פרופסור רונן יצחק; קרדיט: יחצפרופסור רונן יצחק; קרדיט: יחצ
ראיון

"אין חשש מהתלקחות הגזרה הירדנית כפי שמנסים לצייר"

למרות שהמלחמה עם איראן מתנהלת מעל שטחה, ירדן שומרת על שקט ביטחוני וממשיכה לשתף פעולה עם ישראל; אבל ברחוב הירדני המצב שונה ויש עוינות גוברת כלפי ישראל. העוינות הזו לצד החשש מהתערבות איראנית, והמשבר הכלכלי מעמיקים את הלחץ הפנימי על המלך עבדאללה; מה קורה בירדן והאם יש סיכוי שאיראן תערער את המשטר?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה ירדן איראן

ההסלמה המשמעותית בשבוע האחרון בין ישראל לאיראן מתרחשת מעל לראשה - פשוטו כמשמעו - של ירדן, שנחשבת לשותפה אסטרטגית של ישראל אך כזו שמתמודדת עם אתגרים פנימיים משלה, וגם עם דעת קהל עוינת יותר כלפי ישראל. ירדן עוזרת לישראל במערכה ביירוט חלק מהטילים אך היא עושה זאת בטענה שהיא מגנה על המרחב האווירי שלה, בכדי לא להצטייר כתומכת בישראל באופן גלוי.


בינתיים, גוברים החששות שאחרי שזרועות התמנון של איראן באזור - חיזבאללה, חמאס ואולי בקרוב גם החות'ים - כמעט וקרסו, היא תנסה לערער את המשטר הירדני, כשבינתיים הרחוב הירדני הופך יותר ויותר עוין כלפי ישראל. מצב כזה עלול להציב סיכון חדש, כזה שיגיע מהגבול היבשתי הגדול והפרוץ ביותר שיש למדינת ישראל, אבל לדבריו של רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל וחוקר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, האיום הזה לא סביר בכלל.


איך נשמעת תקיפה אמריקאית כזו בעמאן?

"באופן כללי הרחוב הירדני מודאג מכל המערכה. בעמאן אין מקלטים, אזעקות זה מוזר להם. יש פצועים שם מהנפלים של חלק מהיירוטים".


מה העמדה שם כלפי ישראל?

"באופן כללי מידת התמיכה בישראל נמוכה, התמיכה בנורמליזציה היא בין הנמוכות בעולם הערבי למרות הסכם השלום, דעת הקהל עוינת והיא הולכת ונהיית יותר עוינת. גם אנשים שהיו מהאליטה מגלים קו פחות מתון כלפי ישראל ויותר עוין, כמובן גם בגלל המשבר הפלסטיני, כשהחשש הוא שישראל תנסה לספח את ירדן בשביל ליישב שם את הפלסטינים.


"העוינות הבולטת הייתה בוועדות שקמו נגד הנורמליזציה, למעלה מ-20 ועדות כאלה של איגודים מקצועיים, סוחרים, אנשי עסקים, עורכי דין ועוד שהתאגדו נגד הנושא הזה. הם עושים המון הפגנות נגד ישראל. הם יחד עם האחים המוסלמים ערכו הפגנות יומיומיות מול השגרירות הישראלית ואספו כספים לתרומות לפלסטינים. הבעיה הייתה שהם הלכו והקצינו ביחס מול המשטר שנמצא בין הפטיש לסדן, מכיוון שהוא נתמך על ידי המערב וישראל. לאורך המלחמה שהתחילה ב-7.10 יותר ויותר קולות נשמעו נגד המשטר. בזכות זה האחים המוסלמים הפכו למפלגה הגדולה בירדן. זה הגביר את המתיחות עם המשטר".


ומה קורה מאז שהתחילה המלחמה עם איראן?

"מה שקורה עכשיו זה סיפור אחר - אין בירדן תמיכה באיראן, דעת הקהל עוינת את איראן אפילו יותר מאשר כלפי ישראל, איראן מבחינתם זה סדין אדום. לכן כשישראל נלחמת באיראן אין הפגנות".


יש חשש שאיראן פועלת או תפעל לערער את המשטר בירדן?

"אין וכנראה לא תהיה שום פעילות כזאת מצד איראן. מכמה סיבות - איראן מנסה כבר 20 שנה לחתור תחת השלטון הירדני ולא מצליחה, החברה שם סונית ומלוכדת. מדובר בריכוז הסונים הגדול ביותר בעולם, לשיעים אין אפשרות לחדור לשם. לשיעים בירדן אין שום זכויות. ב-2011 למשל על רקע האביב הערבי היה חשש לנפילת משטרים, ירדן הייתה יציבה אבל איראן ניסתה לחתור תחת השלטון הבחרייני למשל ששם הם שיעים. מה שקרה זה שסעודיה ומדינות נוספות נחלצו לטובת המשטר, וזה יכול לקרות גם בירדן אם זה יגיע למצב הזה".


מה החששות המרכזיים בירדן עכשיו?

"הבעיה העיקרית שלהם היא הבעיה הכלכלית שמטרידה אותם מאוד. יש להם חובות ואבטלה גבוהה של בערך 22%, ובקרב צעירים אפילו יותר. בעיית הפליטים היום הולכת ודועכת משום שהשלטון החדש בסוריה משתף איתם פעולה, יש קשר בין המדינות ולכן יש 85 אלף פליטים סורים שחזרו מירדן לסוריה. יש עדיין חדירה של סמים אבל זה לא כמו שהיה קודם לכן.  כלכלית יש להם בעיות מבניות. זו חברה שבעצם תלויה בגורמים זרים".

קיראו עוד ב"בארץ"


מה אתה היית עושה בתור מקבל ההחלטות בירדן אחרי התקיפה האמריקאית?

"כנראה שלא הייתי עושה הרבה. באופן רשמי העמדה הירדנית היא שהם מגנים על המרחב האווירי שלהם, ושהם לא יהיו מגרש משחקים עבור מדינות אחרות. מה שאמר שר החוץ זה שהם נגד גרעין איראני אבל גם נגד תוקפנות, כלומר הוא תופס את המקל בשני צדדיו. צריך גם לזכור שהמלך עבדאללה היה הראשון שהזהיר מהסכנה האיראנית, ובשלבים מסוימים הוא, יחד עם מדינות נוספות, אפילו עודד את ישראל לתקוף באיראן".


אז מה הדאגות של המלך הירדני היום?

"למרות ששיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל טובים, היחסים המדיניים לא טובים - אין קשר בינו לבין נתניהו. בנוסף יש במדינה חשש מהקיצונים הימניים בישראל והם רואים בזה איום".


לסיכום, נכון לעכשיו לישראל אין מה לדאוג מהגבול הארוך ביותר שלה?

"ישראל לא צריכה להיות יותר מדי מודאגת מהגזרה הזו. בניגוד לגזרות אחרות, יש שיתוף פעולה וקשרים אדוקים עם הצבא הירדני, אין חשש מהתלקחות הזירה כפי שמנסים לצייר".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 23/06/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
    יש להם מדינה. שילכו אליה
  • 1.
    העולם התחיל לפחד מישראל (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.