יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

יפן נלחצת מתשואות שיא - ומקצצת את ההנפקות הארוכות: מה זה אומר לשווקים?

משרד האוצר בטוקיו מאשר קיצוץ בהיקף של יותר מ־20 מיליארד דולר בהנפקות אגרות חוב ל־20, 30 ו־40 שנה; מדובר בשינוי יוצא דופן שמטרתו לבלום את זינוק התשואות; במקביל, יפן תעלה את קצב ההנפקה של האג"ח הקצרות בניסיון לאזן מחדש את השוק

מנדי הניג | (2)

יפן משנה כיוון - בחדות. משרד האוצר היפני הודיע כי יחל כבר בחודש הבא בצמצום משמעותי של היצע האג"ח הארוכות ביותר, בהיקף כולל של 3.2 טריליון ין (כ־22 מיליארד דולר) עד סוף מרץ 2026. המהלך שייכנס לתוקף שבוע הבא מתבצע לא בשל שינוי בתקציב המדינה, אלא כתגובה מיידית לזעזוע בשוק החוב זינוק בתשואות שהקפיץ את הריביות בשוק המקומי וגלש גם החוצה.

ההחלטה מגיעה אחרי תקופה של תנודתיות גבוהה בשוק האג"ח היפני, במיוחד באגרות החוב הארוכות ביותר. תשואות האג"ח ל-30 ו-40 שנה זינקו לשיא רב-שנתי, מונעות מפדיונות מוגברים של קרנות, ירידה ברכישות מצד בנק יפן והתרחקות משקיעים מוסדיים וזרים מהשוק. מכרז שנערך בחודש מאי האחרון חשף ביקושים נמוכים מהצפוי, מה שהוביל לגל פדיונות נוסף וחייב התערבות מיידית של הרגולטורים. זו הפעם הראשונה מאז 2009 שיפן משנה את תוכנית ההנפקות באמצע שנה ממניעים שוקיים ולא תקציביים.

מסובבים את ההגה: פחות ארוכות, יותר קצרות

לפי התוכנית החדשה, משרד האוצר יפחית את היקף ההנפקות של אג"ח ל-20 שנה ב-200 מיליארד ין בכל מכרז, ואת אג"ח ל-30 ו-40 שנה ב-100 מיליארד ין כל אחת. במקביל, תוגדל הנפקת אג"ח קצרות טווח (שנתיים, שנה וחצי שנה) כדי למנוע פערי מימון. סך ההנפקות השנתי יקטן ב-500 מיליארד ין, ל-171.8 טריליון ין, אך השינוי המרכזי הוא בהרכב: פחות חשיפה לאג"ח ארוכות טווח ודגש על גמישות תפעולית באמצעות ניירות קצרים יותר.

הסיכונים שבאופק: אינפלציה וגיאופוליטיקה

ההחלטה מתקבלת אחרי תקופה מתוחה בשוק האג"ח היפני, במיוחד בצד הסופר-ארוך. תשואות האג"ח ל־30 ו־40 שנה זינקו לשיא של שנים, על רקע פדיונות גוברים מצד קרנות, ירידה בקניות של בנק יפן, והעדר ביקושים מצד הגופים המוסדיים.

המכה הגיעה במכרז שנערך במאי האחרון – שוק שציפה לביקושים סבירים, קיבל תוצאה מאכזבת שגררה גל פדיונות וזעזועים. הרגולטורים הבינו שבלי שינוי – הבעיה תעמיק. ההחלטה שפורסמה השבוע, אגב, היא הפעם הראשונה מאז 2009 שיפן משנה את תוכנית ההנפקות באמצע שנה לא משיקולים תקציביים אלא בשל שיקולי שוק גרידא.

האם זה יעבוד? תמיכה לצד חששות

חלק מהמשקיעים מברכים על המהלך, ורואים בו צעד הכרחי להשגת יציבות בשוק הם סבורים כי ההתערבות ממתנת את הלחצים ומשדרת מחויבות של טוקיו לניהול שוק החוב. עם זאת, גורמים בשוק ההון היפני הזהירו כי המעבר לאג"ח קצרות יכול ליצור עיוותים חדשים, במיוחד עבור גופים מוסדיים שמסתמכים על אג"ח ארוכות לניהול התחייבויות ארוכות טווח.

במקביל, בנק יפן ממשיך לצמצם את תוכנית רכישות האג"ח שלו, ולא צפוי להגביר את הנוכחות שלו בשוק הארוך. המצב זה משאיר את השוק ללא קונה מרכזי שימלא את החלל, מה שמגביר את תשומת הלב למכרזי האג"ח הקרובים ב-20 שנה (מחר ה-24 ביוני) וב-30 שנה (תחילת יולי).

הסיכון: גיאופוליטיקה ו… בחירות

המהלך מתרחש על רקע אתגרים כלכליים וגיאופוליטיים. המתיחות במזרח התיכון, ובפרט התקיפה האמריקנית באיראן, מעלה את הסיכון לזינוק במחירי הנפט, מה שעלול להגביר לחצים אינפלציוניים. במקביל, הבחירות לבית העליון בחודש הבא והבטחות פוליטיות להגדלת ההוצאה הציבורית עלולות להעצים את החששות מגירעון תקציבי, דבר שיכול להחזיר את התשואות למגמת עלייה ולפגוע ביעילות המהלך הנוכחי.

קיראו עוד ב"גלובל"

פירוט ההנפקות – יש שינוי

לפי התוכנית שאושרה כעת, הנה השינויים המרכזיים:

  • אג"ח ל-40 שנה: ירדו ב־0.5 טריליון ין ל־2.5 טריליון

  • אג"ח ל-30 שנה: ירדו ב־0.9 טריליון ין ל־8.7 טריליון

  • אג"ח ל-20 שנה: ירדו ב־1.8 טריליון ין ל־10.2 טריליון

  • אג"ח ל-2 שנים: יעלו ב־0.6 טריליון ין ל־31.8 טריליון

  • אג"ח לשנה: יעלו ב־0.3 טריליון ין ל־38.7 טריליון

  • אג"ח לחצי שנה: יזנקו ב־1.8 טריליון ין ל־4.2 טריליון

סך הכול, היקף ההנפקות לשוק ירד מעט – ל־171.8 טריליון ין – אך המבנה עצמו מתהפך.

בשורה תחתונה: שינוי מבני עם השפעה רוחבית

ההחלטה לצמצם את הנפקות האג"ח הארוכות משקפת גישה פרואקטיבית של טוקיו להתמודדות עם תנודתיות בשוק החוב. עם זאת, השינוי המבני טומן בחובו סיכונים, הן בשוק המקומי והן בהשפעותיו על שווקים גלובליים. כשכל שינוי בתשואות היפניות משפיע על שווקי החוב בניו יורק, לונדון וגם כאן בארץ, המהלך הזה צפוי להמשיך ולעורר עניין בקרב משקיעים ומקבלי החלטות ברחבי העולם.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב 23/06/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
    החוב היפאני אינו בר קיימא מעל 200% וזה שרובו חוב פנימי ליפא ים ולא לזרים לא יפתור את הבעיה. עם משבר ילודה ובעקבותיו משבר פנסיות מתקרב יפאן עלולה ליפול ולהצית אש בשווקים כדאף אחד לא ירצה לקנות אגח ומטבע שלה. זה יבוא בעשור או שניים הקרובים.
  • אנונימי 23/06/2025 18:35
    הגב לתגובה זו
    בלי יפן גם ארהב בבעיה.
ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)
באפט אמר

אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי

המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וורן באפט

שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש


הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.