המשקיעים מריחים הסכם עם איראן - והביטחוניות נופלות

המניות הביטחוניות נסחרות היום בירידות בבורסה בתל אביב - אלביט, נקסט ויז'ן, ארית, סולרום, טיאסג'י, טכנופלס, עין שלישית, אירודרום, אימקו ואחרות מאבדות גובה - גם מקרב החברות הוותיקות והגדולות יותר בענף וגם מבין החברות הקטנות, כולן נהנו מתשואות מרשימות בשנה החולפת של עשרות ומאות אחוזים. הירידות מגיעות דווקא ביום שבו המדדים המובילים בת"א זינקו עד 2.6%, על רקע ההצטרפות של ארה"ב ללחימה והתקיפה לעבר מתקני הגרעין באיראן.

אך בעוד שהמשקיעים מפרשים את התקיפה כהפגנת עוצמה שתחזק את היציבות, מניות הסקטור הביטחוני מגיבות הפוך, מתוך הבנה שככל שהאיום האיראני ייראה פחות ממשי, וככל שהסיכוי להסכם יעלו, כך יפחת הצורך בהתחמשות מוגברת, מה שיפגע בציפיות הצמיחה של ההחברות הביטחוניות.

הנחת העבודה משתנה

האירועים האחרונים מצביעים על אפשרות ממשית להסכם חדש עם איראן, תרחיש שבעבר נראה דמיוני, אך כיום כבר נתפס בשוק כאופציה ריאלית, אולי אפילו קרובה. התקיפה הממוקדת במתקני הגרעין, שבוצעה הלילה על ידי ארה"ב, אינה נתפסת עוד כהסלמה לקראת מלחמה כוללת, אלא כצעד טקטי שנועד להאיץ את הלחץ על טהרן ולהביא אותה לשולחן המו"מ ממקום של חולשה. נראה כי בעיני המשקיעים, איראן איננה עוד אותה מעצמה מאיימת, אפופת מסתורין, אלא מדינה שחטפה מהלומות צבאיות ישירות, מאבדת אחיזה אזורית, ומתמודדת עם חולשה פנימית הולכת וגוברת.

היכולות שישראל הפגינה בעיקר העומק, הדיוק והחופש האווירי מערערות את מאזן האימה שהתקיים במשך שני עשורים ומסמנות שלב חדש במזרח התיכון, שלב עם פחות טילים באופק, פחות הסתברויות למלחמה כוללת, ובעיקר פחות סיבה להזרים עוד ועוד מיליארדים לתקציבי ביטחון. אם בעבר מדינות האזור והעולם מיהרו להזמין מערכות נשק, אמצעי הגנה, רחפנים ואמצעי מודיעין, מתוך פחד מהתעצמות גרעינית איראנית, הרי שכעת, עם התפוגגות התחושה הזאת, השוק מעריך שגם קצב ההתחמשות עלול להאט.

• אלביט מערכות תחשוף מערכת התרעה חדשה למטוסים
• התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?

מכפילים גבוהים וציפיות בשמיים

שווי המניות הביטחוניות בישראל טיפס בעשרות ואף מאות אחוזים תוך כשנתיים. העלייה לא נשענה רק על רווחים בפועל, אלא בעיקר על ציפיות לעתיד, עתיד מלחמתי, שיביא הזמנות חדשות ותקציבי ענק ממדינות אירופה, הודו וכו'. רק לאחרונה הכריז האיחוד האירופי על העמקת תקציבי הביטחון, מה ששימש רוח גבית לסקטור, בנוסף המתיחות בין הודו לאפגניסטן תרמה לסנטימנט. אבל השוק, כמו תמיד, מסתכל קדימה ולא אחורה. כשהסנטימנט משתנה, התמחור מתעדכן. כלומר, גם אם הביקוש לביטחון לא ייעלם, עצם האפשרות להסכם עם איראן, הסרת איום מערכתי מעל ישראל, מערערת את הנחות היסוד שהובילו את מניות הביטחוניות למרומים.

בזווית אחרת, צריך גם לומר ביושר שלא כל ירידה היא מהותית. חלק מהירידות עשויות להיות מימוש רווחים מתבקש לאחר גל עליות חד שנמשך כמעט ללא עצירה. במיוחד במניות הקטנות, שזינקו משמעותית, שוק ההון נוטה לתקן, בין אם בשל תמחור יתר, סנטימנט חולף, או רצון של שחקנים לממש. עם זאת, אם אכן תתגבש מציאות חדשה במזרח התיכון, והסכם עם איראן יהיה יותר מתרחיש, ייתכן שמניות הסקטור הביטחוני יידרשו לא רק לתקן, אלא להמציא מחדש את סיפור הצמיחה שלהן. החברות הגדולות כמו אלביט, נקסט ויז'ן אולי ימשיכו ליהנות מביקושים גלובליים, אבל עבור החברות הקטנות שצמחו מתוך העימותים, ייתכן והדרך קדימה תהפוך לקשה יותר.

• המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים
• מכפילי ההון של הבנקים בשיא, יש לאן לעלות מכאן?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"