טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

ספקות בקשר לחיסול הגרעין האיראני - למרות דברי טראמפ

האם החגיגות היו מוקדמות מדי? המתקנים נפגעו, אך כנראה שיכולת הגרעין לא חוסלה

אדיר בן עמי | (10)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

התקיפה האמריקנית באיראן היתה אירוע מכונן וחשוב, אבל מתחת לפני השטח נותרה שאלה גדולה - האם הגרעין האיראני חוסל? בעוד הנשיא טראמפ הצהיר כי שלושת אתרי הגרעין המרכזיים הושמדו כליל, תמונות לוויין מהיממה האחרונה והערכות בינלאומיות מצביעות על מציאות אחרת.

לפי צילומי לוויין שפורסמו, במתקן פורדו – שנחשב למוגן ולחסין ביותר באיראן – אומנם נראים מכתשים חדשים וקריסות חלקיות בכניסות למנהרות, אבל חלק ממבני התמיכה המרכזיים, כולל זה שאחראי על אוורור המנהרות, נותרו שלמים. גם הקרינה לא זינקה, מה שמעיד כנראה שהאורניום המועשר לא נפגע באופן ישיר. גורמים בינלאומיים העוסקים בניטור תוכניות גרעין מציינים בתקשורת האמריקאית כי ייקח זמן רב עד שניתן יהיה להבין את מלוא היקף הנזק, ושכרגע לא ניתן אפילו לאתר את כל מאגרי האורניום המועשר של איראן.

במקביל, סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית (IAEA) מנסה לבדוק את מצב האתרים, אך מתקשה בשל ההפצצות והכאוס בשטח. גורמים בסוכנות אף הודו כי אינם יודעים היכן מאוחסן כרגע מאגר האורניום ברמה של 60% - מאגר שמספיק לייצור כ-10 פצצות גרעין.

דווקא בישראל, גורמי ביטחון משדרים שביעות רצון, לפחות חלקית. לפי הערכות בירושלים, מתקן הגרעין בנתנז הושמד לחלוטין, ורובו המוחלט של האורניום המועשר היה שם ובאתר באספהאן בזמן התקיפה. אם אכן החומר הושמד – מדובר בהישג עצום, שעשוי לסמן את סופה של תוכנית הגרעין האיראנית במתכונתה הנוכחית. עם זאת, בישראל מדגישים כי טרם ברור מה עלה בגורל החומר באתרים פורדו ובאספהאן, במיוחד לאור העובדה שמדובר במתקנים תת-קרקעיים מבוצרים.

חוסר הבהירות, כך נראה, נובע פחות מחשש שמשהו "לא עבד" בתקיפה, ויותר מהעובדה שפורדו ואספהאן בנויים לעמוד גם במתקפות כבדות. מעבר לכך, לאיראן כאמור נותרו עדיין כמויות מסוימות של אורניום ברמה של 60% ולא ידוע איפה הם נמצאים. זו רמה מסוכנת,  אך הדרך להפוך את האורניום המועשר ב-60% לחומר שמתאים לנשק גרעיני, כלומר לרמה של 90% היא מורכבת ודורשת מתקנים שכנראה נפגעו. השאלה עד כמה הם נפגעו נותרת פתוחה, למרות הדברים של טראמפ והממשל האמריקאי. 

לפי בכיר אמריקני, התקיפה האמריקנית בפורדו לא הצליחה להשמיד את מתקן הגרעין המבוצר, אך גרמה לו לנזק חמור והוציאה אותו מכלל שימוש. לדבריו, גם לאחר 12 פצצות חודרות בונקרים – המתקן הצליח לשרוד, לפחות חלקית. גורמים המעורבים במודיעין האזורי והאמריקני מבהירים כי הערכת הנזקים הכוללת עדיין נמשכת, ואין עדיין מסקנות סופיות בשלב זה.

לצד התקיפות עצמן, נחשפו גם פרטים על המבצע הצבאי האמריקני – "פטיש חצות". שבעה מפציצי B-2 המריאו מארה"ב, חלקם לכיוון גואם כאמצעי הסחה, ואחרים פנו מזרחה לתקוף את היעדים באיראן. המתקפה כללה 75 חימושים מדויקים, ו-125 מטוסים השתתפו במבצע. הפצצות האמריקניות כללו גם פצצות חודרות בונקרים מדגם MOP – שתיים מהן הוטלו על נתנז ו-12 על פורדו.

קיראו עוד ב"בארץ"

 לסיכום - למרות דברי טראמפ והטון התקיף שמגיע מוושינגטון, גורמים המכירים את תוכנית הגרעין האיראנית מביעים דווקא דאגה, לא רק מהפוטנציאל של פיתוח מחדש, אלא גם מהקשיים החדשים שיצרה התקיפה עצמה. היכולת לעקוב אחר תנועות האורניום, לזהות דליפות, להבין היכן מאוחסנים חומרים, הפכה להיות מורכבת יותר. מה שבטח הוא שאחרי התקיפות הישראליות היה נחוץ מאוד את המעורבות של ארה"ב. התקיפות של ישאל היו מדויקות וכואבות - חיסול מדעני גרעין, רמטכ"לים ובכירים במשמרות המהפכה, אבל הפגיעה במתקני הגרעין לא יצרה נזק שאי אפשר היה לתקנו בזמן יחסית קצר. התקיפה האמריקאית עם ה-B-2 ופצצות שחודרות לעומק היתה אפקטיבית יותר, אך גם היא ככל הנראה לא מבטיחה את חיסול הגרעין. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בסוף איראן תקבל נשק גרעיני מוכן מצפון קוריאה (ל"ת)
    קוקו ריקו 23/06/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 23/06/2025 00:34
    הגב לתגובה זו
    לא רואים הרס בתמונות הלווין מלמעלה כי ההרס הוא בלב ההר.הפצצה עושה בבטון פיר ורק אז המיטען החלול מתפוצץ בפועל בלב ההר.
  • 5.
    מה זה כבר משנה העיקר שהפטיש היכה בפורדו ! יהיה עיכוש של כמה שנים ואחר כך נראה! (ל"ת)
    השפוי 23/06/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוני 22/06/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
    אתם מעדיפים שהמדינה תלך לאבדון העיקר שלא ירשם על שם הממשלה הזו כל הישגהשנאה לראש הממשלה ולמרכיביה מעבירה אתכם על מעט הדעת שנשאר בכם.נלחמים כאן בשביל שהילדים שלכם יוכלו להמשיך לחיות כאן ויש לכם תלונות
  • מה הקשר לפשר עוסקים בהתקפה האמריקאית. תתאפס (ל"ת)
    יוסף 23/06/2025 00:48
    הגב לתגובה זו
  • אל תיתמם יש קשר כל עוד הממשל עובד מול הממשלה שלנו אתם מקללים (ל"ת)
    שני 23/06/2025 09:51
  • 3.
    אנונימי 22/06/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    השוק יעלה 30%
  • 2.
    למה להרוס את החלומות לממשלה ההזויה (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנרום 22/06/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
    לפי הכתבה המצב עלול להיות מסובך לצעדה תכנית הגרעין לו הושמד ולכן ללא הסכם המצב הופך למסובך ויותר מסוכן
  • אנונימי 22/06/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    יעשו סיבוב שני עם הבי 2 ונגמר הסיפור
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”