האם האיום הגדול של איראן עומד להתממש? אחרי שארה"ב תקפה את מתקני הגרעין באיראן במהלך הלילה האחרון, תוך אזהרה שתגובה תיענה בתגובה אמריקאית חריפה עוד יותר, הפרלמנט האיראני אישר לצאת במהלך שיכול לגרום נזק לכלכלה העולם, וגם לארה"ב, בלי פעולה צבאית - סגירת מיצרי הורמוז. עוד לא מדובר בהחלטה סופית, שכן אותה תצטרך לקבל הועדה הלאומית העליונה לביטחון לאומי באיראן, אך מדובר בשלב אחד בדרך למימוש האיום.

מדובר במהלך שצפוי להביא לעלייה במחירי הנפט וכתוצאה מכך להביא להשפעה כלכלית רחבה - מיצרי הורמוז, מעבר ימי ברוחב של כ-33 ק"מ בלבד בנקודה הצרה ביותר, מחברים בין המפרץ הפרסי לים הערבי. דרך נתיבי השיט שלו עוברים מדי יום כ-20 מיליון חביות נפט - כשליש מהסחר הימי העולמי בנפט וכמו תהשווה לכ-20% מצריכת הנפט היומית העולמית. מדובר בעורק חיוני לא רק לנפט, אלא גם לגז טבעי נוזלי (בעיקר מקטר) ולסחורות רבות נוספות, שדרכן מוזנים שווקים ברחבי אסיה ואירופה. כל עיכוב, התרעה ביטחונית או תקרית באזור עלולות לגרום לשיבושים, עליית במחירי הביטוח ולחץ על המחירים.

מעבר לחשיבות הגאוגרפית, המצר הוא קריטי עבור יצואניות נפט מהמפרץ כמו סעודיה, כווית, קטר, בחריין ואיחוד האמירויות. גם איראן עצמה, על אף איומיה החוזרים, נזהרה עד כה מלנקוט בפעולה ממשית שתוביל לעימות ישיר עם שכנותיה ועם סין, שמהווה את הלקוחה המרכזית לנפט שלה.

בינתיים, חוזי הסופ"ש על הנפט עולים ב-9%, לעומת עליות של 5% שהציגו לפני הדיווחים על אישור הפרלמנט. לפי החוזים מחירי הנפט כבר הציגו עלייה של כ-31% מתחילת החודש, כשלפי אותם חוזים מחיר חבית נפט צפוי לעלות לכ-80 דולר. לפי ניתוח של ג'י.פי. מורגן, נכון לשבוע שעבר, אז נסחר הנפט בכ-76 דולר לחבית, כבר היה קיים רכיב פרמיה של כ-11 דולר לעומת המחיר ההוגן, פרמיה ששיקפה הסתברות של 17% בלבד לתרחיש קיצון של שיבוש מתמשך באספקת הנפט. בבנק הדגישו כי סגירה של מצר הורמוז תיחשב להכרזת מלחמה מצד איראן, עם פוטנציאל לתגובה צבאית אמריקאית, ולכן הסבירות לאירוע כזה אז עדיין נתפסה כנמוכה יחסית.

• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בינתיים - הספינות נעות במיצרים

במקביל לדיווחים, חברת הספנות הדנית מרסק, מהחברות הגדולות בעולם בתחום ההובלה הימית, הודיעה כי אניותיה ממשיכות לעבור דרך מצרי הורמוז - אך ציינה כי היא עשויה לבחון מחדש את ההחלטה בהתאם להתפתחויות בשטח.

לדברי החברה, "אנחנו ממשיכים לעקוב באופן שוטף אחר רמת הסיכון הביטחוני עבור כל אחת מהספינות שלנו באזור, ומוכנים לנקוט בפעולות תפעוליות ככל שיידרש". בשלב זה, מרסק לא הודיעה על שינוי במסלולים, אך ההצהרה מאותתת על מוכנות להגיב במהירות במקרה של החמרה.

מה קרה במקרים דומים בעבר?

מבט לעבר מלמד שרוב התגובות החריפות בשוק הנפט התפוגגו במהירות. בעימותים בין ישראל לשכנותיה, התרחשו לאורך השנים לא פחות מ-11 מקרים של הסלמה ביטחונית משמעותית, אך רק אחד מהם, מלחמת יום כיפור ב-1973, הוביל לשיבוש עולמי מתמשך באספקת הנפט.

• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית...

הסיבה הייתה פוליטית: בעקבות תמיכתה של ארה"ב והולנד בישראל, הכריזו מדינות אופ"ק הערביות, ובראשן סעודיה, על חרם נפט והפחתת תפוקה כוללת. זה הספיק כדי להצית את משבר האנרגיה הגדול של אותה שנה, עם מחסור חריף, אינפלציה שזינקה ותורים בתחנות הדלק ברחבי המערב. זו הפעם היחידה שבה סכסוך אזורי הוביל לשיבוש ממושך בשוק האנרגיה העולמי.

מנגד, בעימותים אחרים, כולל מבצעים צבאיים ממושכים, התגובה במחירי הנפט הייתה מוגבלת ונשחקה תוך זמן קצר, ככל שהתברר שהאספקה לא נפגעה ברמה עמוקה ומתמשכת. עם זאת הסכנה המרכזית כעת היא פגיעה ממושכת בשרשרת האספקה או תרחיש של תקיפה בתשתיות הנפט והגז באיראן - אחת הספקיות המרכזיות של סין - שעלולה להצית תגובת שרשרת חריפה. סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מסתמכת על אספקה סדירה מהמפרץ הפרסי, כולל נפט איראני שמגיע לעיתים בנתיבים עוקפי סנקציות ובמחירים נמוכים. שיבוש ביצוא דרך מיצרי הורמוז או פגיעה כוללת ביציבות האזור, יפגעו בעלויות הייצור בסין ויוכלו להאיץ את האינפלציה בכל העולם.