האורות מהבהבים: המשבר הפיסקלי ביפן מאיים על יציבות כלכלית גלובלית

יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ניצבת על סף משבר פיסקלי חסר תקדים. לאחר עשורים של הוצאות ציבוריות גדולות, מדיניות מוניטרית מרחיבה וחוב ציבורי שהזניק את יחס החוב-תמ"ג לרמה של כ-260%, הגבוהה ביותר בקרב מדינות מפותחות.

החוב הממשלתי היפני מוערך בכ-9 טריליון דולר, והוא בין הגבוהים ביותר בקרב מדינות מפותחות. עם עליית הריבית העולמית, חוסר ודאות פוליטית וחששות גוברים בשווקים, השאלה המרכזית היא: האם יפן תצליח להמשיך ולדחות את המשבר, או שמא היא מתקרבת לנקודת האל-חזור?

במשך עשורים, יפן הצליחה לשגשג תחת נטל חוב עצום, הודות לשילוב של ריבית נמוכה כמעט אפסית, מדיניות מוניטרית אולטרה-מרחיבה של הבנק המרכזי ביפן (BOJ) ונכונותו לרכוש אגרות חוב ממשלתיות (JGBs) בהיקפים חסרי תקדים. כ-43.3% מהחוב מוחזק על ידי בנק יפן, מה ששמר על עלויות המימון נמוכות והפחית את התלות במשקיעים זרים.

עם זאת, המצב משתנה במהירות. במרץ 2024, בנק יפן העלה את הריבית לראשונה מאז 17 שנים, וסיים את מדיניות הריבית השלילית. בינואר 2025, הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ל-0.5%, מה שהוביל לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים.

• תחזית הצמיחה של יפן נחתכת - קרן המטבע מזהירה מהשפעת מכסי טראמפ
• מגמה מעורבת באסיה; חברות הרכב נפגעות בעקבות טראמפ

התשואה על איגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים הגיעה ל-1.46% ביוני 2025, לעומת כ-0.56% שהיו הממוצע ב-2023. העלייה בתשואות מגבירה את עלויות השירות של החוב, שכבר מהוות כ-22% מתקציב המדינה השנתי נכון ל-2023.

התשואה על אגרות החוב עולה - תשלומי החוב גדלים

BOJ, הבנק המרכזי היפני,  נמצא במצב מורכב: המשך רכישות אג"ח מגדיל את הסיכון לאינפלציה, בעוד הפחתתן מעלה את התשואות ומגבירה את עלויות החוב. האינפלציה היפנית נותרה מעל יעד ה-2% של BOJ במשך 34 חודשים רצופים, כאשר הנתון האחרון בינואר הגיע לשיא של שנתיים של 4%.

תשואות איגרות החוב הארוכות ביותר של יפן מזנקות בחודשים האחרונים לשיאים חסרי תקדים, כאשר התשואה על איגרת החוב ל-30 שנה זינקה ל-3.14%, בעוד התשואה על איגרת החוב ל-40 שנה הגיעה ל-3.6%.

• שוק ההנפקות מתחמם: אחרי הצלחת סירקל, צ'יים וויאג'ר נערכות להנפקה
• איך מתחתנים מיליארדרים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בפברואר 2025, ראש הממשלה, אישיבה עבד עם מפלגת החדשנות היפנית של האופוזיציה כדי לעבור את תקציב השנה הפיסקלית 2025, שכלל הוראות לחינוך תיכון חינם וקיצוצים בדמי ביטוח לאומי. התסכול הציבורי מיוקר המחיה מתבטא בעיקר בסקרי דעת קהל ובלחץ פוליטי, אמנם החברה היפנית ממשיכה לשמור על אופייה המסורתי של איפוק במחאות.

עליית התשואות על אג"ח ממשלתיות יפניות מגבירה את עלויות המימון של הממשלה ומפחיתה את האטרקטיביות של JGBs עבור משקיעים. מוסדות פיננסיים יפניים מחזיקים כ-3 טריליון דולר בנכסים זרים, ומכירה המונית של נכסים אלה עלולה להשפיע על שווקים גלובליים.

עליית תשואות בשוק החוב היא הפסד משמעותי למשקיעים-חוסכים. עליית הריבית מורידה את שערי האג"ח. מנגד, משקיעים מתוחכמים שיכולים לעשות שורט על אגרות החוב תחת ההנחה שהן ירדו בהמשך, יכולים להרוויח מהמגמה, באם כמובן היא אכן תתרחש. 

שוק המניות

מדד Nikkei 225 נסחר בטווח צדדי יחסית של 37,651-40,398 מאז אוקטובר 2024, עם תנודתיות בשל חששות ממדיניות מוניטרית מחמירה. חברות יצואניות כמו טויוטה נפגעו מתנודתיות בין, אך מגזר הטכנולוגיה, כולל SoftBank, מושך משקיעים.

אלא שבעולם של ריבית עולה, המניות בהדרגה הופכות לפחות אטרקטיביות יותר כי יש תחרות מצד התשואה-ריבית של אגרות החוב. שוק המניות היפני נסחר בהגדרה בזול, עם מכפילי רווח באזור 10, וזו גם הסיבה שבאפט מאוד מאמין בשוק ומגדיל החזקות בו. וורן באפט מעלה את הבורסה היפנית; רכש מניות יפניות בכ-2-3 מיליארד דולר. אבל ככל ששוק האג"ח יהפוך למעניין ואטרקטיבי יותר הוא עשוי לפגוע בשוק המניות.  

שוק המטבעות

שער החליפין USD/JPY הגיע ל-144.87 ביוני 2025. הין היפני נחלש ב-0.73% בחודש האחרון, אך התחזק ב-7.57% במהלך השנה האחרונה.

התחזיות חלוקות, אך רוב המומחים מסכימים כי קריסה מיידית אינה סבירה, הודות לעובדה שכ-90% מהחוב מוחזק על ידי גופים מקומיים. לפי דו"ח של הפד של סנט לואיס מאפריל 2025, הגירעון בביטחון החברתי ביפן עומד על 7.6% מהתמ"ג נכון ל-2023.

מה עושים?

רפורמות פיסקליות: יפן תיאלץ לאמץ משמעת תקציבית, כולל קיצוצים בהוצאות רווחה והעלאת מסים. העלאת מס הצריכה מ-10% ל-12% עלולה להיות נחוצה.

חדשנות טכנולוגית: השקעות ב-AI ורובוטיקה, שבהן יפן מובילה, עשויות להגביר את הפריון ולהמריץ צמיחה.

רפורמות שוק העבודה: הגדלת השתתפות נשים ומהגרים בשוק העבודה, והארכת גיל הפרישה ל-67.

שיתוף פעולה בינלאומי: פנייה לסיוע מה-IMF או ממדינות G7 במקרה הצורך.

יפן נמצאת בצומת קריטית. המשבר הפיסקלי מאיים על שוק החוב, המניות והמטבע, עם השלכות פוטנציאליות גלובליות. עם זאת, באמצעות רפורמות, חדשנות ושיתוף פעולה, יפן יכולה לנווט את הגל הזה. השאלה היא האם הממשלה תפגין את האומץ לקבל החלטות קשות בזמן, או שתמשיך לדחות את הבלתי נמנע.

שאלות ותשובות על המשבר הפיסקלי ביפן

שאלות כלליות על המשבר

מהו הגורם העיקרי למשבר החוב ביפן? המשבר נובע משילוב של גורמים מורכבים: חוב ציבורי עצום (263% מהתמ"ג), צמיחה כלכלית נמוכה (כ-0.5% בממוצע שנתי בעשור האחרון), אוכלוסייה מזדקנת במהירות שמגדילה את ההוצאות על בריאות ופנסיה, ומדיניות מוניטרית מרחיבה שנמשכה עשורים. בנוסף, התמוטטות בועת הנכסים ב-1991 הובילה לתקופה ארוכה של קשיים כלכליים הידועה כ"העשורים האבודים".

מדוע יפן לא קרסה כלכלית עד כה למרות היחס הגבוה של חוב לתמ"ג? יפן נהנית ממספר יתרונות ייחודיים: כ-90% מהחוב מוחזק על ידי גופים מקומיים (בנק יפן, בנקים מקומיים וקרנות פנסיה), מה שמפחית את התלות במימון זר. בנוסף, יפן היא נושה נטו עולמית עם נכסים זרים של כ-3 טריליון דולר, וההמשכיות הפוליטית יחד עם האמון הציבורי במוסדות הכלכליים תרמו ליציבות. השפעה נוספת היא עליונותה הטכנולוגית ובסיס התעשייה החזק.

כיצד מתפקד המנגנון של רכישת איגרות חוב על ידי הבנק המרכזי ביפן? הבנק המרכזי רוכש איגרות חוב ממשלתיות במסגרת מדיניות ההרחבה הכמותית (QE), ומחזיק כיום כ-43.3% מכלל החוב הממשלתי. זה יוצר מעגל שבו הממשלה מנפיקה חוב, הבנק המרכזי רוכש אותו בכסף שהוא מדפיס, ובכך שומר על ריביות נמוכות. עם זאת, המנגנון הזה מעורר חששות מאינפלציה ומחוסר עצמאות של הבנק המרכזי.

מה ההבדל בין המצב הנוכחי ביפן למשבר החוב ביוון? בניגוד ליוון, שהתלויה במימון חיצוני ובמטבע שאינה שולטת בו (יורו), יפן שולטת במטבע שלה ורוב החוב שלה מוחזק מקומית. יוון סבלה מגירעון סחר גדול ומאבטלה גבוהה, בעוד יפן נהנית מעודף סחר ומאבטלה נמוכה. עם זאת, שתי המדינות חולקות בעיה דומה של הזדקנות האוכלוסייה וצמיחה איטית.

שאלות על המדיניות המוניטרית

מדוע בנק יפן החליט לעלות ריביות כעת? ההחלטה נבעה ממספר גורמים: האינפלציה הגיעה ליעד של 2% לראשונה מזה עשורים ונשארה מעליו 34 חודשים רצופים, שכר העובדים התחיל לעלות באופן משמעותי לראשונה מזה שנים, והלחץ הבינלאומי גבר כדי לנרמל את המדיניות המוניטרית. בנוסף, חששות מהתחזקות יתר של הדולר ומהשפעותיה על הכלכלה הגלובלית.

כיצד משפיעה עליית הריביות על הכלכלה היפנית? עליית הריביות מגבירה את עלויות השירות של החוב הממשלתי, שכבר מהוות 22% מהתקציב השנתי. זה מעלה את הלחץ על הוצאות ממשלתיות אחרות כמו רווחה, חינוך ותשתיות. מצד אחר, זה עלול להפחית את האינפלציה ולחזק את הין, מה שעלול לפגוע ביצואנים אך מיטיב עם הצרכנים המקומיים.

מה ההשפעה של הפחתת רכישות איגרות החוב על ידי בנק יפן? כאשר בנק יפן מפחית את רכישות האג"ח, הביקוש לאג"ח יורד והתשואות עולות. זה מגביר את עלויות הממשלה לגיוס כספים חדשים ועלול ליצור לחץ על השוק. המדיניות של "טיפרינג" (הפחתה הדרגתית) נועדה למנוע זעזועים פתאומיים בשוק.

איך מתמודדת יפן עם האינפלציה הנוכחית? יפן מתמודדת עם אתגר כפול: מצד אחד, האינפלציה של 4% גבוהה מאוד לפי הסטנדרטים היפניים לאחר עשורים של דפלציה, מצד אחר, חלקה נובע מגורמים חיצוניים כמו עליית מחירי אנרגיה ומזון. הבנק המרכזי מנסה לאזן בין הגבלת האינפלציה לבין אי-פגיעה בצמיחה הכלכלית השברירית.

שאלות על השווקים הפיננסיים

כיצד משפיע המשבר על שוק האג"ח היפני? עליית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-1.46% עבור אג"ח ל-10 שנים מגבירה את עלויות המימון ומפחיתה את הביקוש לאג"ח ארוכות טווח. משקיעים זרים, שמחזיקים כ-10% מהחוב, מגלים חשש גובר ממכרזי חוב. במאי 2025, תשואות האג"ח הארוכות זינקו לשיאים חסרי תקדים, עם תשואה של 3.14% על אג"ח ל-30 שנה.

מהי ההשפעה על שוק המניות היפני? מדד Nikkei 225 נסחר בטווח צדדי של 37,651-40,398 מאז אוקטובר 2024, עם תנודתיות בשל חוסר הוודאות המוניטרית. חברות יצואניות כמו טויוטה נפגעו מתנודתיות הין וממכסים גלובליים, אך מגזר הטכנולוגיה, כולל SoftBank, מושך משקיעים המחפשים הגנה מפני המשבר. המשקיעים מהמרים על השקעות ב-AI וחדשנות כפיצוי על הלחץ הפיסקלי.

איך משפיע המצב על הין היפני? הין נמצא בלחץ מכיוונים שונים. מצד אחד, עליית הריביות עשויה לחזק אותו, מצד אחר, המשבר הפיסקלי וחוסר הוודאות מחלישים אותו. נכון ליוני 2025, שער USD/JPY עמד על 144.87, כאשר הין התחזק ב-7.57% במהלך השנה האחרונה אך נחלש ב-0.73% בחודש האחרון. תנודתיות זו משקפת את חוסר הוודאות בשוק.

מהן ההשלכות על משקיעים זרים? משקיעים זרים נמצאים בדילמה: מצד אחד, התשואות הגבוהות יותר על אג"ח יפניות אטרקטיביות, מצד אחר, הסיכון למשבר פיסקלי גדל. סיכונים נוספים כוללים תנודתיות בין, פוטנציאל להורדת דירוג אשראי נוספת, והשפעת מדיניות הטיפרינג של BOJ. הזדמנויות קיימות במגזרי טכנולוגיה וחדשנות.

שאלות על ההשפעות הגלובליות

האם המשבר ביפן יכול להשפיע על שווקים גלובליים? בהחלט. ככלכלה שלישית בגודלה, משבר ביפן יכול לשלוח גלי הלם לשווקים גלובליים. מוסדות פיננסיים יפניים מחזיקים כ-3 טריליון דולר בנכסים זרים, כולל אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. מכירה המונית של נכסים אלה עלולה להעלות את התשואות על אג"ח אמריקאיות ולפגוע בשווקי המניות בארה"ב ואירופה. בנוסף, משבר עלול להחליש את הביטחון בשווקים אסייתיים.

מהן ההשלכות על הכלכלה האמריקאית? יפן היא אחת הנושות הגדולות של ארה"ב, ומחזיקה מעל טריליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות. אם יפן תיאלץ למכור אג"ח אלה לממן את גירעונותיה, זה יכול להעלות את התשואות באמריקה ולהקשות על מימון הגירעון האמריקאי. בנוסף, יפן היא שותפת סחר חשובה וחברת ברית מרכזית של ארה"ב באסיא.

איך עלול המשבר להשפיע על מדינות אסיה? מדינות כמו סין, דרום קוריאה וטיוואן תלויות בסחר עם יפן וחשופות להשפעות. חלישות הין עלולה לפגוע ביתרון התחרותי של יצואנים אסייתיים אחרים. בנוסף, יפן היא מקור מימון חשוב לפיתוח באסיה, ומשבר פיסקלי עלול להפחית את ההשקעות היפניות באזור.

מהן האפשרויות לסיוע בינלאומי? בשונה ממדינות קטנות יותר, יפן גדולה מכדי להיכשל וגדולה מכדי להיות מוצלת בקלות. אפשרויות כוללות הסכמי סוואפ עם בנקים מרכזיים אחרים, תמיכה מקרן המטבע הבינלאומית, או תיאום מדיניות עם מדינות G7. עם זאת, הסיוע הבינלאומי עלול להיות מורכב יותר בשל גודלה של יפן ומעמדה כמעצמה כלכלית.

שאלות על פתרונות ואסטרטגיות

מהן האפשרויות העיקריות לפתרון המשבר? הפתרונות כוללים מספר מסלולים: רפורמות פיסקליות כמו העלאת מסים (במיוחד מס הצריכה מ-10% ל-12% או יותר) וקיצוץ הוצאות ממשלתיות, רפורמות מבניות כמו הגדלת השתתפות נשים ומהגרים בשוק העבודה והארכת גיל הפרישה ל-67, השקעות בטכנולוגיה ואוטומציה להגדלת הפריון, ואפשרית פנייה לסיוע בינלאומי.

כיצד יכולה יפן לנצל את הכוחות הטכנולוגיים שלה? יפן מובילה בתחומי רובוטיקה, בינה מלאכותית, וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. השקעות מוגברות בתחומים אלה יכולות להגדיל את הפריון ולקזז את ההשפעה של הזדקנות האוכלוסייה. חברות כמו Fanuc, Mitsubishi Heavy Industries ו-SoftBank מפתחות פתרונות שיכולים להניע צמיחה כלכלית. בנוסף, יפן יכולה לייצא טכנולוגיות אלה ולהגדיל את הכנסותיה.

מהו התפקיד של רפורמות שוק העבודה? הגדלת השתתפות נשים בשוק העבודה, שכיום נמוכה יחסית, יכולה להגדיל את הכנסות המיסים ולהקטין את הלחץ על מערכות הרווחה. פתיחה מבוקרת להגירה יכולה לספק כוח עבודה צעיר ולאזן את הזדקנות האוכלוסייה. הארכת גיל הפרישה ל-67 תפחית את ההוצאות על פנסיה ותגדיל את הבסיס המיסויי.

מהן האתגרים הפוליטיים ביישום הרפורמות? העלאת מסים ואוכל פופולרית בציבור היפני, שכבר סובל מיוקר המחיה. קיצוצים בתוכניות רווחה עלולים לפגוע בקשישים, שמהווים חלק גדול מהאוכלוסייה והקלפיות. פתיחה להגירה מתנגשת עם התרבות היפנית המסורתית. ראש הממשלה אישיבה צריך לאזן בין הצורך הכלכלי לבין הפופולריות הפוליטית, במיוחד לקראת בחירות.

מהן התחזיות לטווח הארוך? ללא רפורמות, יפן עלולה להתמודד עם משבר אמון שיוביל לזינוק בתשואות האג"ח ולהיחלשות הין. עם זאת, מבנה החוב המקומי והשקעות בחדשנות מעניקים מרווח נשימה. עם רפורמות מבניות והגדלת הפריון, יפן יכולה לייצב את הכלכלה עד 2035, אך הדבר דורש החלטות קשות שייתקלו בהתנגדות פוליטית. המפתח הוא האיזון בין הצורך הכלכלי לבין הקונסנזוס החברתי.

מה יכולות ללמוד מדינות אחרות מהמקרה היפני? המקרה היפני מדגים את החשיבות של פעולה מוקדמת כנגד הזדקנות האוכלוסייה ושל שמירה על משמעת פיסקלית גם בתקופות של צמיחה איטית. הוא גם מראה כיצד מדיניות מוניטרית מרחיבה יכולה לדחות אך לא לפתור בעיות מבניות. מדינות עם אוכלוסיות מזדקנות כמו גרמניה, איטליה ודרום קוריאה יכולות ללמוד מהטעויות והצלחות של יפן.

האם יש תרחישים אופטימיים למשבר? כן, תרחיש אופטימי כולל שליטה מוצלחת באינפלציה, צמיחה מחודשת בזכת חדשנות טכנולוגית, רפורמות מבניות מוצלחות שמגדילות את הפריון והתעסוקה, ותמיכה בינלאומית. המודל היפני של חברות מובילות עולמית בטכנולוגיה יכול להוביל צמיחה חדשה. בנוסף, אם המדינה תצליח להגדיל את הייצוא ולחזק את העודף הסחר, היא יכולה לממן את החוב בקלות רבה יותר.