היום שאחרי - התרחישים הכלכליים; על הנפט, המניות והכלכלה המקומית
מלחמה, שלום, התשה, קריסת המשטר - מה התרחישים ואיך צפוי כל אחד מהם עשוי להשפיע על השווקים?
התקיפה האמריקנית באיראן שהצטרפה לתקיפות הישראליות היא אירוע היסטורי. לא רק צבאי, אלא גם עם משמעות כלכלית. ההתקפה שכוונה ישירות ללב תוכנית הגרעין האיראנית פגעה מאוד ביכולות הגרעין, אם כי לא ברור אם הגרעין האיראני חוסל - ספקות בקשר לחיסול הגרעין האיראני - למרות דברי טראמפ, אך מה שמעניין את רוב העולם הוא פחות הגרעין ויותר מחירי הנפט והמשמעות הכלכלית. לאמריקאים מאוד חשוב לשמור על מחירי הדלק נמוכים, טראמפ הבטיח מחירים נמוכים והסלמה במלחמה יכולה להעלות את המחירים. יש מספר תרחישים להמשך, הנה התרחישים הכלכליים ליום שאחרי.
תרחיש ראשון: איראן מודה בהפסד, בולעת את העלבון ונכנעת
יש תרחיש חיובי שבו איראן פשוט לא מגיבה, לפחות לא צבאית. במצב כזה, המתקפה האמריקנית והישראלית נתפסת כהצלחה גדולה. המשקיעים ינשמו לרווחה, הנפט יירד בחדות, ומדדי המניות – מהנאסד"ק ועד תל אביב 35 – עשויים לרשום עליות חדות.
זה לא תרחיש מופרך. טראמפ עצמו הבהיר כי התקיפה נועדה "לנטרל את האיום" – ולא יותר. וגם קא לדבר על שלום - "עכשיו זה הזמן לשלום!" המסר ברור: איראן יכולה להפסיק כאן, ולהישאר על הרגליים. בהיסטוריה של האזור, יש דוגמאות לתרחישים כאלה, למשל במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 שהסתיימה באקורד של כניעה שקטה מצד איראן, לאחר שנים של שחיקה.
במקרה כזה, המנצחת הגדולה תהיה הכלכלה העולמית - יוסר איום גדול וכאמור מחיר הנפט שכל כך חשוב לטראמפ, יירד.
בכל אחד משני התרחישים הבאים יש גם שאלה חשובה בקשר למיצרי הורמוז. אם איראן תסגור את המיצרים ונראה שזה מה שהיא מתכננת, אזי מחירי הנפט צפויים לעלות. סגירת המיצרים תבלום הובלה של כרבע מהפקת הנפט בעולם, תפגע בשכנות של איראן, יצואניות הנפט, ותרים את המחירים. השאלה מה תהיה התגובה של ארה"ב והמערב. הם לא ייתנו לזה להתארך.
- הנפט בצניחה רצופה: עודף היצע מאפיל על המתח הגיאו פוליטי
- אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש שני: איראן תוקפת את ארה"ב – והאזור נכנס להסלמה מהירה
אפשרות נוספת, חמורה, היא תגובה איראנית חריפה - הפעם לא רק דרך שליחים אזוריים, אלא תקיפה ישירה של בסיסים אמריקניים באזור. במקרה כזה, מתקני צבא אמריקניים בעיראק, כווית, בחריין או קטר עלולים להיפגע, מה שיגרור תגובה אמריקנית נרחבת נוספת.
איראן, שמחזיקה ביכולות טילים בליסטיים ובמיליציות מקומיות עם גישה לשטח, עשויה להפעיל מנגנון של תקיפות בזירות רבות בו-זמנית. הדבר יוביל מיד לעליית מחירים חדה בנפט, חשש בשווקים, והתחזקות כנראה של הזהב והמטבעות הבטוחים.
במצב של הסלמה, המניות הביטחוניות, בניגוד לשוק, עשויות לעלות בהנחה שההצטיידות במערכות צבאיות לא הולכת להיעצר. דווקא הסכם שלום, עשוי להוריד את המניות הביטחוניות בניגוד למה שיקרה בשוק כולו.
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
תרחיש שלישי: מלחמה בעצימות נמוכה – אבל מתישה
מדובר בתרחיש שכבר מתחיל לקרום עור וגידים, ולכאורה נראה "מנוהל" – אבל הוא יכול להפוך לסיוט כלכלי. איראן לא מגיבה בתקיפה ישירה ומיידית, אך מפעילה את שליחיה בזירות השונות – חיזבאללה בלבנון, המיליציות בעיראק, החות'ים בתימן, ואולי גם בסוריה.
בתרחיש הזה, ישראל נגררת למערכה של שבועות ארוכים, אולי חודשים. העורף הישראלי נשאר תחת איום יומיומי של טילים, המשק עובד בחצי כוח, חלק מהמפעלים מושבתים, והפגיעה הכלכלית מצטברת בהדרגה - יש נזק של מיליארדים רבים.
במצב כזה, הנפט אמנם לא מזנק כמו בתרחיש של הסלמה מלאה, אך השווקים כן מגיבים בשל החשש ממלחמה מתמשכת. האופוריה בבורסה בת"א יכולה להתחלף כשבכל רגע נתון השוק יתנהל בהתאם להערכה של מה יקרה בימים הקרובים. כל עוד תהיה תקווה והערכה לסיום, השוק יחזיק ואפילו יעלה, אם תהיה הנחה שזה הולך להיות אורך, השוק יכול לאבד גובה.
תרחיש רביעי: קריסת המשטר האיראני
תרחיש מרחיק לכת שנראה שסבירותו נמוכה אך לא אפסית, הוא שינוי שלטוני באיראן - אם כתוצאה מהפיכה צבאית, מרד עממי, או חיסולם של המנהיג העליון חמינאי ויורשו.
באיראן שוררת תקופה כלכלית קשה, הציבור מאוכזב וחלק מהעם מלכתחילה אינו מרוצה מהשלטון הנוכחי. הבעיה שנפילת שלטון היא לא עניין שיודעים איך הוא יסתיים - וואקום שלטוני - ראו מה שקרה בעיראק - הוא מתכון לצרות, לעליית קיצוניים, עלית ארגוני טרור, כאוס ועימותים מתמשכים.
השווקים יאהבו ככל הנראה את נפילת המשטר הנוכחי, לפחות בשלב הראשון.
- 7.יהוואי 23/06/2025 10:49הגב לתגובה זוההנהגה החרדית הארורה תמשיך לבזוז
- 6.לא יאומן 23/06/2025 09:44הגב לתגובה זולמרות כל החגיגה והעליות..והרוחים העצומים......רציו נמוכה עדין 21 אחוזמהשיא שלה מלפניי 9 שנים....21 אחוז מהשיא !!!!!! כשבשיא אמרו שהיא צריכה לעלות עוד 30 אחוז..מה קורה פה לעזזאל
- 5.לא מסכים !! 23/06/2025 09:34הגב לתגובה זולא מסכים !!!!!כל מיניי תאוריות...אם האירנים יסגרו את המייצרים כל העולם יהיה נגדם והם הראשונים שיפגעו.2 תמיד ארהב ונצואלה וגם מדינות אחרות יכולות לעלות את התפוקה שלהן..
- 4.אנונימי 23/06/2025 08:53הגב לתגובה זולדעתי הבנקים הגדולים יחגגו
- 3.אנונימי 23/06/2025 08:44הגב לתגובה זוהבנקים הגדולים דעתי ידהרו מעלה מעלה
- 2.הנפט בכל מקרה לכוון ה 50 דולר. (ל"ת)אנונימי 23/06/2025 08:41הגב לתגובה זו
- 1.נפט גז ובנקים המניות המנצחות כל מלחמה (ל"ת)עושה חשבון 23/06/2025 08:29הגב לתגובה זו

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”