פרופסור רונן יצחק; קרדיט: יחצ
פרופסור רונן יצחק; קרדיט: יחצ
ראיון

"אין חשש מהתלקחות הגזרה הירדנית כפי שמנסים לצייר"

למרות שהמלחמה עם איראן מתנהלת מעל שטחה, ירדן שומרת על שקט ביטחוני וממשיכה לשתף פעולה עם ישראל; אבל ברחוב הירדני המצב שונה ויש עוינות גוברת כלפי ישראל. העוינות הזו לצד החשש מהתערבות איראנית, והמשבר הכלכלי מעמיקים את הלחץ הפנימי על המלך עבדאללה; מה קורה בירדן והאם יש סיכוי שאיראן תערער את המשטר?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה ירדן איראן

ההסלמה המשמעותית בשבוע האחרון בין ישראל לאיראן מתרחשת מעל לראשה - פשוטו כמשמעו - של ירדן, שנחשבת לשותפה אסטרטגית של ישראל אך כזו שמתמודדת עם אתגרים פנימיים משלה, וגם עם דעת קהל עוינת יותר כלפי ישראל. ירדן עוזרת לישראל במערכה ביירוט חלק מהטילים אך היא עושה זאת בטענה שהיא מגנה על המרחב האווירי שלה, בכדי לא להצטייר כתומכת בישראל באופן גלוי.


בינתיים, גוברים החששות שאחרי שזרועות התמנון של איראן באזור - חיזבאללה, חמאס ואולי בקרוב גם החות'ים - כמעט וקרסו, היא תנסה לערער את המשטר הירדני, כשבינתיים הרחוב הירדני הופך יותר ויותר עוין כלפי ישראל. מצב כזה עלול להציב סיכון חדש, כזה שיגיע מהגבול היבשתי הגדול והפרוץ ביותר שיש למדינת ישראל, אבל לדבריו של רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל וחוקר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, האיום הזה לא סביר בכלל.


איך נשמעת תקיפה אמריקאית כזו בעמאן?

"באופן כללי הרחוב הירדני מודאג מכל המערכה. בעמאן אין מקלטים, אזעקות זה מוזר להם. יש פצועים שם מהנפלים של חלק מהיירוטים".


מה העמדה שם כלפי ישראל?

"באופן כללי מידת התמיכה בישראל נמוכה, התמיכה בנורמליזציה היא בין הנמוכות בעולם הערבי למרות הסכם השלום, דעת הקהל עוינת והיא הולכת ונהיית יותר עוינת. גם אנשים שהיו מהאליטה מגלים קו פחות מתון כלפי ישראל ויותר עוין, כמובן גם בגלל המשבר הפלסטיני, כשהחשש הוא שישראל תנסה לספח את ירדן בשביל ליישב שם את הפלסטינים.


"העוינות הבולטת הייתה בוועדות שקמו נגד הנורמליזציה, למעלה מ-20 ועדות כאלה של איגודים מקצועיים, סוחרים, אנשי עסקים, עורכי דין ועוד שהתאגדו נגד הנושא הזה. הם עושים המון הפגנות נגד ישראל. הם יחד עם האחים המוסלמים ערכו הפגנות יומיומיות מול השגרירות הישראלית ואספו כספים לתרומות לפלסטינים. הבעיה הייתה שהם הלכו והקצינו ביחס מול המשטר שנמצא בין הפטיש לסדן, מכיוון שהוא נתמך על ידי המערב וישראל. לאורך המלחמה שהתחילה ב-7.10 יותר ויותר קולות נשמעו נגד המשטר. בזכות זה האחים המוסלמים הפכו למפלגה הגדולה בירדן. זה הגביר את המתיחות עם המשטר".


ומה קורה מאז שהתחילה המלחמה עם איראן?

"מה שקורה עכשיו זה סיפור אחר - אין בירדן תמיכה באיראן, דעת הקהל עוינת את איראן אפילו יותר מאשר כלפי ישראל, איראן מבחינתם זה סדין אדום. לכן כשישראל נלחמת באיראן אין הפגנות".


יש חשש שאיראן פועלת או תפעל לערער את המשטר בירדן?

"אין וכנראה לא תהיה שום פעילות כזאת מצד איראן. מכמה סיבות - איראן מנסה כבר 20 שנה לחתור תחת השלטון הירדני ולא מצליחה, החברה שם סונית ומלוכדת. מדובר בריכוז הסונים הגדול ביותר בעולם, לשיעים אין אפשרות לחדור לשם. לשיעים בירדן אין שום זכויות. ב-2011 למשל על רקע האביב הערבי היה חשש לנפילת משטרים, ירדן הייתה יציבה אבל איראן ניסתה לחתור תחת השלטון הבחרייני למשל ששם הם שיעים. מה שקרה זה שסעודיה ומדינות נוספות נחלצו לטובת המשטר, וזה יכול לקרות גם בירדן אם זה יגיע למצב הזה".


מה החששות המרכזיים בירדן עכשיו?

"הבעיה העיקרית שלהם היא הבעיה הכלכלית שמטרידה אותם מאוד. יש להם חובות ואבטלה גבוהה של בערך 22%, ובקרב צעירים אפילו יותר. בעיית הפליטים היום הולכת ודועכת משום שהשלטון החדש בסוריה משתף איתם פעולה, יש קשר בין המדינות ולכן יש 85 אלף פליטים סורים שחזרו מירדן לסוריה. יש עדיין חדירה של סמים אבל זה לא כמו שהיה קודם לכן.  כלכלית יש להם בעיות מבניות. זו חברה שבעצם תלויה בגורמים זרים".

קיראו עוד ב"בארץ"


מה אתה היית עושה בתור מקבל ההחלטות בירדן אחרי התקיפה האמריקאית?

"כנראה שלא הייתי עושה הרבה. באופן רשמי העמדה הירדנית היא שהם מגנים על המרחב האווירי שלהם, ושהם לא יהיו מגרש משחקים עבור מדינות אחרות. מה שאמר שר החוץ זה שהם נגד גרעין איראני אבל גם נגד תוקפנות, כלומר הוא תופס את המקל בשני צדדיו. צריך גם לזכור שהמלך עבדאללה היה הראשון שהזהיר מהסכנה האיראנית, ובשלבים מסוימים הוא, יחד עם מדינות נוספות, אפילו עודד את ישראל לתקוף באיראן".


אז מה הדאגות של המלך הירדני היום?

"למרות ששיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל טובים, היחסים המדיניים לא טובים - אין קשר בינו לבין נתניהו. בנוסף יש במדינה חשש מהקיצונים הימניים בישראל והם רואים בזה איום".


לסיכום, נכון לעכשיו לישראל אין מה לדאוג מהגבול הארוך ביותר שלה?

"ישראל לא צריכה להיות יותר מדי מודאגת מהגזרה הזו. בניגוד לגזרות אחרות, יש שיתוף פעולה וקשרים אדוקים עם הצבא הירדני, אין חשש מהתלקחות הזירה כפי שמנסים לצייר".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 23/06/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
    יש להם מדינה. שילכו אליה
  • 1.
    העולם התחיל לפחד מישראל (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.