יפן נלחצת מתשואות שיא - ומקצצת את ההנפקות הארוכות: מה זה אומר לשווקים?

יפן משנה כיוון - בחדות. משרד האוצר היפני הודיע כי יחל כבר בחודש הבא בצמצום משמעותי של היצע האג"ח הארוכות ביותר, בהיקף כולל של 3.2 טריליון ין (כ־22 מיליארד דולר) עד סוף מרץ 2026. המהלך שייכנס לתוקף שבוע הבא מתבצע לא בשל שינוי בתקציב המדינה, אלא כתגובה מיידית לזעזוע בשוק החוב זינוק בתשואות שהקפיץ את הריביות בשוק המקומי וגלש גם החוצה.

ההחלטה מגיעה אחרי תקופה של תנודתיות גבוהה בשוק האג"ח היפני, במיוחד באגרות החוב הארוכות ביותר. תשואות האג"ח ל-30 ו-40 שנה זינקו לשיא רב-שנתי, מונעות מפדיונות מוגברים של קרנות, ירידה ברכישות מצד בנק יפן והתרחקות משקיעים מוסדיים וזרים מהשוק. מכרז שנערך בחודש מאי האחרון חשף ביקושים נמוכים מהצפוי, מה שהוביל לגל פדיונות נוסף וחייב התערבות מיידית של הרגולטורים. זו הפעם הראשונה מאז 2009 שיפן משנה את תוכנית ההנפקות באמצע שנה ממניעים שוקיים ולא תקציביים.

מסובבים את ההגה: פחות ארוכות, יותר קצרות

לפי התוכנית החדשה, משרד האוצר יפחית את היקף ההנפקות של אג"ח ל-20 שנה ב-200 מיליארד ין בכל מכרז, ואת אג"ח ל-30 ו-40 שנה ב-100 מיליארד ין כל אחת. במקביל, תוגדל הנפקת אג"ח קצרות טווח (שנתיים, שנה וחצי שנה) כדי למנוע פערי מימון. סך ההנפקות השנתי יקטן ב-500 מיליארד ין, ל-171.8 טריליון ין, אך השינוי המרכזי הוא בהרכב: פחות חשיפה לאג"ח ארוכות טווח ודגש על גמישות תפעולית באמצעות ניירות קצרים יותר.

הסיכונים שבאופק: אינפלציה וגיאופוליטיקה

ההחלטה מתקבלת אחרי תקופה מתוחה בשוק האג"ח היפני, במיוחד בצד הסופר-ארוך. תשואות האג"ח ל־30 ו־40 שנה זינקו לשיא של שנים, על רקע פדיונות גוברים מצד קרנות, ירידה בקניות של בנק יפן, והעדר ביקושים מצד הגופים המוסדיים.

המכה הגיעה במכרז שנערך במאי האחרון – שוק שציפה לביקושים סבירים, קיבל תוצאה מאכזבת שגררה גל פדיונות וזעזועים. הרגולטורים הבינו שבלי שינוי – הבעיה תעמיק. ההחלטה שפורסמה השבוע, אגב, היא הפעם הראשונה מאז 2009 שיפן משנה את תוכנית ההנפקות באמצע שנה לא משיקולים תקציביים אלא בשל שיקולי שוק גרידא.

• האורות מהבהבים: המשבר הפיסקלי ביפן מאיים על יציבות כלכלית גלובלית
• תחזית הצמיחה של יפן נחתכת - קרן המטבע מזהירה מהשפעת מכסי טראמפ

האם זה יעבוד? תמיכה לצד חששות

חלק מהמשקיעים מברכים על המהלך, ורואים בו צעד הכרחי להשגת יציבות בשוק הם סבורים כי ההתערבות ממתנת את הלחצים ומשדרת מחויבות של טוקיו לניהול שוק החוב. עם זאת, גורמים בשוק ההון היפני הזהירו כי המעבר לאג"ח קצרות יכול ליצור עיוותים חדשים, במיוחד עבור גופים מוסדיים שמסתמכים על אג"ח ארוכות לניהול התחייבויות ארוכות טווח.

במקביל, בנק יפן ממשיך לצמצם את תוכנית רכישות האג"ח שלו, ולא צפוי להגביר את הנוכחות שלו בשוק הארוך. המצב זה משאיר את השוק ללא קונה מרכזי שימלא את החלל, מה שמגביר את תשומת הלב למכרזי האג"ח הקרובים ב-20 שנה (מחר ה-24 ביוני) וב-30 שנה (תחילת יולי).

הסיכון: גיאופוליטיקה ו… בחירות

המהלך מתרחש על רקע אתגרים כלכליים וגיאופוליטיים. המתיחות במזרח התיכון, ובפרט התקיפה האמריקנית באיראן, מעלה את הסיכון לזינוק במחירי הנפט, מה שעלול להגביר לחצים אינפלציוניים. במקביל, הבחירות לבית העליון בחודש הבא והבטחות פוליטיות להגדלת ההוצאה הציבורית עלולות להעצים את החששות מגירעון תקציבי, דבר שיכול להחזיר את התשואות למגמת עלייה ולפגוע ביעילות המהלך הנוכחי.

• טסלה מזנקת: הרובוטקסי יציל את המניה?
• יציבות בפתיחה; הנפט מטפס 0.3%, טסלה מזנקת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פירוט ההנפקות – יש שינוי

לפי התוכנית שאושרה כעת, הנה השינויים המרכזיים:

• אג"ח ל-40 שנה: ירדו ב־0.5 טריליון ין ל־2.5 טריליון

• אג"ח ל-30 שנה: ירדו ב־0.9 טריליון ין ל־8.7 טריליון

• אג"ח ל-20 שנה: ירדו ב־1.8 טריליון ין ל־10.2 טריליון

• אג"ח ל-2 שנים: יעלו ב־0.6 טריליון ין ל־31.8 טריליון

• אג"ח לשנה: יעלו ב־0.3 טריליון ין ל־38.7 טריליון

• אג"ח לחצי שנה: יזנקו ב־1.8 טריליון ין ל־4.2 טריליון

סך הכול, היקף ההנפקות לשוק ירד מעט – ל־171.8 טריליון ין – אך המבנה עצמו מתהפך.

בשורה תחתונה: שינוי מבני עם השפעה רוחבית

ההחלטה לצמצם את הנפקות האג"ח הארוכות משקפת גישה פרואקטיבית של טוקיו להתמודדות עם תנודתיות בשוק החוב. עם זאת, השינוי המבני טומן בחובו סיכונים, הן בשוק המקומי והן בהשפעותיו על שווקים גלובליים. כשכל שינוי בתשואות היפניות משפיע על שווקי החוב בניו יורק, לונדון וגם כאן בארץ, המהלך הזה צפוי להמשיך ולעורר עניין בקרב משקיעים ומקבלי החלטות ברחבי העולם.