מקומיות עם גישה לשטח, עשויה להפעיל מנגנון של תקיפות בזירות רבות בו-זמנית. הדבר יוביל מיד לעליית מחירים חדה בנפט, חשש בשווקים, והתחזקות כנראה של הזהב והמטבעות הבטוחים.

במצב של הסלמה, המניות הביטחוניות, בניגוד לשוק, עשויות לעלות בהנחה שההצטיידות במערכות צבאיות לא הולכת להיעצר. דווקא הסכם שלום, עשוי להוריד את המניות הביטחוניות בניגוד למה שיקרה בשוק כולו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תרחיש שלישי: מלחמה בעצימות נמוכה – אבל מתישה

מדובר בתרחיש שכבר מתחיל לקרום עור וגידים, ולכאורה נראה "מנוהל" – אבל הוא יכול להפוך לסיוט כלכלי. איראן לא מגיבה בתקיפה ישירה ומיידית, אך מפעילה את שליחיה בזירות השונות – חיזבאללה בלבנון, המיליציות בעיראק, החות'ים בתימן, ואולי גם בסוריה.

בתרחיש הזה, ישראל נגררת למערכה של שבועות ארוכים, אולי חודשים. העורף הישראלי נשאר תחת איום יומיומי של טילים, המשק עובד בחצי כוח, חלק מהמפעלים מושבתים, והפגיעה הכלכלית מצטברת בהדרגה - יש נזק של מיליארדים רבים.

במצב כזה, הנפט אמנם לא מזנק כמו בתרחיש של הסלמה מלאה, אך השווקים כן מגיבים בשל החשש ממלחמה מתמשכת. האופוריה בבורסה בת"א יכולה להתחלף כשבכל רגע נתון השוק יתנהל בהתאם להערכה של מה יקרה בימים הקרובים. כל עוד תהיה תקווה והערכה לסיום, השוק יחזיק ואפילו יעלה, אם תהיה הנחה שזה הולך להיות אורך, השוק יכול לאבד גובה. 

תרחיש רביעי: קריסת המשטר האיראני

תרחיש מרחיק לכת שנראה שסבירותו נמוכה אך לא אפסית, הוא שינוי שלטוני באיראן - אם כתוצאה מהפיכה צבאית, מרד עממי, או חיסולם של המנהיג העליון חמינאי ויורשו. 

באיראן שוררת תקופה כלכלית קשה, הציבור מאוכזב וחלק מהעם מלכתחילה אינו מרוצה מהשלטון הנוכחי. הבעיה שנפילת שלטון היא לא עניין שיודעים איך הוא יסתיים - וואקום שלטוני - ראו מה שקרה בעיראק - הוא מתכון לצרות, לעליית קיצוניים, עלית ארגוני טרור, כאוס ועימותים מתמשכים.

השווקים יאהבו ככל הנראה את נפילת המשטר הנוכחי, לפחות בשלב הראשון. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהוואי 23/06/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית הארורה תמשיך לבזוז
  • 6.
    לא יאומן 23/06/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    למרות כל החגיגה והעליות..והרוחים העצומים......רציו נמוכה עדין 21 אחוזמהשיא שלה מלפניי 9 שנים....21 אחוז מהשיא !!!!!! כשבשיא אמרו שהיא צריכה לעלות עוד 30 אחוז..מה קורה פה לעזזאל
  • 5.
    לא מסכים !! 23/06/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
    לא מסכים !!!!!כל מיניי תאוריות...אם האירנים יסגרו את המייצרים כל העולם יהיה נגדם והם הראשונים שיפגעו.2 תמיד ארהב ונצואלה וגם מדינות אחרות יכולות לעלות את התפוקה שלהן..
  • 4.
    אנונימי 23/06/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הבנקים הגדולים יחגגו
  • 3.
    אנונימי 23/06/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הגדולים דעתי ידהרו מעלה מעלה
  • 2.
    הנפט בכל מקרה לכוון ה 50 דולר. (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נפט גז ובנקים המניות המנצחות כל מלחמה (ל"ת)
    עושה חשבון 23/06/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.